הקוצב אומר לחייך

הקוצב אומר לחייך

כתבה שפורסמה במוסף בריאות של מעריב על ידי דן אבן 21 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים בכל רגע .כך לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי. מספר המשתמשים בתרופות נגד דיכאון עולה בהתמדה. כל אלה מעודדים את עולם המחקר הרפואי למצוא פתרונות חדשניים יותר ויותר לתופעה, והתוצאות כבר בשטח : בימים אלו מושק בארץ קוצב נגד דיכאון, מדובר במכשיר קטן, כמו קוצב לב, שמושתל בגוף ושתפקידו לאפשר למושתל שליטה טובה יותר במצב הרוח שלו. שמו של המכשיר הוא "קוצב וגאלי לדיכאון בשיטת VNS והוא מיועד , לפחות בשלב ראשון ,לסובלים מדיכאון כרוני שפיתחו עמידות לטיפול תרופתי. בארצות הברית קיבל המכשיר את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקני לפני שנה. "הקוצב מעביר פולסים לשמליים לעצב הוואגוס , שיוצא מגזע המוח, ושולח עצבים לאיברים פנימיים בגוף" , מסביר פרופ' מיכאל דוידסון , מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר. , " הקוצב מתוכנת להעביר גירוי חשמלי לכיוון העצב כל 30 שניות .עצב הוואגוס אחראי בין היתר לקביעת קצב הלב ולתנועתיות המעיים. שליחת גירויים חשמליים דרך הקוצב נעשית כדי להשפיע על איזורים המוחיים הקשורים לעצב זה , שנחשבים לאחראים על מצב הרוח, לרבות דיכאון." השתלת הקוצב מתבצעת בניתוח, בדומה להחדרת קוצב לב. " אנו מבצעים חתך קטן ולא עמוק באיזור בית השחי, והקוצב מושתל תת עורית בדופן בית החזה העליון , מתחת לעצם הבריח", מסביר ד"ר צבי ישראל, נוירוכירורג בכיר בבית החולים "הדסה" עין כרם. "חתך נוסף נעשה באזור הצוואר הצדדי, ולשם מועברת אלקטרודה תת עורית מהקוצב. מלפפים את האלקטרודה סביב עצב הוואגוס, עצב מרכזי המוביל מסרים למוח, הניתוח מתבצע על ידי נוירוכירורג בהרדמה מלאה, ואורך כשעה. 80 אלף שקל השתלת קוצב וגאלי היא טכנולוגיה רפואית שעושים בה שימוש כבר עשר שנים, אלא שעד כה היא היתה מיועדת לטיול בחולי אפילפסיה שפיתחו עמידות לתרופות. בקרב חולים אלה הצליח הקוצב להפחית את ההתקפים ב-50 אחוז בממוצע, ובמטופלים מסויימים אפילו ב-80 אחוז. "לאורך השנים היו קבוצות חולי אפילפסיה שעברו השתלת קוצב בארצות הברית. חולים אלה נהגו לשהות בבתי מלון סמוכים לבתי החולים, ובעלי המלנות הם ששמו לב ראשונים שהמטופלים נכנסים מדוכאים ויוצאים שמחים. בהמשך הוחלט לחקור את השימוש בקוצב לטיפול בדיכאון" . מספר ד"ר ישראל. במחקר חלוץ שערכה חברה "סיברוניקס" ב-1998 נמצא כי הקוצב משפר איכות חיים של נבדקים נפגעי דיכאון. במחקר קצר מועד הושתל הקוצב ב-60 חולים , כעבור עשרה שבועות הגיבו כשליש מהם בהפחתה של למעלה ממחצית מסימני הדיכאון., ו-15 אחוז מהם הגיעו למצב של ריפוי מלא. בהמשך בוצעו מחקרים ארוכי טווח בארצות הברית ובקנדה, ונקבע כי בטכנולוגיה מסייעת ל-45 אחוז מנפגעי הדיכאון הקשה - מתוכם רבע עד שליש מגיעים לריפוי מוחלט. עד כה בוצעו בארצות הברית 1,500 השתלות קוצבי מוח לנפגעי הדיכאון. בארץ מושק הקוצב בימים אלה באמצעות חברת " סיגמה הלף-קלר" . עלותו עדיין מרתיעה : 80 אלף שקל לא כולל מע"מ . רק בשנה האחרונה אושר בסל הבריאות בארץ הקוצב לטיפול בחולי אפילפסיה , וב"סיגמה הלף-קר" מדווחים כי הטיפול לנפגעי דיכאון חריף יוגש לסל הבריאות ככל הנראה רק בשנה הבאה. קוצב הדיכאון יינתןתחילה בשילוב עפ תרופות, אך לפי דיווחי החברה יש שמצליחים להיגמל לחלוטין מהטיפול התרופתי בחלוף זמן. לקוצב תופעות לוואי קלות , לרבות צרידות והנמכת הקול, שיעול, הרגשת עקצוץ בגרון וקשיי נשימה.השמנה והפרעות שינה דווחו במחקרים אצל עד שני אחוזים מהנבדקים שחוברו לקוצב - פחות מהשיעור של תופעות אלה בקרב מטפלים בתרופות נגד דיכאון. החייםעם הקוצב כרוכים במגבלות מועטות: אחת למספר שנים נדרשת החלפת הסוללה של הקוצב. " בפעולה פשוטה שנעשית בהרדמה מקומית באשפוז יום ", , מסביר ד"ר ישראל . " המכשיר לא דורש מעקב תכוף בבית חולים" , מוסיף פרופ' דוידסון. " בדומה למטופלים בתרופות, הרוב הגדול של נפגעי הדיכאון מעורים בקהילה, ומגיעים למעקב במרפאה אחת לשלושה עד שישה חודשים"
 
