הצעה לקבוצת נוביקס

dor105

New member
הצעה לקבוצת נוביקס

לדעתי כדאי לקבוע שכל מפגש יעסוק בתחום מסויים שקשור בנשאות. בתור נשא חדש הנושא שהכי מעניין ומשמעותי עבורי כרגע הוא איך מתי והאם לספר להורים ולחברים על הנשאות. אני נשא כבר בערך חודשיים והשאלה הזאת היא עניין יום יומי אצלי. מאז הגילוי אני חושב על זה המון, מצד אחד אני מרגיש שעצם זה שאני לא מספר זה שקר והעמדת פנים כלפי האנשים שסובבים אותי ומצד שני אני פוחד לספר כי אז העניין לא יהיה יותר בשליטתי ואני גם פוחד שזה יעשה אותי פגיע יותר מצד תגובות של אנשים וחברים.
 

GayBiker

New member
היי, מה קורה?

אפשר לדון בזה גם בפורום, שהרי דיון בפורום לא פוגע בדיון בקבוצה ולהיפך. לדעתי האישית - לפחות בשלב ראשון ספר רק למי שבאמת זקוק למידע הזה, בני זוג, למשל, אבל לא בהכרח רק הם. אצלי, לדעתי, אמא שלי לא זקוקה למידע הזה והוא ייגרום לה רק כאב לב מיותר אז לא סיפרתי לה. מצד שני, אחד החברים הכי טובים שלי, גיליתי בדיוק ביומולדת שלו ועל כן שכחתי ממנו (מהיומולדת) והוא נורא נעלב. הרגשתי שאני חייב לספר לו למה שכחתי מהיומולדת שלו על מנת לא לאבד חבר טוב, כלומר, זה מידע שחשבתי שהוא זקוק לו על מנת להבין אותי, אז כן סיפרתי לו (והוא קיבל את זה מדהים. אמנם בשוק ובעצב מסויים, אבל עדיין מדהים). גם היום, 6 שנים אחרי שגיליתי, אני עדיין לא מספר לחברים (רובם, הכוונה) כי אני מרגיש שאני עוד לא לגמרי מוכן לזה. ביום בו אני "אתפוס" אומץ ואספר להם, אגיד לעצמי שמי שלא יקבל אותי עם ה-HIV כחלק מעסקת החבילה, לא היה אמור להיות חבר שלי מלכתחילה!!! עכשיו אני אגיב ליתר הדברים שכתבת... לגבי העמדת פנים ושקר - אמת, יש בזה אלמנט של העמדת פנים. שקר? רק אם נשאלת. אם לא נשאלת - לא שיקרת. לגבי חוסר שליטה/פגיעות - אנחנו נוטים לפחד להיות במצב של חוסר שליטה או נתינת אמון עיוור באחר. אני אתן לך דוגמא מהעולם שלי אבל אפשר להקיש ממנה גם לדיון. קצת לפני שמכרתי את האופנוע, התקשר אלי קונה פוטנציאלי, הגעתי אליו ונסענו יחד למוסך (על מנת לבצע בדיקה לפני קנייה). הוא רכב ואני מורכב. ברור לך שאני לא פוחד מאופנועים אבל בכל זאת פחדתי. למה? כי אני רגיל להיות הרוכב - להיות בשליטה. פתאום אני המורכב ואני מפקיד את החיים שלי בידיו של מישהו אחר. טעות שלו יכולה לעלות לי בחיים. בסוף הוא לא קנה... בחזרה לנושא... אם סיפרת למישהו, טעות או פליטת פה שלו (לאנשים הלא נכונים) יכולה לעלות לך במחיר של נידוי חברתי. עד כאן אמת. על כן, אתה צריך לברור היטב את האנשים שאתה מספר להם, לדעתי, ואם כבר קרה שמישהו הגיב לא יפה - הוא לא היה צריך להיות חבר שלך מלכתחילה.
 

pozpaz

New member
דור החמוד..

