יש מקרים שזה יכול להתאים, יש גם ילדים מוזרים
שהמוזרות שלהם נתפשת טוב, יש ילדים שנמצאים בכיתה ואין להם צורך חברתי ואז אם יש סייעת או אין, זה עניין לא עקרוני... סייעת סמוייה חלקית, לא יכולה לתווך נכון את הילד לסביבה והסביבה לא לוקחת אחריות בגלל שהזר והשונה מפחיד אותם... כל ילד לגופו... ילד שמציקים לו, צריך תיווך אמיתי ולא חלקי. אם תסבירי בכיתה אלף פעמים על קבלת השונה, ולא יבינו מה הקושי של הילד, זה הופך להיות תלוי בילדים עצמם וזורקים עליהם אחריות כבדה מאוד.
חייב להיות "שם",אם יש "שם" יש נגישות, ובמיוחד אם לילד צורך בחברה... שלומית, אני חושבת שהבן שלך יוצא דופן בנוף ההצקות, כי כנראה גם נמצא בכיתה עם ילדים יותר רגישים ומורה מעל ומעבר, לא כל המורים כאלה ולכן אנחנו חייבים להדריך אותם, אני לא מכירה את הבן שלך, אך כנראה שהוא לא נוהג להבליט את עצמו, כי אולי הוא עושה דברים שלא מפריעים לאף אחד... ויכול להיות שהוא מאוד גבוה ויכול להתמודד חברתית.
אבל, ברגע שיש הצקות, נדלק רמזור אדום אדום וחזק... מכיוון שתמיד יש שני צדדים למטבע... המורים שאין להם הדרכה מתאימה והילדים והוריהם ששואלים את עצמם: "מה יש לילד הזה?"
וברגע שלא מקבלים תשובה ברורה... אז כדי להתמודד הם מציקים ומתעללים... כן, זה גם קשור בחינוך, אך אין שעות חינוך בבתי ספר וכמעט ולא מתעסקים בזה.
ילדים שעשיתי להם סדנאות כשהכיתה לא ידעה, חשו הקלה גדולה אחרי שהכיתה ידעה והיחס אליהם השתנה לטובה ב 90 מעלות. צריך מאוד להיזהר מהמלצות רק מנסיון אישי
ולכן חשוב לקחת גם את אלה שלא הצליח להם למרות המחנכת המופלאה...