הקאה

  • פותח הנושא kyu2
  • פורסם בתאריך

kyu2

New member
הקאה

שלום, יש לי בן זוג למעלה משנה. בעבר הוא היה בחור גדול, ובסים הצבא החליט שהוא עושה שינוי בהרגלי האכילה שלו וירד במשקל משמעותית. אני לא מכירה אותו בתור בחור מלא, ראיתי תמונות שלוט מהעבר רק. בתקופה האחרונה בכמה חודשים האחרונים הוא ירד עוד במשקל. אני קבוע אוכלת איתו ארוחת שישי אצל ההורים שלו ולאחר כל ארוחה הוא ישר עולה למקלחת, שואל מה אני אעשה בזמן הזה ודואג שאני אשאר למטה עם ההורים. בכל מקרה אני מעדיפה לעלות ולראות טלויזיה אצלו בחדר או ללמוד, אולדבר עם חברים בזמן שהוא מתקלח. אני יושבת בחדרו שנמצא ליד המקלחת ושמועת קולות של חנק ושיעול. ממש קולות של בנאדם שמקיא. זה נמשך כבר כמה חודשים ואני מפחדת שהוא מתחיל להתרגל לזה ושזה קורה באופן קבוע. אני לא אוכלת איתו במשך ימות השבוע רק בסופ"ש אז אני לא יודעת מה קורה בשאר הימים אחרי שהוא אוכל. בכל מקרה אני רוצה לדעת מה לעשות, איך לגשת אליו, מה להגיד, לא להפחיד, לא להרתיע... אני נורא דואגת.. אני מוצאת את עצמי בוכה מדי יום מדאגה אליו ואני מרגישה שאין לי מה לעשות בנדון. אשמח מאוד אם תעזרו לי.... תודה רבה!
 

קולדון

New member
באמת נשמע מדאיג.

ניסית לדבר איתו על זה? בדרך כלל אנשים שירדו משמעותית במשקל מאוד מפחדים להעלות בחזרה ויכול להיות כשתוצאה מהירידה במשקל התפתחה אצלו הפרעת אכילה. אם את יכולה לדבר איתו על זה, זה ממש חשוב שידע קודם כל כמה אכפת לך וכמה את דואגת לו. ושאם הוא לא מודע לנזקים של הקאות יזומות- חשוב בכל זאת ליידע אותו. אולי זה ידחוף אותו לרצות לפנות לטיפול מקצועי. יש המון מאמרים בלוח הפורום בנושא בולמיה, ובכלל באינטרנט, המפרטים את הנזקים הפיזיים והנפשיים של הקאות יזומות במינונים כאלו. את מוזמנת לעדכן אותנו!
 

kyu2

New member
אני לא יודעת איך...

להגיד לו שאני שומעת את הקולות האלה... חברה הציעה לי כשזה קורה פשוט לדפוק לו על הדלת במקלחת לשאול אם הכל בסדר.. אני חוששת מאוד. הוא ידוע מה טוב ומה לא טוב. אני בטוחהשהוא יודע שלהקיא זה ממש לא טוב ושזה עושה נזקים.. אבל בכל זאת משהו שם עדיין גורם לזה לקרות.. אני לא יודעת איך לדבר איתו על זה. איך להתחיל מה להגיד איך לפתוח את הנושא הזה בכלל
 

קולדון

New member
למה לא בעצם

להגיד בפשטות את האמת, ששמעת את הקולות של ההקאה ובמשך מספיק זמן כדי להבין שזה לא חד פעמי? בטוח שמה שגורם לזה לקרות לא נעלם כשיודעים את הנזקים, אבל לפעמים זה יכול לדחוף לכיוון גמילה מההקאות האלו. כמובן שזה מגיע מאיזושהי מצוקה נפשית. גם הרצון כביכול הכי תמים לרדת במשקל בצורה כזו, מבטא את הקושי נפשי, כי בנאדם בריא לא יבחר בדרך הזו. להגיע עם הראש לאסלה, להגיע למצב של שקרים והסתרות- מעבר לנזק הפיזי זה מאוד קשה נפשית, זה משאיר אותך מאוד לבד. ולפעמים, יחד עם הפחד להפסיק להקיא, יש את הרצון לעזרה. ואז... נניח שהוא מפחד להעלות במשקל, אני לא בטוחה עד כמה הפחד הזה יותר גדול מנניח- נזקים ממש חמורים שאולי הוא מדחיק ואומר לעצמו שלו זה לא יקרה. או אפילו- הידיעה שזה כל כך מדאיג אותך ופוגע בך בעצם- גם יכולה להשפיע. הרעיון הוא לא להתקיף, אלא להעביר את המסר שאת קולטת שהוא במצוקה, שאת מאוד מודאגת, ולנסות לדובב אותו כמה שיותר. אם הוא יפתח בפניך- הוא בטוח ירגיש את ההקלה של הלהפסיק להסתיר, ואולי הוא יהיה פתוח לשמוע על עזרה.
 
