הצעת עבודה בלונדון

[אשנתי]

מה זה רמת חיים סבירה?

 

[אבה1]

לא יודעת איך אתם חיים עכשיו

אבל בשביל זוג בלי ילדים , לא רהבתני, זו אחלה של משכורת. כמו שכתבו לך אפשר לגור בצפון לונדון, איפה שיש גם ככה את הריכוז של ישראלים או יהודים ולחיות יפה מאוד. מציעה שתעשו אולי טיול מקדים ותבואו לראות בעצמכם. זה יעזור לכם לקבל החלטה שקולה יותר.

 

[בקר12]

מהגרים משלמים בהתחלה שכר לימוד

על זה שהם מהגרים וזה מתבטא בהמון דברים בהתחלה לדעת איך לחסוך ובמה לוקח זמן ונסיון. לונדון גם מציעה המון פיתויים מבחינת בילויים וקניות. תתכונן להוצאות רבות יותר בהתחלה. מבחינה כלכלית לא תשפר את מצבך יחסית לארץ אבל אם מטרתכם לחוות מגורים בחו"ל המשכורת שלכם סבירה ותאפשר זאת בלי "להתכלב" בשכונת עוני. זה שאין לכם ילדים מאפשרת לכם גמישות הרבה יותר גבוהה, לדוגמא על מיקום בית שלא צריך להיות ליד בית ספר וכך גם יותר זול הפשרות היותר רציניות יתחילו אם וכשאר יהיה ילד כיוון שהגנים הפרטיים מאוד יקרים 1000-1500 פאונד לחודש כך שאם אשתך לא תעבוד וגם תירצו לשלוח ילד לגן תצטרכו להתפשר יותר

 

[Nobilis]

ההשוואה שלך לא ברורה

אתה משווה בין משכורת אחת בבריטניה לבין שתיים בישראל? בהנחה ושניכם תעבדו בבריטניה, ההשוואה צריכה להיות בין שתי משכורות לשתי משכורות.

 

[בקר12]

אבל זה המצב בפועל

כרגע ההכנסה המשותפת של הזוג היא 18000 ש"ח נטו בבריטניה רק הוא יעבוד (לפחות בהתחלה) וההכנסה נטו למשפחה דומה (באופן אבסלוטי). לפעמים הרבה זמן עובר עד שבת הזוג (במקרה זה) עובדת) וגם אז ייתכן שיהיו ילדים. זה מצב די משקף של זוגות שעושים רילוקיישן שבו ממצב של שני בני זוג עובדים רק אחד עובד, לפחות בהתחלה אך מרויח באופן יחסי יותר מאשר בארץ.

 

[Nobilis]

אבל זה לא

אם התיכנון הוא לעבור לאורך זמן, ובן הזוג אמור לעבוד, החישוב צריך לכלול אותו (עם פרק זמן של מספר חודשים עבור חיפוש עבודה). הם לא עוברים למדינה בה לבן הזוג אין יכולת לעבוד.

 

[בקר12]

תכנון לחוד אך מציאות לחוד

מסכים אתך שלאורך זמן בהחלט יש הסתברות לשני בני זוג עובדים אבל זה יכול לא לקרות הרבה זמן גם ויותר ממספר חודשים (כתלות במקצוע האשה- איו לי נתונים) וגם כשיש ילדים עלויות הגן מאוד גבוהות. סה"כ כוונתי, הייתה להצביע על העובדה שממצב של שני בני זוג עובדים זה לא טריויאלי להניח שהמצב ישכפל את עצמו בקלות ובמהירות בלונדון. אני מכיר נשים שעבדו בארץ בתפקידים בכירים ולא עבדו שנים בלונדון (או עבדו במשרות מאוד מאוד חלקיות) ולא בגלל שהן לא רצו אלא שהן לא מצאו.

 

[Nobilis]

נו, ו?

וכל זה לא משנה את העובדה שאם מהגרים לאורך זמן ההשוואה צריכה להיות בין שתי משכורות לשתי משכורות, ולא בין שתי משכורות למשכורת אחת, עם מרווח זהירות למציאת עבודה. התסריט בו אחד מבני הזוג לא עובד במשך שנים (לא מדברים על מקרים כגון לצורך טיפול בילדים, שמקבילים למה שהיה קורה בארץ) הם היוצא מן הכלל ולא הכלל. האם הם יכולים ליפול מחוץ לממוצע? בוודאי. זה יכול לקרות להם גם בישראל (מה אם מחר יפטרו אחד מהם?). ועדיין הוא משווה עם המצב הסביר בארץ (קרי - שלא מפטרים מחר אחד מהם). אותו כנ"ל מהצד השני.

