../images/Emo63.gif העץ
בוקר יום שני, ה - 30 בדצמבר 2002 התחיל ככל הבקרים בכוס קפה ועיתון . ובעמוד האחורי היתה תמונה של עץ גדוע ובצידו הכתבה : " אלמונים כרתו בשמורת הטבע הר מירון עשרות עצי אלון עתיקים והשליכו את הגזעים במקום. בקול ישראל דווח כי גם שלשום הושחתו עצים בשמורה". מאות אנשים קראו את הכתבה ב"הארץ" , והמשיכו הלאה. אבל איש אחד , קרא וידע. והמחשבות נשאו אותו חזרה לילדותו. ליום ההולדת ה-5 . ומזכרת אחת נותרה לו מאותו היום. של סב אהוב , המושיב אותו על ברכיו , מחבק אותו , ומספר : "דע לך בני " אמר הסב , והמשיך : שלא כל בני האדם טובים הם , ויש בהם רשעים. והיום , משפחתנו אהובה ומכובדת , אבל לא תמיד היה זה כך. "בימי סב-סבך , מייסד השושלת , קרה המעשה. והימים ימי ראשית ההתיישבות היהודית בארץ . והמלחמה היא לא על "למי יש את הבריכה הגדולה ביישוב " אלא מי יצליח להביא פת לחם לביתו. ואז בלילה ללא ירח ,כשפטרל סביב היישוב , שמע סב-סבך , התלחשות. והתקרב וצותת ושמע. ושמע את השניים דנים בקנוניה , ואיך לחסל ת´מושל . ובסיום המשמרת , על משכבו התהפך , ולא הצליח להרדם. ובהנץ החמה , עלה על סוסו , ודהר לעיר הגדולה. ולמחרת , כשבחלל האויר ניסרו השמועות , על השניים שזממו , ו"האחד" שנמלט ,ידע שהסוף יהיה מר. וחלפה לה שנה , ואת אחוזתו חנך , זה הבית שעדיין על ראש הגבעה. וכשהסתיימה החגיגה , והמוזמנים חזרו איש איש לביתו , ראה את הסוס האחד , שדהר לקראתו. וידע שהגיע יום הפרעון. ונשמעה הירייה , ו"האחד" קרס , והספיק בכוחותיו האחרונים למלמל "אותי חיסלת , אבל סודך קבור תחת האלון .. ויש מי שיודע" .......... וסבי סיים באזהרה "ש..... לא כל בני האדם טובים הם , ויש בהם רשעים , ויום הדין יגיע ועלינו להיות מוכנים , ותקווה בלבי , שלא בימייך , ולא בימי בני-בניך יחזור הסיפור ויעלה". הכתבה מול עיניו , ויודע שהגיע יום הדין. שיש מי שמפריע לו , הראשון ממשפחתו הנכבדה , הראשון שזכה להגשים את משאלת סב-סבו , הראשון שזכה במקום מכובד , בעשיריה הראשונה בפריימריס שנערכו עתה .. וביומו המאושר מכל , רגע לפני ההשבעה בכנסת , נחו עיניו על הכתבה ב"הארץ" וידע . ידע שיש מי שצרם לו נצחונו הגדול , וידע את הסוד שתחת האלון . וידע שנכזבה תקוות הסב , ובימיו יצוץ הסיפור הנורא....