הרשה לי לשתף אותך במה שעבר אותי. בגלל שאני "חליתי" איך שנדבקתי ולא יכולתי לתפקד... הייתי צריך לעבור לגור אצל הוריי - שיהיה מי שיטפל בי. מכיוון שאמא שלי היא זו שליוותה אותי לכל מקום ולפגישות הרופאים - וגם אבא שלי ליווה אותי לחלק מהם (הסיע אותי).. הם היו בתוך הסיפור הזה ישר מההתחלה! לכן לא היתה לי האפשרות אחרת מלבד "לספר" להם - אמא שלי נכחה איתי שהייתי צריך לגשת לאיכילוב לבדיקה השניה אחרי שהם קיבלו את התוצאות החשודות של הראשונה. אז למרות הקושי בדבר... הם היו איתי ישר מההתחלה בתוך הסיפור הזה - וישר ידעו במה מדובר... מכיוון שהם ידעו זה אוטומטית גם עבר לאחיות שלי לאחי - אחי החמור כמובן סיפר לחברים שלו כי למסכן היה קשה להתמודד עם הידיעה והיה חייב לפרוק ולשתף את זה עם אנשים.. שכמובן הרעילו אותו בבורות של .. מה אתם חולקים אותה אמבטיה ושירותים? ועוד כל מיני שטויות... אבא שלי לקח את זה מאוד מאוד קשה ורצה אותי מחוץ לבית.. נרגע רק אחרי שאחותי דיברה איתו על הנושא. אמא שלי נשברה בפנים אבל לא הראתה את זה - כי היא היתה צריכה לטפל בילד החולה שלה באותה עת... אתה מבין זה שונה שאתה צריך לטפל במישהו מאשר לקבל את המידע זה על "מי מנוחות". לאחר הידיעה - אני הודעתי לחברה הכי טובה שלי שהגיעה ותפסה "פיקוד" על מבצע התקשורת עם הועד ובתי החולים וכו'.. וכמובן הודעתי לחבר הכי טוב שלי. - לא היה לי ספק לרגע אם לספר להם או לא.. שכן אני תמיד שמרתי על מספר חברים מאוד מצומצם אבל מאוד איכותי מבחינתי.. תמיד ידעתי שאני אוכל לסמוך עליהם. אחרי שהצלחתי קצת להרים את עצמי מהמיטה ולהתיישב ליד המחשב.. אני הודעתי לבחור שהייתי איתו אחרון אחרי שכבר בעצם נדבקתי והיתה הדגירה של הנגיף בגוף.... מאוד פחדתי מהחשיפה - שהוא יעשה לי שמות - אבל גם הוא היה מדהים בסופו של דבר - ולא לא הדבקתי אותו חס וחלילה!! ניסיתי ליצור קשר גם עם זה שהדביק אותי והיו שניים.. עם אחד דיברתי והוא היה בסדר.. השני נעלם מעל האדמה... ידעתי שזה הוא.. הוא פשוט ביטל כל אפשרות של קשר איתו ( המניאק שיזכה לחיים מאוד ארוכים ומעניינים - קללה סינית). אחרי זה כבר הודעתי לעוד שני חברים טובים שלי... וגם הם קיבלו את זה "יפה"... - הדברים שלא היו בשליטתי - היו העובדה שהחברה הכי טובה שלי סיפרה את זה למשפחה שלה לכולם שם (הם מצידם רק נותנים לי אהבה ותמיכה).. אחי שסיפר לחברים שלו.. ואחותי שפלטה את זה למנצחת שלנו ולעוד כמה נספחים במקהלה שהייתי חבר בה בעבר... [שרתי ברחבי הארץ ברביעיה בתור טנור
]... יצא לי לספר לעוד אדם שרצה להיכנס איתי לזוגיות.. וזה ברח כל עוד נפשו בו.. אבל בסה"כ - למרות כל החרא שעשיתי בחיים שלי וההחלטות השגויות.. מסתבר שחברים ואנשים איתם אני בא במגע - היוו בחירה מצויינת מהצד שלי! תמיד אנחנו מנסים לחסוך כאב מאחרים וכאב מאיתנו כי אין לנו את האמון שהם מסוגלים לעמוד בזה - או שמא זה בא מאיתנו - אנחנו לא מסוגלים לעמוד בזה?? קלישאה נכונה: אין מה לפחד - חוץ מהפחד עצמו! אל תיתן לזה לשתק אותך בחיים - אחוז בקרניים של הפחד ונצח עליו אתה. אתה לא יכול לשלוט באחרים ודעותיהם.. אתה יכול לשלוט רק בעצמך! ההרגשה הזאת שאתה חש שאתה משקר וחי בתוך ארון - נכון! - אבל זה נכון בעיקר כלפי עצמך בלבד. הרשה לי להסביר... ארון הנשאות הוא אינו כמו ארון ההומוסקסואליות.. כנשא אתה לא "חי" חיים כפולים... סטרייט לחלק מהאנשים והומו בסודי סודות ובחדרי חדרים.... כנשא אתה לא נושא עליך אות קלון, לא צמחו לך קרניים ולא גידלת זנב... חיצונית אתה אותו אדם ולמראית עין אין לך כלום. אתה תספר למי שאתה רואה לנכון ומי שאתה מרגיש קרוב אליו ורוצה לחלוק איתו את המידע הזה.. אף אחד (למעט הרופאים שנותנים לך טיפול) לא צריך לדעת על כך שאתה נשא.. זה שלך בלבד!!! אני מסכים עם GB לגבי נושא השקר - כל עוד לא שאלו אותך ואמרת לא.. אתה לא משקר לאף אחד.. ההרגשה של השקר נמצאת אך ורק בך.. וראה הסבר למעלה לגבי "ארון הנשאות" - אין לך מה להרגיש כך! אני מאחל לך רק טוב.. אתה חמוד ומגיע לך אושר!! חזק ואמץ ידידי...
 