זו באמת שיחה שקשה מאוד להתחיל אותה.

מה אם תכתבי לו את הדברים ותבקשי ממנו לקרוא את המכתב בנוכחותך, כדי שיוכל להגיב ישר? ההבנה הראציונלית שהקאות הן לא טובות לא מחזיקה מעמד מול שנאה לגוף שלך ומול האובססיה החזקה שגורמת לאדם ללכת ולגרום לעצמו להקיא. אל תחשבי על זה בכלים ראציונליים, כי ההפרעה הזו מתנהלת בפסים אחרים לגמרי. נשמח להמשיך לשמוע ממך.
 

kyu2

New member
אתם מקסימים דבר ראשון...

ותודה על העזרה!! דבר שני, זו בעיה לכתוב לו מכתב ולבקש שיקרא בנכחותיכי הוא אוהב ישירות. הוא אוהב שאומרים לו הכל בפנים. ואם לפעמים קורה מצב שמשהו מפריע לי ואני שומרת בבטן ואח"כ מתפוצצת עליו כי אי אפשר כבר אז הוא נפגע מזה מאוד... ואם אני שולחת לו הודעה אותו הדבר. ככה שהבנאדם מעדיף ישירות. שזה מעולה. אבל לי קשה עם זה.. איך אני אשאל אותו, איך אני אגיד לו שאני שומעת אותו מקיא ולמה למה למה.... אני לא יודעת אני בתסבוך מה לעשות עם זה. בעיה רצינית. וזה מעיק עליי שעוד לא עשיתי עם זה כלום כי אני מחכה לשווא. אוף ;[
 

clastic

New member
וואו

עם חתיכת תיק את צריכה להתמודד. ואני לחלוטין לא מתכוון שזו "טרחה" או "טרדה" - אל תביני אותי לא נכון. כוונתי היא שזה דבר מאוד גדול, מסובך, מבלבל וכבד להתמודד איתו. אז קודם כל - כל הכבוד לך. על תשומת הלב, על האכפתיות, על הדאגה. בשורה התחתונה, אם הדברים הם כפי שאת מתארת אותם, לצערי אין פה כ"כ מה ללכת ימינה או שמאלה והבחור שלך בבעיה. אין לך ברירה אלא להתאמת איתו (אני בכוונה כותב להתאמת ולא להתעמת), לפתוח את זה ולנסות להבין מולו מה קורה איתו. לעשות את זה בשיא הרגישות, אבל גם בנחישות. הסימפטומים שאת מתארת (הרזיה קיצונית, ריצה לשירותים מייד אחרי ארוחת שישי, לדאוג שהוא לבד בסביבה כדי שלא ישמעו/יתפסו אותו) - פשוט תיארת הכי טוב את המאפיינים הכי קלאסיים של בולימיה. עכשיו, וזה גם חשוב. זה לא יהיה קל בכלל. תהיי מוכנה לעובדה הזאת. ורוב הסיכויים הם שהוא יכחיש מכל כיוון. וככה זה. זה עוד סממן מאוד אופייני לבולימיה. ואם הוא לא יכחיש (נניח אם תתפסי אותו) - אז הוא יגיד שזה משהו חד פעמי, או כאב בטן, וכו'. הכל רק לו מה שתנסי לייחס לו. והנה העצה שלי, והאמת היא שלא עשיתי את זה בעבר: אם הוא רוצה בחור לדבר איתו, מישהו שעבר, שיודע, שמכיר בדיוק את מה שהוא עובר עכשיו ושגם עשה את הדרך הארוכה החוצה, תציעי לו לדבר איתי. יש לי קו טלפון זמין, קול נעים (יחסית) וסבלנות אין-קץ כשמדובר במקרים כאלה. אולי יהיה לו קל יותר אם מדובר בגבר, בטח אחד ש"היה שם". אני נורא מקווה שתצליחי לדובב אותו. שוב - את חייבת להיות מוכנה לאפשרות שהחשדות שתעלי יצרו פיצוץ גדול. האפשרות הזאת אפילו סבירה מאוד. כנ"ל הכחשות בכל תוקף. ומה בתכלס אם תצליחו בשיחה? מה הלאה? הוא חייב לגשת לקבל טיפול. טיפול פסיכיאטרי, פסיכולוגי, דיאטני... ואל דאגה, תוכלו לקבל את מקופת החולים ללא תשלום ובמקומות הטובים בארץ. יש סיכוי שאת מצילה את החיים שלו עכשיו. בהצלחה, ובבקשה - שלחי לי מסר בכל שאלה נוספת (אני יותר מאשמח לעזור).
 
למעלה