אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
הצעה פומו-ית
- פותח הנושא neoM
- פורסם בתאריך
epiphaniya
New member
מפיתום
מראמק אם לא מבינים אותו מסביר שוב. לא ראית כמה הוא השקיע בפמיניסטית ובאיזו סבלנות.. אני שרקתי מרוב התפעלות.....
מראמק אם לא מבינים אותו מסביר שוב. לא ראית כמה הוא השקיע בפמיניסטית ובאיזו סבלנות.. אני שרקתי מרוב התפעלות.....
epiphaniya
New member
מה שכן ה=
הפמיניסטית דיברה בשפה כל כך ארכנית וכה נרגשת שאני בטוחה שהיא לא מגיעה לפו-(מו) חחח.....
הפמיניסטית דיברה בשפה כל כך ארכנית וכה נרגשת שאני בטוחה שהיא לא מגיעה לפו-(מו) חחח.....
milav/mileha
is the singular of milav/mileha is mill? is it john stuart mill that this single refers 2 or maybe i misunderstood your word and u meant milato/milata? or did u mean millieu? went french on us? cause i´ll b happy not 2 b responsible 2 my millieu, especially the virtual one.
is the singular of milav/mileha is mill? is it john stuart mill that this single refers 2 or maybe i misunderstood your word and u meant milato/milata? or did u mean millieu? went french on us? cause i´ll b happy not 2 b responsible 2 my millieu, especially the virtual one.
once again
i agree with almost everything u say. but the almost has a foot note to it. u mentioned sociological book and that u r not interested in who wrote it and why. well akshily that´s a shame. since usually the context of this type of writing is important. thus once again the question of context is brought up, especially if u think of bahtin. yea, since diologicity is the base of many text, and intertextuality is a big part of understanding the text, finding a text without a context or not taking the text´s context into account at times reduces the understanding as well as the joy that a text can bring. though true it takes alot of time 2 find the context, however especially in sociological texts, reading them without the knowledge of who they argue with make them sometime shallow.
i agree with almost everything u say. but the almost has a foot note to it. u mentioned sociological book and that u r not interested in who wrote it and why. well akshily that´s a shame. since usually the context of this type of writing is important. thus once again the question of context is brought up, especially if u think of bahtin. yea, since diologicity is the base of many text, and intertextuality is a big part of understanding the text, finding a text without a context or not taking the text´s context into account at times reduces the understanding as well as the joy that a text can bring. though true it takes alot of time 2 find the context, however especially in sociological texts, reading them without the knowledge of who they argue with make them sometime shallow.
נו