 

[בקר12]

פעם שלישית גלידה

הבנתי גם קודם את טענתך. ניסיתי להצביע על מרכיב של חוסר סימטריות עם הארץ ולכן אחדד: 1. אני מסכים איתך שלטווח ארוך זה סביר להניח שהאשה תעבוד אך "מרווח הזהירות" שאתה מדבר עליו יכול להיות גם שנים כתלות במקצוע שלה. המעבר ללונדון לא נובע שיקולי קריירה של האשה אלא של הבעל. יש גם מספיק מקרים שהכרתי שנשים הפכו מתוסכלות מחוסר יכולתן לעבוד במקצוע או במעמד שהורגלו להן לפני המעבר. הרי לא מספיק לעבוד - כל אחד או אחת רוצה לעבוד במשהוא שגורם לו גם לסיפוק. מסכים איתך שגם ההיפך יכול להתרחש אבל מנסיון שלי, זה קורה פחות. 2. בהקשר של ילדים, עלות גן פרטי בלונדון הוא לפחות כפליים מעלותו בארץ ואילו משכורת האשה (שוב כתלות במקצוע) ביחס לעלות הגן ובמיוחד אם יש לה קריירה בארץ לא באותו יחס. סה"כ וכפי שכתבתי גם אני פוזיטיבי לגבי המעבר וחושב שהמשכורת של הגבר גבוהה מספיק על מנת לאפשר מעבר בנוחות גם אם האשה לא עובדת.

 

[Nobilis]

תכלס

אתה טוען שהמצב בו האישה לא תצליח למצוא עבודה ימשך שנים בדרך כלל, ושהחריג הוא המקרה בו מוצאים עבודה בתוך חודשים? אם כן - אני לא מסכים איתך. אפשר לסגור בזה. ואם זה לא מה שאתה טוען (קרי - אתה מסכים שבדרך כלל ימצאו עבודה בטווח של חודשים, לא שנים, ושהחריג הוא המקרה בו זה לוקח שנים) אז על מה הויכוח?

 

[בקר12]

אני חושב שמהות אי ההסכמה (הקלה) ביננו הוא

שהגירה של בן זוג אחד על בסיס עבודה מבטיחה (בלונדון, במקרה זה) מתלווה ברוב המקרים לירידה במעמד התעסוקתי של בן הזוג השני (במצב בו לאותו בן זוג שני אכן הייתה עבודה מכניסה או תפקיד בכיר בארץ) והדבר מוחרף במצב שבו בן הזוג השני היא גם אשה שיולדת או מגדלת ילדים.

 

[מיס פרלין]

מביעה הזדהות כללית לתחושותיך

 

[dotandvir]

אני דווקא לא מסכים איתך

לדעתי יהיה מקום לחסוך וכמובן שזה בלי להכליל את החוויה של החיים בלונדון (וזו נשמעת לי חוויה מעניינת למדי אם כי לא התנסיתי בה) - כך בחשבון שתצטרכו על מגוון דברים - אבל לדעתי גם אחרי הוצאה של 1000 פאונד לחודש על שכר דירה, נניח עוד 300 פאונד חשבונות נוספים, 100 פאונד הוצאות תקשורת ואינטרנט, 300 פאונד אוכל, 200 פאונד ביטוחי בריאות, 200 פאונד עבור הוצאות תחבורה ציבורית - נשארו עוד 800 פאונד רק מההכנסה שלך עבור חיסכון ובילויים. אם גם זוגתך תעבוד אז כמובן שישאר לכם הרבה יותר לחסכון והנאות החיים. לגבי כל השאר - אני לא טיפוס משפחתי כך שאני לא מרגיש ריחוק מיוחד מהמשפחה - קצת יותר מהמחברים אבל גם לא ברמה שמעיקה עלי. עם האנשים החשובים לי אני שומר על קשר טלפוני ואינטרנטי. האפשרות לחוות חוויות חדשות ולקבל זווית ראיה חדשה על החיים לדעתי מהווה פלוס גדול שמאזן (אפילו רק לתקופה זמנית אם תחליטו לחזור לישראל) את שאר המינוסים. דותן

 

[Nobilis]

המשך

בתמצית - בהנחה ובת הזוג תתחיל לעבוד לאחר חיפוש עבודה, אתם בעמדת פתיחה מצויינת. זאת משכורת התחלתית מעולה, בטח עם עוד בן זוג עובד.

 

[אסאן]

מכירים סוכני נדלן לשכור דירה

צפון לונדון. יעקוב

 

[גרמיש]

מצטרפת לחששות

אנחנו במצב דומה לשלכם. בעצם, אולי שונה כי החלטנו לעשות את המעבר ויש לנו גם 3 ילדים... מבחינה כלכלית רק אומר שכדאי לחשב גם את כל ההפקדות לפנסיה, קרן השתלמות וכו' שיש בארץ, ולהכניס לחישוב כחסכון. זה הרבה כסף. תבדוק מה תוכניות החסכון שמציעים לך שם, זה שונה לרוב מהארץ. אני יכולה לספר שעלינו עוברת רכבת הרים רגשית בתהליך הזה. נורא קשה לעזוב את אזור הנוחות בשביל חוויה משפחתית ואישית (לפחות ככה זה אצלנו). אבל, אני חושבת שכעת זה באמת זמן אידיאלי בשבילכם, כמובן בסייג שאני לא מכירה אתכם. עם ילדים גדולים, וככל שהם גדלים זה יותר קשה ומורכב. שאלה ששאלתי את עצמי ובעצם נתנה את הדחיפה להחלטה - האם בעוד 10 שנים אני אצטער וארגיש תחושת פספוס שלא ניסיתי? בכל מקרה, שיהיה בהצלחה

 

[בקר12]

מסכים אבל 3עם ילדים זה עולם אחר

גם מבחינת עלויות וגם מבחינה רגשית.