הצעתכן:

מעניין, כי הנה דוגמה משלי, מהערב הזה. והיא נגמרה לא כמו שלך.

מיהרתי לתחנת האוטובוס, האוטובוס בדיוק שעט למולי, וכשהייתי כחוט השערה מן התחנה הוא עבר אותי, נסע הלאה. ירד גשם. כשעבר לידי, נופפתי לו עם המטריה. והנהג שהחליק את האוטובוס מן התחנה והלאה, עצר! (כמה מטרים אחרי התחנה).
כשעליתי לאוטובוס אמרתי בחיוך: לא עצרת בתחנה.... התגובה שלו היתה מגנה וזועפת. "לו הייתי יודע שזו תהיה תגובתך, לא הייתי עוצר". כאילו הוא עשה לי טובה כשעצר. אבל אני הוספתי ודיברתי אליו בחיוך, ובטון שוחר טוב. "אין דבר , תודה, תודה רבה." הוא המשיך וזעף, המשיך בדיבורו הקשה. ואני - בדיבורי הרך. ובחיוך. והודיתי לו שוב. כשהלכתי לפנים האוטובוס, סיימתי את דבריי: "אין דבר,סוף טוב הכל טוב".
חשבתי לי שהאתיופי הזה שופך עליי, האשכנזיה, הלבנה, את כל שנאתו לישראלים הותיקים, הוא מוצא לו הזדמנות "לגעור" בי, לדבר אליי בצורה רעה. והוא ללא ספק גם רגיל לדבר כך לנשים בשבט שלו. אשה היא הקרבן שלו. לא עניתי לו כגמולו, והלכתי והתיישבתי. לא זעופה, לא מגנה, לא מעמידה אותו במקומו כנותן שירות החייב נימוס לנוסעים. חביבה.
אז זהו. כפי שאתה רואה, חביבותי לא השתלמה. חשוב גם מיהו הזולת אליו אתה מדבר יפה.
 

אופירA

New member
מנהל
צריך להבין את חובותיו של הנהג עפ"י כללי התחבורה

ואז לדעת שהוא אכן עשה טובה שעצר אחרי התחנה.
למעשה, הוא לא מחוייב כלל לעצור למי שלא עמד בתחנה כשחלף עליה. הוא גם לא מחויב לעצור בתחנה אם באותו רגע אין שם אנשים שמבקשים לעלות. וכמו כן, אסור לו בשום אופן לעצור שלא בדיוק ליד התחנה.
אבל לפנים משורת הדין הוא נענה לבקשתו של אדם שרץ לתחנה בגשם, ועוצר מעבר לתחנה. אז ראוי לומר לו תודה רבה.

לפעמים המצב הוא אי הבנה או טעות, כשהנהג לא ראה את האדם שממהר לאוטובוס ליד התחנה, ורק ראה שאין בתחנה אנשים שמחכים ומבקשים לעלות. לפעמים אי ההבנה והטעות היא של הנוסע, שעומד במקום אחר ולא בתחנה בדיוק. גם במקרה של אי הבנה או טעות, אי אפשר להלין על הנהג, גם הוא יכול להתלונן על חלקו של הנוסע באי ההבנה. גם הוא יכול לטעון שהוא צריך לעשות 70 דברים בבת אחת (לתמרן בין שאר האוטובוסים העוצרים בתחנה, לשמור על חוקי התחבורה, להיזהר מהולך רגל שמתפרץ לכביש), אז הוא לא הבחין באדם שמחוץ לתחנה למרות שכמעט הגיע אליה.
לכן אומרים תודה רבה לנותן השירות שעשה טובה ולא הלך ראש בקיר עם הכללים המחייבים אותו. ולא "מוכיחים אותו", גם אם בחיוך.

רק במקרים של התנהגות שלא עפ"י החוק מצד הנהג באופן קבוע ושיטתי - יש להלין עליו בפניו וגם מול חברת התחבורה שהוא שייך אליה.

בקיצור - תמיד צריך להבין גם את הצד השני. וגם אם לא, בוודאי שלא כדאי להשליך עליו את הסטריאוטיפים האישיים שלי, כיוון שהם אינם מחוייבי המציאות...
 
מעניין כמה המגיבות עד עתה "לא קלטו" (ז"א , מסרבות לקלוט)

עד כמה הנהג הזה הגיב ברוע ,בפראות, ועד כמה אני הגבתי בחביבות (ואגב, מותר לי להתלונן שהוא לא עצר אף כי הגעתי ממש מולו, והייתי כחוט השערה מן התחנה. ולמרות זאת, הערתי נאמרה בחיוך. ועל עצירתו בכ"ז, כמטר מן התחנה, הודיתי, כמה פעמים).
ברור כי הוא מצא לו הזדמנות להתנפל על אשה, ודאי על אשכנזיה, ישראלית ותיקה, לאוורר את שנאותיו ואת החינוך השפל שנותנים בשבט שלו לזכרים.
&nbsp
בואו נאמר שהרבה מנהגי "דן" באים מן השכבה הנמוכה של החברה, והתנהגותם הכללית בלתי נסבלת. ועל "דן" להעביר כל אחד מהם קורס ברור מאד ונוקשה מאד להתנהגות עם קהל. מי שלא מתאים - לא להסס לפסול.
 