לכתיבה כשלעצמה יש תומכים רבים אבל חלקם או רובם ממניעים בהחלט לא כשלעצמם. הדוגמא הקלאסית היא וואגנר קשישא ,ואני לא מתכוון לפתוח דיון על וואגנר אל חשש. אלא על עצם הבעיה של הכשלעצמו ,מגיני וואגנר בחלקם טוענים שלדיעותיו הגיזעניות של וואגנר אין זכר ביצירתו ,חלק אחר אפילו רדקלי יותר וטוען אז מה אם היה גזען ואנטישמי ,האם יצירתו אינה משוב לאותם יצרים ? אף אם נניח שלא הרי היא בהחלט בפני עצמה.(אסתטית) הבעיה היא שאותם אלו שמניחים לגזענות של וואגנר בזכות המוסיקה השממית הכשלעצמה ,אינם עושים זאת כלפי חלאות אחרות .(כי זה לא יעלה על הדעת) ההפך לו ניתן להם היו משמידים מראש כל כותב ולו מהסיבה שאינו זך ,שאינו נקי ביוגרפית .(לפי מה שהם הן מבינים כביוגרפיה נכונה) גם בויס היה בוגר של הנוער ההיטלראי ,הוא היה טייס ,אבל הפלא ופלא אין שום זכר לעניין הזה בביקורת .(הרי ביצוגים שלו אין זכר אסתטית לנוער ההיטרלאי) הביוגרפיה היא כלי פשוט, כלי מאד גמיש,כאשר היא כביכול ראויה או "ראויה" יעשה בה שימוש פרטי ,כאשר אינה ראויה ,אבל הכתיבה כן ראויה תמחק הביוגרפיה והסוציולוגיה תעלם. יתר על כן אסתטיקה היא לא מערכת מוסרית ,למעשה אין דבר אדיש יותר למוסר מאשר אסתטיקה ,למרות זאת יש חברתית בקשה מוסרית (שיהיה נקי מכל חשד "מוסרית")לכל מי שעוסק באסתטיקה. ההיזקקות של האסתטיקה למוסר היא מהסיבה כנראה שלא תחשד כפני עצמה כלומר כאמירה אסתטית נטו, או אמנות לשם אמנות.(בדיוק כפי שהפמינסטית טענה ) הבעיה היא כמובן שגניבת דעת היא חלק מהתרבות . כאשר השיפוט נסמך על מוסר הוא בהחלט לא שיפוט נכון , שהרי כדי להיות מוצג ראוי ,מן הסתם ראוי לפאר את הצד הערכי והביוגראפי ,שהרי אז הערך עצמו הופך ליקר מפז.הקונטקסט הוא עניין גמיש כשלעצמו. ללא כל ספק שיש אחיזת עיניים בכל ביקורת ,ולו מהסיבה של הקריאה היצירתית ,אבל לנמק ביקורת על בסיס מוסרי ביוגרפי סציולוגי מעצימה את הערך עצמו מעל הערך האסתטי. יש דוגמאות ללא ספק שיכולות לסבר את האוזן טוב מאשר וואגנר אפילו אבל הסיבה שרק וואגנר הוא הדוגמא הקלאסית היא כי הוא חלאה מסוג מסוים מוסרית,החלאות ההפוכות לו אינם חלאות ולכן גניבת הדעת אפילו מתעצמת. פסילה על בסיס סציולוגי ערכי ביוגרפי היא רעה ללא כל ספק אבל לא העדפה על בסיס כזה היא לא פחות בעייתית. כשלעצמי ברור לי שכל אחד נגוע ,כאשר זה ישרת אותו הוא יבחר באפשרות הכי נאמנה לקריאה היצירתית שלו שלה וכו.
לכתיבה כשלעצמה יש תומכים רבים אבל חלקם או רובם ממניעים בהחלט לא כשלעצמם. הדוגמא הקלאסית היא וואגנר קשישא ,ואני לא מתכוון לפתוח דיון על וואגנר אל חשש. אלא על עצם הבעיה של הכשלעצמו ,מגיני וואגנר בחלקם טוענים שלדיעותיו הגיזעניות של וואגנר אין זכר ביצירתו ,חלק אחר אפילו רדקלי יותר וטוען אז מה אם היה גזען ואנטישמי ,האם יצירתו אינה משוב לאותם יצרים ? אף אם נניח שלא הרי היא בהחלט בפני עצמה.(אסתטית) הבעיה היא שאותם אלו שמניחים לגזענות של וואגנר בזכות המוסיקה השממית הכשלעצמה ,אינם עושים זאת כלפי חלאות אחרות .(כי זה לא יעלה על הדעת) ההפך לו ניתן להם היו משמידים מראש כל כותב ולו מהסיבה שאינו זך ,שאינו נקי ביוגרפית .(לפי מה שהם הן מבינים כביוגרפיה נכונה) גם בויס היה בוגר של הנוער ההיטלראי ,הוא היה טייס ,אבל הפלא ופלא אין שום זכר לעניין הזה בביקורת .