לא הכול ידוע

לדברי פרופ' דוידסון , " ההליכים המוחיים שמשפיעים במצבים של דיכאון מוכרים היום רק חלקית.ידוע שתרופות האנטי דיכאוניות גורמות לעיכוב בשאיבה של כימיקל הסרוטנין במוח, אבל לא ברור האם זה התהליך היחיד שאחראי על הדיכאון. יתכן שמעודדים תהליכים נוספים שטרם התגלו". יעילות התרופות נגד דיכאון , ובהן אלה ממשפחת ה- SSRI (פרוזאק, סרוקסאט,צימרפיל, ציפרלקס, פבוקסיל ולוסטרל), , אינה מוחלטת . לפי מחקרים, התרופות גורמות להקלה בדיכאון רק אצל מחקרים, התרופות גורמות להקלה בדיכאון רק אצל 60 עד 75 אחוז מנפגעי הדיכאון הכרוני- ויש מטופלים שאינם מגיבים לתרופות כלל. בחברת " סייברוניקס" מסבירים כי מטופל שאינו מגיב לארבע תרופות או יותר - ניתן לשייכו לקבוצת החולים העמידים בפני תרופות. חולה כזה יוכל לעבור את הטיפול בקוצב החדש. בשנים האחרונות ספג הטיפול התרופתי בדיכאון מכה קשה, במארס 2004 הורה ה-FDA להוסיף על אריזות של עשר תרופות ממשפחת ה-SSRI אזהרה מפני אפשרות של גילוי נטיות אובדניות במקרה של טיפול בילדים. כבר בדצמבר 2003 הזהירו רשויות הבריאות בבריטניה מפני סכנה אפשרית של החמרה בסימני ההפרעות הנפשיות בקרב ילדים עקב שימוש בתרופות, והמליצו להשתמש רק בפוזאק המקורי במקרה של טיפול בילדים מדוכאים, משום שבו אותרו מעט תרופות לוואי יחסית לשאר התרופות. אך חרף האזהרות, השימוש בתרופות נגד דיכאון מתרחב בארץ ובעולם. הסיבה היא שהדיכאון הולך ומתפשט, ובשנים האחרונות הוא הפך למחלה הפיכיאטרית הנפוצה ביותר. אחד מכל שמונה אנשים בעולם חווה דיכאון במהלך החיים. סימני המחלה, לפי ארגון הבריאות העומי: מצב רוח מדוכדך, חוסר עניין או הנאה, תחושת אשמה וערך עצמי נמוך, הפרעות בשינה והתיאבון, אנרגיה נמוכה וקשיים בריכוז. הקוצב נגד דיכאון הוא רק אחד מהאמצעים החדישים שמגויסים לצורך המלחמה במגפת הדיכאון. בארצות הברית נערכים כעת ניסויים בהחדרת אלקטרודות לראשיהם של חולים בדיכאון חריף. " מדובר באלקטרודות שמושתלות ישירות למוח , בדומה לאלה שמשתילים לחולי פרקינסון ולחולים הסובלים מהפרעות עם רעד", מסביר ד"ר ישראל . לבריו, "יש כבר עדויות שהפעולה עשויה להיות יעילה לסובלים מדיכאון בלתי נשלט, והנושא כבר הוכנס לסדרת ניסויים קליניים".
 
למעלה