גוטמן האפור
New member
הקבוצה המדורגת
שלום לכולכם. לאחר חמש שנים של רפיסות ברמות שלא יאומנו, החלטתי לחזור למזרן. מסיבות אילו ואחרות, המכון בו התאמנתי בעבר נהפך לפחות רלוונטי לגבי, והחלטתי לחפש לי בית אחר. כמה דברים שהתחוורו לי מנבירה אובססיבית בפורום (דרך אגב, החיפוש לא עובד!!!) ושלושה שיעורי הדגמה שבהם נכחתי/השתתפתי (ועוד היד נטויה). 1. ישראל הפכה להיות אימפריית אומנויות לחימה, ורמת-גן בירתה. בסיבוב ה"אני מחפש אומנויות לחימה" הקודם שלי, כשחיפשתי קפוארה, אנשים הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח (במיוחד בקטע שהסברתי שזו אומנות "אפרו-ברזילאית"), שלא לדבר על האפקידו, ארניס או תתי סגנונות איזוטריים של אומנויות אחרות. כנראה שהזמן, המודעותת, האינטרנט והעובדה שעכשיו יש לי אוטו עושים את ההבדל. אבל עדיין לא הבנתי למה כולם ברמת-גן. 2. הקבוצה המעורבת: כאן אכן יש סוגיה מעניינת. במקום שהתאמנתי, שהיה מכון שהוקדש כולו לאומנות, היו קבוצות מתחילים, מתקדמים וכו´, כמו כן קבוצות צעירים ואף פעוטות, קשישים. כל חניך היה יכול להכנס להתאמן עם כל קבוצה, אבל היה לו גם את האימון "שלו". עכשיו, היה נהוג שבשנה הראשונה לומדים בסיס, באופן מאוד מובנה - מה זאת בעיטה, עמידות, אגרופים, קאטות וכו´. רק אחרי שיש לחניך את סט הכלים הבסיסי הזה, הוא יכול להתחיל לרוץ בעצמו. כל ההדרכה נעשתה על ידי המאמן, או במקרים נדירים של מחלה וכו´ - על ידי שחורה אחרת. עכשיו, בשלושת האימונים שראיתי, הקבוצה כולה למדה ביחד! עכשיו, ייתכן שמדובר במקרה של "אין מספיק חניכים", אבל אני די סגור על כמה מקרים שלא. היה מעניין לשמוע מה דעותכם על זה? ודעות באופן כללי על כל הנושא של "תלמידים מלמדים תלמידים" - אין ספק שקונספט ה"חברותא" הוא אחד מכלי הלמידה החזקים שיש, אבל, וזה אבל גדול - אם תלמיד צעיר מלמד תלמיד טירון לחלוטין את היסוד, ומלמד אותו לא נכון, האם לא נגרם כאן נזק העולה על התועלת? האפור ונ.ב. - כן, רפאל ומתי, גם אני כאן נ.ב.נ - אמיר (קראוזה) - מסור ד"ש לאחיך.
שלום לכולכם. לאחר חמש שנים של רפיסות ברמות שלא יאומנו, החלטתי לחזור למזרן. מסיבות אילו ואחרות, המכון בו התאמנתי בעבר נהפך לפחות רלוונטי לגבי, והחלטתי לחפש לי בית אחר. כמה דברים שהתחוורו לי מנבירה אובססיבית בפורום (דרך אגב, החיפוש לא עובד!!!) ושלושה שיעורי הדגמה שבהם נכחתי/השתתפתי (ועוד היד נטויה). 1. ישראל הפכה להיות אימפריית אומנויות לחימה, ורמת-גן בירתה. בסיבוב ה"אני מחפש אומנויות לחימה" הקודם שלי, כשחיפשתי קפוארה, אנשים הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח (במיוחד בקטע שהסברתי שזו אומנות "אפרו-ברזילאית"), שלא לדבר על האפקידו, ארניס או תתי סגנונות איזוטריים של אומנויות אחרות. כנראה שהזמן, המודעותת, האינטרנט והעובדה שעכשיו יש לי אוטו עושים את ההבדל. אבל עדיין לא הבנתי למה כולם ברמת-גן. 2. הקבוצה המעורבת: כאן אכן יש סוגיה מעניינת. במקום שהתאמנתי, שהיה מכון שהוקדש כולו לאומנות, היו קבוצות מתחילים, מתקדמים וכו´, כמו כן קבוצות צעירים ואף פעוטות, קשישים. כל חניך היה יכול להכנס להתאמן עם כל קבוצה, אבל היה לו גם את האימון "שלו". עכשיו, היה נהוג שבשנה הראשונה לומדים בסיס, באופן מאוד מובנה - מה זאת בעיטה, עמידות, אגרופים, קאטות וכו´. רק אחרי שיש לחניך את סט הכלים הבסיסי הזה, הוא יכול להתחיל לרוץ בעצמו. כל ההדרכה נעשתה על ידי המאמן, או במקרים נדירים של מחלה וכו´ - על ידי שחורה אחרת. עכשיו, בשלושת האימונים שראיתי, הקבוצה כולה למדה ביחד! עכשיו, ייתכן שמדובר במקרה של "אין מספיק חניכים", אבל אני די סגור על כמה מקרים שלא. היה מעניין לשמוע מה דעותכם על זה? ודעות באופן כללי על כל הנושא של "תלמידים מלמדים תלמידים" - אין ספק שקונספט ה"חברותא" הוא אחד מכלי הלמידה החזקים שיש, אבל, וזה אבל גדול - אם תלמיד צעיר מלמד תלמיד טירון לחלוטין את היסוד, ומלמד אותו לא נכון, האם לא נגרם כאן נזק העולה על התועלת? האפור ונ.ב. - כן, רפאל ומתי, גם אני כאן נ.ב.נ - אמיר (קראוזה) - מסור ד"ש לאחיך.