(הרי ביצוגים שלו אין זכר אסתטית לנוער ההיטרלאי) הביוגרפיה היא כלי פשוט, כלי מאד גמיש,כאשר היא כביכול ראויה או "ראויה" יעשה בה שימוש פרטי ,כאשר אינה ראויה ,אבל הכתיבה כן ראויה תמחק הביוגרפיה והסוציולוגיה תעלם. יתר על כן אסתטיקה היא לא מערכת מוסרית ,למעשה אין דבר אדיש יותר למוסר מאשר אסתטיקה ,למרות זאת יש חברתית בקשה מוסרית (שיהיה נקי מכל חשד "מוסרית")לכל מי שעוסק באסתטיקה. ההיזקקות של האסתטיקה למוסר היא מהסיבה כנראה שלא תחשד כפני עצמה כלומר כאמירה אסתטית נטו, או אמנות לשם אמנות.(בדיוק כפי שהפמינסטית טענה ) הבעיה היא כמובן שגניבת דעת היא חלק מהתרבות . כאשר השיפוט נסמך על מוסר הוא בהחלט לא שיפוט נכון , שהרי כדי להיות מוצג ראוי ,מן הסתם ראוי לפאר את הצד הערכי והביוגראפי ,שהרי אז הערך עצמו הופך ליקר מפז.הקונטקסט הוא עניין גמיש כשלעצמו. ללא כל ספק שיש אחיזת עיניים בכל ביקורת ,ולו מהסיבה של הקריאה היצירתית ,אבל לנמק ביקורת על בסיס מוסרי ביוגרפי סציולוגי מעצימה את הערך עצמו מעל הערך האסתטי. יש דוגמאות ללא ספק שיכולות לסבר את האוזן טוב מאשר וואגנר אפילו אבל הסיבה שרק וואגנר הוא הדוגמא הקלאסית היא כי הוא חלאה מסוג מסוים מוסרית,החלאות ההפוכות לו אינם חלאות ולכן גניבת הדעת אפילו מתעצמת. פסילה על בסיס סציולוגי ערכי ביוגרפי היא רעה ללא כל ספק אבל לא העדפה על בסיס כזה היא לא פחות בעייתית. כשלעצמי ברור לי שכל אחד נגוע ,כאשר זה ישרת אותו הוא יבחר באפשרות הכי נאמנה לקריאה היצירתית שלו שלה וכו.
ואם נניח יבוא הרגע
וצימרמן ויביא דוגמא שבה הוא מפגין אותה נאמנות כלפי חלאה שאינה גרמנית אהיה מרוצה כשלעצמי. הזכות להיות סנגור כלפי חלאות בגלל הכישרון האסתטי הבדוק שלהם ,היא בהחלט נאורה ,אבל איני בטוח מה רע יותר ... לעומת זאת ,הרבה יותר קשה למצוא העדפה של יצוג כלשהי בגלל היותה דווקא לא חלאתית מוסרית. אז הדברים אפילו קשים יותר .
וצימרמן ויביא דוגמא שבה הוא מפגין אותה נאמנות כלפי חלאה שאינה גרמנית אהיה מרוצה כשלעצמי. הזכות להיות סנגור כלפי חלאות בגלל הכישרון האסתטי הבדוק שלהם ,היא בהחלט נאורה ,אבל איני בטוח מה רע יותר ... לעומת זאת ,הרבה יותר קשה למצוא העדפה של יצוג כלשהי בגלל היותה דווקא לא חלאתית מוסרית. אז הדברים אפילו קשים יותר .
לפחות מישהו יהיה מרוצה
למה לעזעזל אני צריך לשמוע על צימרמן ועל הבעיות שלך עם לשמוע ואגנר. מאיפה זה בא לכל השדים והרוחות? כלומר, בסך הכל כתבתי שידיעת ההקשר לגבי כותב מסוים או יותר נכון לגבי מה שכתב ונגד מי שכתב זה דבר שיכול להוביל להבנה נוספת, שונה, מענינת של הטקסט. ומה אני מקבל בתמורה? איזה מין דיון ארכני, טרחני, מודרניסטי ומשעמם שכל מיני מונחים כמו ערכים, שיפוט ערכי, שיפוט אסתטי מתערבבים להם כאילו אין מחר. אז אולי אין מחר, אולי היום מחר, אבל פעם הבאה שיש לך חשק לשמוע וגנר, או אולי לריב עם צימרמן, נו אתה יודע איפה למצוא אותו. ולא, אל תחפש אותי. שיפוט ערכי ושיפוט אידיאולוגי של יצירה הוא משהו שמעולם לא הבנתי. בתור ישראלי גרמני יהודי וכו אז במת. כל שכיוונתי אליו היה שלאחרונה קראתי ספר של גופמן האמיתי. מ1974. ההקדמה שהוא כתב לספר מאוד יפה. לפני שלושה שבועות קראתיה, אולי חודש. מובן שראיתי את הציניות הנושבת מבין השורות בה. שבוע שעבר קראתי ביקורת על גופמן מ1970. מובן שלאחר שקראתי את הביקורת הבנתי את ההקדמה שנכתבה לאחר הביקורת בצורה טובה הרבה יותר. בלי אידיאולוגיות וכל שאר השטויות המעניינות שכתבת. אז אולי אני מוציא עליך את מררתי, אולם מבוטחני שתיקח זאת באופן האישי ביותר שאפשר במדיום זה. לכן הרשיתי לעצמי לעשות זאת. או בעברית: נו אופנס.
