איך לקבל את עצמנו...
הי טליה, הי כולם, בתשובה לשאלה שהעלתה טליה כתבתי תשובה בשני חלקים: תיאורטי ומעשי (ככל שניתן). אני ממליץ להתחיל בחלק התיאורטי הנמצא בהודעה
"איך לשנות". ********************************************************************** ועכשיו, הבה ננסה להפעיל את התיאוריה הלכה למעשה. לפני כן ברצוני להדגיש היטב: אני לא פסיכולוג, לא מומחה לפיתוח האישיות, לא מורה מוסמך, לא מדריך מוסמך, לא שום דבר מהסוג הזה. אני לא מטיף, לא משכנע, לא מסיונר. אני פשוט מבטא כאן את הנסיון האישי שלי, והביטוי הזה שאני נותן לו עוזר לי לפחות כפי שהוא יכול לעזור לאחרים (ככל שאני שב ומנסח לעצמי את הדברים, אני מבין אותם טוב יותר, ולא משנה כמה פעמים אעשה זאת). אז אנא התייחסו לדבריי בעירבון מוגבל, וקחו מהם רק מה שמתאים לכם, אם בכלל.
הליכה אל העבר קודם כל, מצבך טוב מאד. את רוצה בשינוי (אחרת לא היית מנסה למצוא תשובה לשאלה איך לשפר את יכולת הקבלה העצמית שלך), והרצון הזה הוא הערובה הכי חשובה לכך שאכן תצליחי לשנות. כיוון שאת רוצה בשינוי, יש לך נכונות לקבל אותו ולהתאמץ על מנת להשיג אותו. כמו שאמרתי, מצבך טוב מאד. עכשיו, לא משנה כרגע איך (זוהי בחירה שלך, על פי מה שמתאים לך. הדרך הנכונה ביותר לגלות מה מתאים לך היא בשיטת הניסוי והטעיה), לכי אל העבר (אתמול, לפני חצי שנה, לפני עשר שנים – לא משנה כרגע) ונסי לזהות נקודות ציון שונות שהן רלוונטיות לנושא שמעניין אותך. למשל, הזכרי בהזדמנויות שונות בהן קיבלת את עצמך; הזכרי בהזדמנויות שונות בהן לא קיבלת את עצמך; הזכרי בדמויות משמעותיות לך (משפחה, חברים, מורים) שקיבלו / לא קיבלו אותך וכו´ וכו´. אל תעסקי בהשוואות של "יותר" או "פחות" (למשל: "לפני שנה קיבלתי את עצמי יותר מאשר אני מקבלת את עצמי היום"), אל תנסי לשפוט אחרים (למשל לכעוס על מישהו קרוב אלייך שלא קיבל אותך לדעתך). נסי רק להתמקד בלימוד הזכרונות, להבין מה מאפיין אותם, האם יש להם מכנים משותפים, איזה תחושות הם מעוררים בך וכו´. הלימוד שתפיקי מההליכה לאחור יסייע לך בביצוע השינוי, משום שהוא ישפר את יכולת הבחירה שלך. תוכלי לגלות, למשל, שבהזדמנויות שונות לא קיבלת את עצמך משום שהקבלה העצמית לא עלתה בקנה אחד עם הגשמת ציפיותיהם של אחרים ממך. בפעם הבאה שתחווי חוסר קבלה עצמית (או קבלה עצמית נמוכה) תוכלי לבחור אם להפעיל את הסיבה הזו או לא. במקום לנהוג באופן אוטומטי (כלומר להפעיל את הרגל אי הקבלה העצמית), תוכלי לבחור בין שתי אפשרויות: האחת: "אני לא עומדת בציפיות (של אחרים ו/או של עצמי), אני מאכזבת (את עצמי ו/או את האחרים), ולכן אני בוחרת לא לקבל את עצמי כפי שאני." השניה: "אני לא עומדת בציפיות, אבל על הזין הציפיות. טוב לי איך שאני ולכן אני בוחרת לקבל את עצמי, כי אני הנפלאה שבאדם." עלייך להבין ש
כל אחת משתי הבחירות הינה לגיטימית לחלוטין!!! לבחור לא לקבל את עצמך זה לגמרי לגמרי בסדר, בתנאי... בתנאי שאת מבינה למה את לא מקבלת את עצמך, ולוקחת על זה אחריות מלאה. אל תקבלי את זה כגזירת גורל, אלא הביני שזוהי בחירה שלך, ושהבחירה שלך היא בשליטתך המלאה!!!!!!!!!!!!!!!! אם תחליטי שהבחירה הזו טובה לך, שיבושם לך, ואם לא, תמיד תוכלי לבחור באפשרות השניה. אני מדגיש זאת שוב: אם תביני מדוע את עושה מה שאת עושה, תשתחררי מהמחויבות לעשות זאת!!!
אשר ל"כאן ועכשיו" קבלי את עצמך! זהו. אין פטנטים, אין שיטות, אין טכניקות, אין נעליים. קבלי את עצמך! הדרך היחידה לעשות זאת לפי תפיסה זו, היא: לעשות זאת! אם תאמרי מילה אחת, כלשהי, לפני כן, פיספסת. תצטרכי להתחיל מחדש. אפילו אם תאמרי "כן", זה לא ילך. אתן לך דוגמה: פיני: "קבלי את עצמך עכשיו." טליה: "כן, אבל... איך / למה / רגע רגע / אני עוד לא מוכנה / תן לי זמן / זה לא כל כך פשוט / בלה / בלה / בלה... כדי לקבל את עצמך כאן ועכשיו, עלייך לקבל את עצמך מייד, מבלי לומר מילה. אחר כך תוכלי להגיד מה שאת רוצה. קבלי את עצמך עכשיו ללא תנאים, ללא מילים, ללא עיכובים, ללא תירוצים, ללא סטנדרטים, ללא שיפוט. קבלי את עצמך עכשיו, כי את נפלאה! בהרבה מאד אהבה, פיני
