הקיום עצמו.

בכדי להיות אדם - לאכול, לשתות וכו'.

אבל מבחינת מה שאתה מתכוון אליו, יש מצב שאכן לא נדרש דבר.
לחלקנו אפילו מוכרת היטב המחשבה, רוויית האושר, ש"מבחינתי אפשר למות ברגע הזה ממש".

"Go deeper. Nothing more is neccessary"
~ Peter D. Ouspensky

"Nothing real can be threatened.
Nothing unreal exists.
Herein lies the peace of God"
~ The Course in Miracles
 

lightflake

New member
כלומר אתה עושה את עצמך אדם ?

אתה אוכל ? אתה שותה ?
בטוח?
נשמע נורא מסובך... ומה יקרה אם תניח לכל זה ?
&nbsp
אתה מבין... זה הכל דמיונות... בלי דמיונות הכל ממשיך לפעול מעצמו טוב מאוד
אין אף אחד שצריך לאכול כדי שמישהו יהיה אדם...
ומקסימום לא תהיה 'אדם'... מה יקרה ?
&nbsp
&nbsp
 
אנחנו לא מדברים כרגע על אותו הדבר.

זה מה שיש המנסחים כ"אנחנו לא משדרים כרגע על אותו גל".

זה כאילו, אנחנו מגיבים על הדמיון שלנו, מתוך הדמיון שלנו.
אתה אמרת X ואני הגבתי ל-X ולא לכוונה שלך.
אני אמרתי Y ואתה הגבת ל-Y ולא לכוונה שלי.
זה קורה כל הזמן, זה מאוד נפוץ. במיוחד, נדמה לי, בתקשורת כתובה.
 

סינבד

New member
אי אפשר לדעת

על "המציאות כהווייתה" איננו יכולים לדעת לא דבר ולא חצי דבר. "המציאות" כפי שאנחנו תופסים אותה מהווה עבורנו מסך המסתיר מאיתנו את "המציאות כהוויתה", בעוד שזו האחרונה אינה נגישה לחושים ולתודעה שלנו, בטח לא באופן ישיר. לכן אם לא תהיה 'אדם' אין לנו כל דרך לדעת מה תהיה, אם תהיה.
 

lightflake

New member
מה שאתה, או יותר נכון מה שאני,

זה מה שאני כבר, מה זה לא ניתן לדעת... מי אתה שיודע מה ניתן או לא ניתן? ומה ניתן לדעת אם לא מה שאני כבר אני? מה זה להיות אדם... מה זה בן אדם ? מילה שהומצאה לה משמעות כלשהי ואתה מאמין שזה באמת מה שאתה, מה זה בכלל בן אדם? מי המציא את זה? ומי זה 'לנו'? אתה מדבר בשם קבוצה כלשהי? או מדמיין שאתה רבים?
מה אהיה? אהיה אשר אהיה, אני מה שאני, אין לי אופציה אחרת...
&nbsp
בתאבון
&nbsp
 
הקיום עצמו לא רק רוצה להיות קיים

הוא רוצה גם לחוות את עצמו.
אין דבר עילאי ומענג יותר -
מאיחוד האדם עם עצמו.
בכל אופן מבחינתי...
ועל מנת להתאחד עם עצמי
אני צריכה להכיר ולדעת אותי
ושם למדתי שלא מספיק לי
להיות מבודדת עם עצמי
כדי לדעת את עצמי
אלא שיש דברים בי
שאני יכולה לזהות ולהכיר
רק שאני מתבוננת מחוצה לי.
את הפנים שלי לא הייתי מזהה ומכירה
אם הם לא היו משתקפים אליי מבחוץ.
הכיוון הוא פנימה אליי לתוכי אך הדרך עוברת
גם במשעולים ששוכנים אצל האחר\הנפרד ממני.
האהבה זה לא משהו שחווים בינך לבין עצמך.
 
אולי לקיום הנוכחי לא נדרש דבר

מה שקיים כרגע, כבר קיים, כך שמן הסתם לא "נדרש" עבורו דבר כעת.
נדמה כי העכשיו הוא רק תוצאה של הרגע הקודם.
כך שמה שמתרחש, ברגע זה ממש, נדרש רק בתור "סיבה" לרגע הבא.
כמובן שהרגע הבא יתרחש בכל מקרה, אבל מה שהוא יכיל תלוי גם ברגע הזה.
אם אין בי שום העדפה לגבי הרגע הבא, אז אולי כרגע לא נדרש דבר.
&nbsp
מצד שני, זכור לי שבעבר, כשלא הייתי שותה מים יום שלם, היה לי כאב ראש בערב.
אם לא אכפת לי כל כך מכאב-ראש, אפשר לא לשתות יום שלם.
אם לא אכפת לי למות מהתייבשות, אפשר לא לשתות שבוע אולי.
נדמה לי שכמה ימים לפני זה, התשובה לשאלה "מה נדרש" תהפוך לברורה מאליה...
 

ינוקא1

New member
לא התאפקתי .....


כרגיל , פסגת שאיפותיך היא להיות אבן -
אבן היא רק קיימת , ולא שום דבר מלבד זה.

אבל כפי שציינו כאן (ואהבתי את תגובתה של מיגדלאור) , נדרש מלבד קיום רק דבר אחד - מודעות לקיום.

כי קיום שאינך מודע אליו , איננו קיום.

ומאחר וקיימים מישורים רבים של קיום , אז קיימים מישורים רבים של מודעות - רבים רבים מכדי שנוכל לדמיין.
קיימים מישורים שלעומתם אנחנו חסרי מודעות לחלוטין - כמו שהאבנים חסרות מודעות במישורים "שלנו".


לסיכום :
הארה איננה רק "קיום" - הארה היא מודעות לקיום.
ומאחר ויש אינסוף מישורי קיום ואינסוף דרגות של "מודעות" לקיום , קיימות אינסוף "הארות".

זהו , ביי.
 

lightflake

New member
אין לך יכולת לוגית בסיסית

הרי אתה כותב בעצמך שקיום ללא מודעות איננו קיום, אם כך, זה לא מה שדיברתי עליו! כי דיברתי על קיום, 'עצם הקיום' ברור שרק תיאור נרדף לתיאור 'מודעות', אין הבדל, ההוויה היא מודעת, זה ה'סאט' וה'צ'יט' של השלישייה הנודעת, אז אתה מתנגד בתוקף למה שכתבתי ואז מסביר בדיוק את אותו הדבר... זה קצת מטופש.
&nbsp
המשך המסקנות זה כבר הדמיון שלך בפעולה...
&nbsp
 
למעלה