למה לעזעזל אני צריך לשמוע על צימרמן ועל הבעיות שלך עם לשמוע ואגנר. מאיפה זה בא לכל השדים והרוחות? כלומר, בסך הכל כתבתי שידיעת ההקשר לגבי כותב מסוים או יותר נכון לגבי מה שכתב ונגד מי שכתב זה דבר שיכול להוביל להבנה נוספת, שונה, מענינת של הטקסט. ומה אני מקבל בתמורה? איזה מין דיון ארכני, טרחני, מודרניסטי ומשעמם שכל מיני מונחים כמו ערכים, שיפוט ערכי, שיפוט אסתטי מתערבבים להם כאילו אין מחר. אז אולי אין מחר, אולי היום מחר, אבל פעם הבאה שיש לך חשק לשמוע וגנר, או אולי לריב עם צימרמן, נו אתה יודע איפה למצוא אותו. ולא, אל תחפש אותי. שיפוט ערכי ושיפוט אידיאולוגי של יצירה הוא משהו שמעולם לא הבנתי. בתור ישראלי גרמני יהודי וכו אז במת. כל שכיוונתי אליו היה שלאחרונה קראתי ספר של גופמן האמיתי. מ1974. ההקדמה שהוא כתב לספר מאוד יפה. לפני שלושה שבועות קראתיה, אולי חודש. מובן שראיתי את הציניות הנושבת מבין השורות בה. שבוע שעבר קראתי ביקורת על גופמן מ1970. מובן שלאחר שקראתי את הביקורת הבנתי את ההקדמה שנכתבה לאחר הביקורת בצורה טובה הרבה יותר. בלי אידיאולוגיות וכל שאר השטויות המעניינות שכתבת. אז אולי אני מוציא עליך את מררתי, אולם מבוטחני שתיקח זאת באופן האישי ביותר שאפשר במדיום זה. לכן הרשיתי לעצמי לעשות זאת. או בעברית: נו אופנס.
epiphaniya
New member
היי
אני מרגישה כבר הרבה יותר טוב אני אכתוב לך בערב.
אני מרגישה כבר הרבה יותר טוב אני אכתוב לך בערב.
נוסעת סמוייה
New member
לא, גופמן.
זה לא היה מסר מקודד. לא למי שחי כאן, במציאות המקומית שלנו. ולא למי שלא מחפש "קריאה מעניינת" בכל טקסט. יש גם "פשט", אתה יודע... ודווקא ה"פשט" מגלה המון דברים, שנעלמים לגמרי ממי שמחפש רק את הקריאה היצירתית.
זה לא היה מסר מקודד. לא למי שחי כאן, במציאות המקומית שלנו. ולא למי שלא מחפש "קריאה מעניינת" בכל טקסט. יש גם "פשט", אתה יודע... ודווקא ה"פשט" מגלה המון דברים, שנעלמים לגמרי ממי שמחפש רק את הקריאה היצירתית.
הקשרים
מכאן בהכרח יובן חשיבותו של ההקשר. שכן, כן. לעיתים אני שוכח. אולם, כיון שמבחינתי כלכם חיים במימד וירטואלי חסר כל גיאוגרפיה שהיא (שכן גם אני שותף למימד זה והגיאוגרפיה לא יכולה להשתתף בו) הרי אין לי שום יכולת לקשר אירועים גשמיים גיאוגרפיים בארץ הקודש עם הייצורים הוירטואליים הכותבים כאן. כך שאין לי שום יכולת להבין למה התייחס המסר הראשוני כאן. ואם הוא לא היה מכוון אלי, וסביר שהוא לא היה מכוון אלי, הרי שאין להאשים אותי בכך שהגבתי כפי שהגבתי. השאלה האם קיימת מציאות מקומית במימד זה היא השאלה. מבחינתי, בייחוד כיון שהמימד המקומי שלי מאוד שונה משלכם, הרי שהתשובה היא שלילית, ולכן הודעות המתיחסות למימדים מקומיים יפוענחו על ידי כמוצפנים. בייחוד כשאיני זוכר מה המגדר של הכותב, לא כל שכן מיקומים גיאוגרפיים שלו. כך שלא היתה כאן כל קריאה יצירתית, אלא פשוט חוסר יכולת להגיע לפשט בגלל היותו לא תואם למדיום בו הוא פורסם. הכל חוזר למימד הפיזי האף אין זאת? מימד שלרוב עדיף להימנע ממנו. כפי שאת בודאי יודעת. ואם לא, תשאלי את ניאו.