הכללות יתר

שלום פנתרית סגולה
שימי לב להכללות הרבות שאת עושה על סמך מקרה פרטי אחד ומסויים,
"אשכנזית" לעומת "השבט שלו"
"אשה" לעומת "זכרים", "וותיקה" לעומת "השכבה הנמוכה של החברה".
יכול להיות שיש חלקי אמת בהתבוננותך ויכול להיות שיש גם חלקים מוטעים רבים. לעולם לא נדע, כבל אופן את מצמצמת את עצמך ואת ראייתך את האדם כשאת ממהרת לקטלג.
ומעבר לזה- אפילו עם אותם ניתוחים סוציולוגיים- אפשר הרי להגיע למסקנות
הפוכות ולהיות עם חמלה וסלחנות למי שלא גדל בתנאי השכלה ובטחון כמוך.
 

אופירA

New member
מנהל
בעולם אוטופי נהג התח"צ יתנהג וייראה כטייס או דייל בכיר

אבל במציאות באמת שחברות התח"צ לא ינהגו כפי הצעותייך, כי אז לא יהיו להם מספיק נהגים וזה ממש לא לטובת הנוסעים.
לכן כדי להסתדר טוב עם המציאות, כדאי לנו להתאים את החשיבה שלנו אליה, ולהבין שהיא לא נוהגת לפי הכללים שמתאימים לנו, ולהתאים את עצמנו למציאות ולעובדה שנהגי התח"צ לא סובלים מעודף תארים אקדמיים. ויש ביניהם סוגי מנטליות שונים - תימנים, אתיופים, ערבים, זקנים, צעירים.
ובמקום לצפות מהם לנהוג במנטליות המתאימה לי, או לפי מה שמתאים לסיטואציה שלי באותו רגע (ולא כפי המצב המורכב שבו נמצא הנהג באותו רגע וגם החוקים והחובות המוכתבים לו ממשרד התחבורה ולא מהרעיונות שעולים בדעתי) - עדיף להודות לו על כל טובה שהוא עושה (בלי תוכחות, גם אם מחויכות) ולהבין מתי הוא נוהג לפנים משורת הדין בהתאם לאחריות המוטלת עליו ולחובותיו לכללי משרד התחבורה.
 
עולם אוטופי? בחברה הקפיטליסטית, נותני השירות חייבים

להיראות בצורה נעימה מסויימת, ולהתנהג באדיבות ובנעימות לצרכנים. זו לא אוטופיה, זו הדרישה בחברה הקפיטליסטית המערבית.
בישראל עדיין לא כל המגזרים העיסקיים הגיעו לרמה המקובלת בחברות מפותחות מערביות. "דן" היה תמיד חברה של ביריונים, הנסיעות באוטובוס היו מאד לא נעימות, בלשון המעטה. "דן" גם הם התפתחו בשנים האחרונות, ולפחות בפרסומת (באוטובוס) הם מתיימרים להיות חברה המתחשבת בנוסעים. מתי הם יגיעו לרמה הנדרשת - שאלה.
(ולא לשווא אחד הדברים הראשונים שישראלים רוכשים זו מכונית. לא רק בגלל הנוחות והעצמאות, גם בגלל הרמה הנמוכה של התחבורה הציבורית).
 
ואחזור שוב: בפורום הזה אנחנו מצפות לתמיכה והבנה ולא לביקורת

מצדי תכתבו את וכלנית והשלישית ההיא לחברת דן ותשתפכו בדברי הלל עליהם. פה - אני וגולשות אחרות שנתקלות בדברים הגורמים לנו מצוקה, מצפות לתמיכה והבנה.
 

אופירA

New member
מנהל
אני לא סבורה שבפורום הזה צריך רק להזדהות עם הסובל

אני סבורה שנכון גם לעזור לו להקל על סבלו ע"י שינוי ראייה.
אני חושבת שמאוד חשוב להראות לסובל איך הוא יכול לשנות את הגישה שלו, וע"י כך להשיג רגיעה והקלה בלי תלות בהתנהגות הזולת.
ובכלל, ככל שהסובל יסתכל בעיקר על החלק שלו ופחות על החלק של הזולת (שאותו הוא לא יכול לשנות), כך הוא ישפר את איכות חייו ומגעו עם החברה. וחשוב לי להראות את זה כל פעם.

בכל מקרה, דעתך שונה, ואת חושבת שצריך רק להזדהות עם כל מילה שנכתבת. אז אל תתחברי למי שחושב אחרת ממך. מי שיתחבר לכך יתחבר, ומי שלא - לא.

כולנו נכתוב בפורום את הגישות שלנו, כל עוד עומדים בכללי הפורום המוכתבים ע"י הנהלת הפורום.
 
