הצפרד - גורו

[דניאל המספר]

הצפרד - גורו

בשלולית ירוקה, סמיכה ועכורה, חיו מימים ימימה הרבה צפרדעים וצפרדעות, ונועם קירקורם נשמע מאופק עד אופק. יום אחד שמע צפרד - שידוך את הקירקורים והחליט שאין טוב מלהקים, בשולי השלולית, משרד לשידוכי צפרדעים עם נסיכות. בא, הכריז על מרכולתו בקול, וכבר משתרך לו תור ארוך בפתח משרדו, כי זאת לדעת, רבים הם בני צפרדע שחשקה נפשם בנסיכה של ממש, לחיי אושר משותפים. בינתיים נותרו הצפרד - בתולות באגם עגומות, כי רבו העומדים בתור מן העומדים בחובת הצפרדעות הזכרית. מכל מקום, הצפרדעים שנותרו בשלולית דילגו מצפרדעה לצפרדעה, ואלה שבתור מילאו טפסים, עברו ראיונות, אובחנו ומוינו, ואחר כך הוכנסו לאולם גדול, רווי קטורת, בו נערכה סדנא שהכשירה את הצפרדעים לחיות בצד נסיכות. בחוץ, בינתיים, המשיכו הצפרדעים שעוד נותרו בביצה (אם נותר בהם כוח), לקפץ מצפרד- בתולה לצפרד- בתולה באון ובששון. הגיע היום הגדול, הצפרד- גורו, מנחה הסדנא, הכריז כי הנוכחים מוכנים ליעדם, פתח הצפרד- סף את השער המוליך אל העולם הגדול, ויצאו הצפרדעים תאבי הנסיכות אל חצר גדולה מאד. ישבו שעה, שעתיים והשמש מכה עד עילפון, ויפנו אל הצפרד- גורו וישאלוהו: "והנסיכות איה הן?" גירד הצפרד-גורו בפדחתו והשיב: "הנסיכות? הן כמובן באגדות"

 

[מ ש ה ג ל ז ר]

ברוך הבא לפורום מספרי סיפורים

הרשה לי לקבל אותך במשפטי סיום משירה של שימבורסקה הנפלאה (ותסלח לי אם אינני מדייק בציטוט) "עיוור מגיש למשורר את ספר שיריו הפוך ופתוח לחתימה אותה לא יוכל לקרוא. בברכה ובתקווה לקרוא עוד מסיפוריך משה