מכאן בהכרח יובן חשיבותו של ההקשר. שכן, כן. לעיתים אני שוכח. אולם, כיון שמבחינתי כלכם חיים במימד וירטואלי חסר כל גיאוגרפיה שהיא (שכן גם אני שותף למימד זה והגיאוגרפיה לא יכולה להשתתף בו) הרי אין לי שום יכולת לקשר אירועים גשמיים גיאוגרפיים בארץ הקודש עם הייצורים הוירטואליים הכותבים כאן. כך שאין לי שום יכולת להבין למה התייחס המסר הראשוני כאן. ואם הוא לא היה מכוון אלי, וסביר שהוא לא היה מכוון אלי, הרי שאין להאשים אותי בכך שהגבתי כפי שהגבתי. השאלה האם קיימת מציאות מקומית במימד זה היא השאלה. מבחינתי, בייחוד כיון שהמימד המקומי שלי מאוד שונה משלכם, הרי שהתשובה היא שלילית, ולכן הודעות המתיחסות למימדים מקומיים יפוענחו על ידי כמוצפנים. בייחוד כשאיני זוכר מה המגדר של הכותב, לא כל שכן מיקומים גיאוגרפיים שלו. כך שלא היתה כאן כל קריאה יצירתית, אלא פשוט חוסר יכולת להגיע לפשט בגלל היותו לא תואם למדיום בו הוא פורסם. הכל חוזר למימד הפיזי האף אין זאת? מימד שלרוב עדיף להימנע ממנו. כפי שאת בודאי יודעת. ואם לא, תשאלי את ניאו.
נוסעת סמוייה
New member
אז, זהו, שלא.
אנחנו לא חיים במימד וירטואלי. אנחנו אנשים. ואנחנו חיים במציאות קשה, מאיימת ומפחידה. ואם, חלילה, אחד "היצורים הוירטואליים" ייעלם מפה - זו לא תהיה היעלמות מהמימד הוירטואלי בלבד. אז כן, קיימת "מציאות מקומית" גם במימד הזה. בראש ובראשונה. המדיום הוא מדיום. וככזה - הוא גם אמצעי לוודא שמישהו, "יצור וירטואלי" - הוא עדיין יצור חי וקיים ושלם. זו המציאות שאנחנו חיים בה. מימד פיזי אינדיד. גם אם אתה מעדיף להימנע ממנו - לנו אין את המותרות האלה. ניאו, יש לך משהו להסביר לי? גופמן אומר, שאתה יכול להסביר לי, למה עדיף להימנע מהמימד הפיזי (וזה קשור לכך שנפגשנו). מה גופמן יודע, שאני לא?
אנחנו לא חיים במימד וירטואלי. אנחנו אנשים. ואנחנו חיים במציאות קשה, מאיימת ומפחידה. ואם, חלילה, אחד "היצורים הוירטואליים" ייעלם מפה - זו לא תהיה היעלמות מהמימד הוירטואלי בלבד. אז כן, קיימת "מציאות מקומית" גם במימד הזה. בראש ובראשונה. המדיום הוא מדיום. וככזה - הוא גם אמצעי לוודא שמישהו, "יצור וירטואלי" - הוא עדיין יצור חי וקיים ושלם. זו המציאות שאנחנו חיים בה. מימד פיזי אינדיד. גם אם אתה מעדיף להימנע ממנו - לנו אין את המותרות האלה. ניאו, יש לך משהו להסביר לי? גופמן אומר, שאתה יכול להסביר לי, למה עדיף להימנע מהמימד הפיזי (וזה קשור לכך שנפגשנו). מה גופמן יודע, שאני לא?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.