הסיפור שלי הוא קצת מוזר..
על נערה צעירה שלא מזמן הכרתי ואותה אני פוגש ברחוב הרצוג (?) כל לילה.. והיא..למדה.. בכיתה י' חמימה. ואת משינה בכל ליבה היא אהבה, אהההה-אהההה... חחחח..עזבי,אין לי כוח להסביר את הדיבוק שאחז בי לפני דקות ספורות. בכל מקרה, אני מכיר אותך (בערך), ואת מכירה אותי (בערך), והיינו צריכים להכיר יותר טוב-אבל זה לא ממש הסתדר.. ואת משינאית חולונית, זה כבוד..אין הרבה כאלו.תמיד תהיי מספר שתיים (בסולם של המשינאות)..מספר אחת זו חברה שלי, שלאט לאט, יחדיו פיתחנו את הגידול הממאיר הזה..בסוף עוד נמות ממנו (הרי כל אחד צריך בסוף למות..). בכול אופן, תנוךלס

אני נגן הגיטרה האלמוני.אם עדיין שוטף שוצף אותך פרץ של נוסטלגיה כזה..אני מוכן להזדהות.. לילה טוב יעל..(עדיין בקשר עם קארין?) נ.ב ווווואיייי..כמה זיינתי פה בשכל,נראה לי גם את תלכי לישון עכשיו.נופלים אחד אחרי אחד.לתוך תהום של חשיכה.