הצעה

(OG (gimel

New member
הצעה

כנסו לאיזשהי הודעה מהפורום הישן (לדוגמא זאת), ופשוט תתחילו לשוטט ולקרוא בפורום. נוסטלגיה זה שולת!!1
 

d_style

New member
את זה אני לא מבין.

עברה שנה וקצת, וכבר החלטת שכל מה שאהבת פעם כבר לא מספיק טוב בשבילך ? בשנה וקצת הספקת להשתנות עד כדי כך שמה ששמעת אז נראה לך היום "מסריח" ? שמתי לב לסינדרום חוזר אצל הרבה אנשים כאן. ולא חשבתי שאתה אחד מהם. הטרנד הוא לעבור מהמיינסטרים אל הפחות מוכר, ככל שגודלים וכלל שעובר הזמן. האם זה אומר שאנחנו מחפשים להיות שונים ? להיות מוערכים בשל טעמנו המוסיקלי המשובח ? או שההתבגרות שלנו מציבה לנו סטנדרטים חדשים של מה נחשב מעולה ומה נחשב מסריח ? אולי באמת הגיל עושה את שלו, אבל אני יכול להעיד על עצמי ששמעתי לפני 5 או 6 או 7 שנים דברים כמו הביטלס או גרין דיי, וגם אם אז לא שמעתי היפ הופ אלא טכנו, דראם אנד בייס ופופ, זה לא אומר שהיום אני חושב שזה "מסריח". למען עולם טוב יותר.
 

noodle

New member
אני חושבת שאתה צודק לחלוטין

להשלים עם מה שהיה פעם... היפ-הופ זה לא דבר תלוש לחלוטין יש לו שורשים (וגם לנו דרך אגב) אנשים תתחילו להתעניין קצת מעבר לבועת ה mtv במקרה הרע או ה source במקרה הטוב. beyond rap גם ג´אז, בלוז, fאנק, גוספל, רוק, וגם מוזיקה אתנית ומוזיקה קלאסית.
 

volatile

New member
רועי, אני לא מסכים

בתור מי ששומע היפ-הופ בצורה רצינית קצת יותר משנתיים אני יכול להגיד לך שמה שכרגע אמרת הוא לא נכון. הדרך שנכנסים דרכה להיפ-הופ מתחילה ונגמרת בדברים ששומעים ב - MTV ובכל סצנת הפופ, שירים ששומעים במועדונים וכול´. זה לא עניין של טעם מוזיקלי, זה עניין של התחלת ההתעניינות, וכן ככל שמעמיקים ונכנסים פנימה הטעם משתנה... שלי משתנה כל הזמן... הכל אצלי ברוטציה תמידית ואתה כמו כל האחרים יודע את זה... ולא אני לא חושב שכשהתחלתי היה לי טעם כזה רע (אפילו שאכן מדובר בסוג של מיינסטרים שאני יותר מתעב) רדמן ואקסזיביט (האלבום השני) זה לא כ"כ רע ואת הראשון מבין השניים אני עדיין אוהב... לסיכום לא כל מה שהיה ברשימה של גימל הוא רע, אבל הרוב כן, ואני בהחלט שמח שהוא פיתח טעם מוזיקלי נרחב... וכמו שאני יודע לא בשביל הפוזה והייחוד אלא בשביל ההנאה.... וולאטייל - שמנסה לבלוע כמה שיותר מוזיקה כל עוד הוא יכול.
 

da^Lord

New member
העניין הוא אחר

איך אפשר להגדיר משהו שאהבת בעבר כ"מסריח"? גם אני כבר לא שומע הרבה דברים שאהבתי בעבר, אבל הם בהחלט לא מסריחים. אהבת אותם פעם, תן לעצמך קרדיט שאהבת דברים שהם לא מסריחים, ופשוט הטעם שלך השתנה.
 

(OG (gimel

New member
וול קלט אותי...

הרבה זמן (בתקופת הפרה-אינטרנט) לא היו לי ממש מקורות לדברים פחות מיינסטרימיים בז´אנר המוזיקה השחורה (ואילו ברוב הדברים האחרים שאני שומע, כן), אז ככה שהיפהופ נשאר בטעם לא משהו ברובו, היום אני לא נוגע עם מקל ביליארד בדברים של DMX (למרות שאני חייב לתת לו props על הקאבר הלא רע בכלל שלו לain´t no sunshine, למרות שאחרים (כמו ד´אנג´לו) כיסו את השיר יותר טוב) או בELE של באסטה ריימס, כי הוא פשוט אלבום מחורבן. הדיסקים היחידים שייכנסו היום לעשיריה שלי (בהיפהופ כמובן) הם enter the wu tang וlife after death, ובראפרים רק ביגי. פאף דאדי פור קרייס סייק?! נואו וואי! כן, הטעם שלי התפתח מאז, כן אני כבר לא אוהב את רוב מה שכתבתי בהודעה ההיא, מה לעשות, אני מיתלהב מסריח. ואגב מתלהבים, ההודעה ההיא הייתה מטופשת ומתלהבת ביותר. רוץ סוף.
 
ELE דיסק אדיר, הכי טוב של באסטה

ובאסטה הוא פשוט ראפר מצויין, אין לי מושג אי אתה יכול לכתוב על דיסק שמכיל כל כך הרבה להיטים ולהיטים פוטנציאליים שהוא דיסק מחורבן.... אתה יכול לקרוא לו ממוסחר אך לא מחורבן... Alex (כסל)
 

(OG (gimel

New member
לא מסכים איתך

1. כל דיסק שמכיל הרבה להיטים חייב להיות טוב? (התשובה היא כמובן לא) 2. When Disaster Strikes שלו (ולפי מה שהבנתי גם The Coming שלא שמעתי במלואו) הרבה יותר טוב מELE. ואני יכול גם לקרוא לפאר היצירה, לשיר הטוב ביותר בכל הזמנים, לעילוי המוזיקלי האולטימטיבי, "בקצב פסיכודלי" מחורבן. אני יכול. על טעם וריח וכו´... לא לימדו אותך בגן?
 

(OG (gimel

New member
מה הקשר?

אני מתעניין הרבה מעבר לבועת האמטיוי, והרבה מעבר לבועת ההיפהופ, ומי שקצת מכיר אותי יודע, אז למה להשמיץ סתם? לא חראם? מקרמה שולת!!1
 
../images/Emo79.gif רועיקה...תשמע

טעם מוזיקאלי מן הסתם משתנה ומשתפר ככל שבן אדם מתבגר,וגם הראפ משתנה אם השנים, אני אישית שומעת כל מיני סגנונות מוזיקה ואני חושבת שזה נחמד כל כמה זמן להתמקד קצת בזרם אחר. ליאתוש
 
למעלה