הקומיקס בישראל

חוי ח

New member
הקומיקס בישראל

במסגרת עבודה שאני עושה (תואר ראשון) יצא לי להתעסוק בנושא התפתחות הקומיקס (ברמה הגלובאלית).
אין ספק שהקומיקס היום מאוד פופולארי בכל העולם - בניגוד מוחלט למה שקורה בישראל.
ניסיתי קצת לחשוב למה, אבל בינתיים לא הגעתי כל כך למסקנה...
זה נושא שבטח יצא לכם לדון בו קצת - מה אתם חושבים? למה בישראל הקומיקס לא פופולארי כמו בעולם?

אשמח לשמוע את דעתכם :)
 
נסה לחפש במוסד האקדמאי שאתה נמצא בו

את גיליון משקפיים משנת 1988 על קומיקס, יחדש לך אודות קומיקס בישראל ויחכים אותך באופן כללי, זה קצת מיושן היום אבל לרקע זה אולי יכול לסייע
 

mulon1984

New member
עניין של שיווק והפצה

בעיקרון, באופן יחסי לאוכלוסייה, הקומיקס בישראל הוא פחות או יותר מצליח כמו בארה"ב, לדוגמה, רק ששם יש יותר אוכלוסיה ולכן אפשר לעשות מזה כסף.
בארץ ברגע שאתה מתמיד כמו אורי פינק (זבנג),
או מקבל יחסי ציבור ופירסום כמו התירגום של "בון" לעברית,
אז לא תהיה לך בעיה להצליח ולהיות פופולארי.
אני רואה את זה במו עיני - ילדים בישראל מתים על קומיקס, והם יגדלו להיות מבוגרים אוהבי קומיקס אם רק יהיה להם מה.
 

קוורטו

New member
יש המון דרכים לגשת לנושא,

שבמיטב המסורת של קשקשת אקדמית מתחילים בשאלה "למה אתה מתכוון בפופולארי?".
ספרים הם כבר לא ממש פופולארים, תיאטרון הוא כבר לא ממש פופולארי, אבל לשניהם יש פוטנציאל כלכלי נרחב בהרבה מקומיקס והייתי אומר שהם פופולאריים מאוד.
קומיקס זוכה לחשיפה לא קטנה, אבל לא הייתי אומר שהוא פופולארי פשוט בגלל המסחר בשוק. וגם כאן, הקביעה הזאת לא נכונה אם נסתכל רק על המגזר החרדי, שבו הוא בהחלט זוכה לעדנה (אבל בעיקר אצל הילדים, לזה אתה מתכוון בפופולארי?).

אם ניגש לעניין, אפשר לפרק את זה למספר סיבות (שמשתלבות זו בזו):
1. חוסר מסורת של קריאת קומיקס.
2. היצע דל של קומיקס איכותי בעברית.
3. חוסר נגישות.
4. התפיסה ציבורית של קומיקס.


1. אנשים בארץ לא רגילים לקרוא קומיקס, הם לא חושפים את הילדים שלהם לקומיקס, וכך הקהל נשאר קטן. לצורך העניין, תחשוב למה כדורגל הוא ספורט יותר פופולארי בישראל מרוגבי - אותו עסק. תוסיף לזה את הירידה הכללית בקריאה בארץ, וזה סוגר את הפינה.
במגזר החרדי יש תרבות קריאה מפותחת יותר, בנוסף ליצירות נגישות יותר לקהל, ומכאן שתראה שם פופולאריות רבה יותר של התחום.

2. אם אין קומיקס לקרוא, אנשים לא קוראים. יש באופן יחסי מעט קומיקס, גם מקור וגם מתורגם, עם מגוון דל של סגנונות וז'אנרים - כך שמי שלא מתחבר לבדיחות פיפי-קקי-זירוקס מייד פסל 50% מהשוק.
אם אתה לא רוצה ספר שירה מאוייר של סטודנט שמאלני בעל נפש עדינה, אז נפל לך עוד 30% מהשוק.

3. רוצה את ה-20% אחוז האחרים? חבל. אין אותם בספריה העירונית או בחנות הספרים הקרובה. יש באינטרנט, אבל האנשים שיזמינו מהאינטרנט הם מועטים ביותר, כי בשביל להזמין משהו אתה צריך לדעת שהוא קיים ושאתה מוכן לשלם על זה.
היה אפשר לפתור את זה עם ספריית קומיקס ארצית, בדומה למה שיש עם ספריות מנגה שנפתחות ברחבי הארץ , אבל עקב מוגבלויות שונות של קוראי הקומיקס בארץ זה לא יצא לפעול (למעשה, לקוראי הקומיקס יותר קל לבצע את זה מבחינת משאבים).
גם אצל הילדים - שיש יותר מה לקרוא בזמינות גבוה יותר - עדיין יש מעט מעט מאוד כותרים, כך שאין המשכיות לחווית הקריאה.

4. קומיקס בארץ מיוצג לעיתים קרובות ע"י ה-50% של הפיפי-קקי, ועל ידי קוראי הקומיקס בארץ, שהם לא בדיוק העיפרון הכי מחודד בקלמר. אם לנסח זאת בצורה פחות עדינה, אם היה להם באמת אכפת מתדמית הקומיקס הם היו פותחים ספרייה ומייצגים את התחום בכבוד, אבל חוסר אכפתיות מהתחום גורם לכך שהתדמית של הקומיקס סובלת באורח פרדוקסלי דווקא בגלל מי שקורא אותו ובגלל מה שהם קוראים - גם סרטים היו נחשבים לדבר עלוב אם 80% ממה שהיה בקולנוע הוא פורנו, והקהל היה תומך בזה.
בסופו של יום קומיקס עדיין נתפס כתחום של ילדים וילדים עם קשיים בהתבגרות, מסיבות מובנות לגמריי, וזה תורם באופן ישיר לבעיות הקודמות.

כתבתי בעבר על כול (?) הנושאים הללו, אתה מוזמן לחפש בגוגל אם אתה מעוניין בפירוט נוסף.
 
דיברנו על זה בבלוג שלנו

אתה מוזמן לקפוץ לבדוק. באופן עקרוני הדעה שאני מציג (בסוף שם, כהמשך לביקורת על פרופיל 107) מתבסס על מאמר של חנן חבר המדבר על פרוזה ישראלית בשם "תנו לו בדרנים וינוח בשלום" שמופיע באנתולוגיה של רסלינג "קאנוני ופופולארי". בהצלחה בעבודה.
http://goo.gl/xkPA0
 
למעלה