לא הבנתי את השאלה
בקישור אפשר לקרוא מה הרצוג הציעה. הנה הטקסט:
מספר פנימי: 479716
הכנסת התשע-עשרה
יוזם: חבר הכנסת יצחק הרצוג
פ/1131/19
הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – אחוז החסימה)
הוספת סעיף 4א 1. בחוק-יסוד: הכנסת, אחרי סעיף 4 יבוא:
"קביעה של אחוז חסימה 4א. הכנסת רשאית לקבוע בחוק, כי בחלוקת המנדטים לא ישותפו רשימות מועמדים אשר לא קיבלו בבחירות לכנסת קולות כשרים במספר שאינו עולה על חמישה אחוזים מסך כל הקולות הכשרים.".
תיקון חוק הבחירות לכנסת 2. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, בסעיף 81(א), במקום "שאינו פחות מ-2% (שני אחוזים למאה)" יבוא "שאינו פחות מ-3% (שלושה אחוזים למאה)"
דברי הסבר
אין חולק כי הבחירות לכנסת בישראל מקיימות את הכלל הבסיסי במשטר דמוקרטי-פרלמנטרי ייצוגי המבטא את השאיפה לשלטון העם. תכלית הבחירות היא הבטחת שיח ציבורי המתחשב בקשת הדעות הרחבה הקיימת באוכלוסייה. יחד עם זאת, נבחרי ציבור המשתייכים למפלגות רבות ו/או שאינם מחויבים במשמעת סיעתית, עשויים להקשות על תפקודו של הפרלמנט וקידום האינטרס הציבורי. מטרת הוראת סעיף 81 לחוק הבחירות לכנסת, הקובעת את הזכאות לחלוקת המנדטים ("אחוז החסימה"), מהווה לשון מאזניים בשיטת הבחירות במשטר דמוקרטי ומטרתה לאזן בין עקרון המשילות לעקרון הייצוגיות.
אחוז החסימה הקיים בישראל הוא מהנמוכים בקרב המדינות הדמוקרטיות בעולם, ובכך מקדש את עקרון הייצוגיות, אולם מקים קושי אמיתי ליציבות השלטונית. ראיה לכך ניתן למצוא בקושי הקיים במלאכת הרכבת הקואליציה מתוך חברי הכנסת התשע-עשרה, המכילה מספר רב של מפלגות בעלות סדר יום חד ערכי וספציפי, שלעיתים עשוי להיות חופף למפלגות אחרות.
בעבר הועלה אחוז החסימה בישראל שלוש פעמים: ל-1% בשנת 1951, ל-1.5% בשנת 1991, ול-2% בשנת 2004. ואולם, תוצאות הבחירות לכנסת התשע-עשרה מראות כי לא די בכך, וכי יש מקום להעלאה נוספת של אחוז החסימה. אשר על כן, מוצע בזאת לנקוט בדרכים הבאות:
(א) לאפשר לכנסת, לקבוע בחוק, כי רשימת מועמדים אשר לא קיבלה בבחירות לכנסת קולות כשרים במספר שאינו עולה על חמישה אחוזים מסך הקולות הכשרים, לא תהיה זכאית להשתתף בחלוקת המנדטים;
(ב) להעלות את אחוז החסימה בבחירות לכנסת העשרים מ-2% ל-3% וזאת כחלק מעלייה הדרגתית אשר המשכה ייבחן בעתיד. העלייה ההדרגתית תעניק לבוחרים ולנבחרים הזדמנות להסתגל לחסם כניסה חדש למערכת הפוליטית, ובו בעת תשמר את כף המאזנים ותחזק את עקרון היציגות על ידי שמירת שיח ציבורי בעל קשת דעות רחבה דיה ומנגד תתרום ליציבות, וכפועל נגזר מכך ליעילות, השלטונית;
לכידות המפלגות הקיימות, שהיא פועל יוצא מהליך של העלאת אחוז החסימה, עשויה לגרום להפחתת "בזבוז" הקולות למפלגות שלא מצליחות לעבור את אחוז החסימה, למתן את התמריצים להקצנה מפלגתית, ליכוד וחיזוק פרלמנטרי למפלגה מאוחדת שתקום, והקלת מלאכת הרכבת הממשלה, לרבות שרידותה ויציבותה, כך שזו לא תהא תלויה ו/או חשופה למשברים הנובעים מיכולת המיקוח של מפלגות בעלות קטנו.
הצעות חוק בנושא זה הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת גדעון סער (פ/226/17), על ידי חבר הכנסת גלעד ארדן (פ/561/17), ועל ידי חבר הכנסת אביגדור יצחקי (פ/966/17) ועל ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/1102/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/627/18), על ידי חברת הכנסת דליה איציק (פ/2017/18), על ידי חבר הכנסת יואל חסון (פ/106/18; (פ/3707/18; פ/3708/18; פ/3709/18; פ/3710/18) ועל ידי חברת הכנסת פניה קירשנבאום וקבוצת חברי הכנסת (פ/4056/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת פניה קירשנבאום (פ/844/19).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט באייר התשע"ג – 29.4.13