אפשר וגם רצוי להראות לגולשת שבמצוקה נקודות אותן היא יכולה

לשנות בעצמה. אבל הכל מתוך אמפתיה, ברוח אמפתית. במילה אחרת - רצוי לחבק, ואז לתת את העצה.
 

אופירA

New member
מנהל
נכון. אני מעריכה מאוד את נעמי ותמר, שעושות זאת כ"כ מוצלח

 

מישהי163

New member
קרה לי במכולת השכונתית

מה שעשיתי לא מומלץ, אבל "יצאתי" על בעלי המכולת. זו מכולת שידועה בפרצופים החמוצים של בעליה, ולכן רבים קונים במכולת השכנה. אני התרגלתי למכולת של החמוצים, כי היא נוחה ויש בה עגלות קטנות, ולי קשה לדחוף עגלות כבדות.
באחד הימים כשמוכרת (חדשה) התעצלה להביא לי משהו שלא היה בהישג יד (מונח גבוה) אמרתי להם שעם אלפי השקלים שאני משאירה אצלם לא מגיע לי פרצוף חמוץ כזה. בעל המכולת כמעט יצא מדעתו להתנצל, אמר שזו מוכרת חדשה, ומאז הם יוצאים מגדרם לתת לי שירות מעולה.
 
כמה חשוב להגיד, לדבר

שלום מישהי
כל הכבוד על יכולתך לדבר את אשר על ליבך. כדאי לזכור שלא תמיד זה מביא תוצאות מבורכות כמו בפעם זו, אבל גם אם לא- עצם התקשורת היא הדבר הנכון, ויכול להיות שזה יעבוד לאחר זמן
 

ladybug4NLP

Active member
ואני שואלת-מדוע יחסייך עם בעל המכולת אמורים לעניין אנשים

שנכנסים לפורום זה כדי לקבל מענה כלשהו לבעיה פסיכולות.

יחסים אלה שלך עם בעל המכולת הם בעיה פסיכולוגית או סתם השתפכות
כמו כל ההשתפכויות האחרות ללא ספור שזה לא אוהב אותך וההיא לא אוהבת אותך,
ואת לא אוהבת את ההיא/ההוא וכו'.

וכשכבר מישהו מבזבז את זמנו ועונה לך, את שופכת עליו קיטונות של..

אני חושבת שכבר ציינתי שלדעתי יש לך נטיה לראות המון שלילי באחרים
ואת כולך טלית שכולה תכלת, שנאת שמעירים לך אבל די ארסית בתשובותייך,
סוג של "אני מאוורת את כל העצבים שלי כאן ועכשיו כי זה פורום ציבורי ומי יגיד לי לשתוק.

ושוב לדעתי - כל הבעיות שלך נובעות מיחסך עם עצמך ואם היית מפנה את כמות
המשאבים במציאת פתרון להטבה אמיתי במצבך במקום לשפוך על ריק, לא לקחת שום כלום מהמוצע לך - מצבך היה טוב יותר ואולי היית מתחילה להבין ולהפנים
שחוץ ממך יש עוד אנשים חכמים, שחוץ ממך יש לעוד אנשים בעיות אמיתיות ושלמרות הצורה ה"אפלה" שבה את מסתכלת בעולם, העולם הוא בעצם מקום מעניין מאד, יש בו ובאנשים הרבה טוב רק כדאי וצריך לתת לו (ולעצמך) הזדמנות....

כנראה לא יקרה כי זה לעשות שינוי פאזה, לעשות השתדלות ולמאת מהמקום הנח שלך שכל כך התרגלת אליו, למרות שלא נראה שזה עושה לך טוב לטווח הקצר אן הארוך.
כמה חבל על חיים מבוזבזים......
 
הפורום בוודאי אינו מיועד "לאוורר את העצבים"

ההתנפלות הזו אינה במקום. אם משהו לא מעניין אותך- זכותך כמובן להפסיק לקרוא, אך לא להשמיץ .
 


 

מישהי163

New member
סליחה שאני קופצת עם הבעיות שלי...

אבל לא יכולתי להתאפק.
מזדהה עם נקודת המבט ה"אפילה" על העולם.
כתבתי על כך בעבר, וסליחה אם אני חופרת, אבל חוויתי בגידה מאבא שלי שאני לא יכולה להתגבר עליה.
הוא העביר את כול רכושו (והיה הרבה) לאשתו מנישואין שניים ולילדיה שאינם ילדיו. אנחנו נראה את חלקנו רק לאחר מותה. עד אז, היא יורשת יחידה ויכולה לעשות בכסף וברכוש כרצונה. עורך דין שראה את הצוואה אמר לי, שאם אני מצפה לקבל משהו לאחר מותה כדאי שאשכח מזה.
איך הוא יכל להשאיר אותי בלי כלום, ואני אחרי סרטן וניתוחים. ובנוסף למעשה הנבזי, אני כועסת שבגללו אראה את העולם כמקום שחור לתמיד. לא שסבלתי מעודף אופטימיות גם קודם, אבל גם המעט שהיה נגמר. אין יותר אמון באנשים. כלום.
 
למעלה