play boy5

New member
dor105 בוקר טוב

לא חושב אם אתה לא מספר אתה משקר בכלל לא שקר בו תקרה לזה בשם אחר אולי חשש מזה איכ מגיבים החברים או ההורים או ( הגנה עצמית זמנית ) בסוף כן אתה תספר למשמתאים לך לספר אבל זה לא שקר אני מבין מה זה נשא חדש ומבין מה עובר עלך בראש ; עומס של שאלות ומחפש תשובות לכל שאלה ושאלה ; לכן אני חושב ההצעה שלך מצוינת ; אשמח תמיד להשתתף איתך ולתת את הנסיון של 13 שנים מהנשאות שלי ולכולם בטח dor105 חמודי מאחל לך הרבה בריאות ואושר
 
../images/Emo140.gifאהלן dor105 ..

אני יודע שאני האחרון שיש לו כאן "זכות תגובה" בנוגע לכל מה שקשור באיך,ולמי לספר..!!! אבל אני קורא את מה שכתבת,ואני ממש מבין מה עובר עליך..!! אני רק אגיד לך.. חמוד, קח את כל הזמן שאתה צריך ,תעכל את העניין,ואח"כ תספר רק למי שאתה בוטח בו.! ולא, זה לא שקר..!! איך אמר לך PB ,תראה את זה כ"הגנה עצמית זמנית" (חח אהבתי את הניסוח שלך פליי..
) רק בריאות ואהבה..!!! (ואח"כ גם כל השאר..)
 

dor105

New member
אז ככה...

אני מבין שהדעות מאוד חלוקות ולמעשה יש הפרדה מוחלטת בין האם לספר להורים לבין האם לספר לחברים.. לפי מה שאני מבין ושומע הרבה יותר קשה לספר להורים, על-מנת שלא לגרום להם סבל מיותר, כלומר מהצורך להגן עליהם. לעומת זאת לגבי חברים זה שונה, כאן הפחד הוא בעיקר מהתגובות ומהרצון להגן על עצמינו. אבל אם מסתכלים על זה מהצד השני, נניח שאתם הייתם הורים וחס וחלילה הילד שלכם היה נושא את המחלה הזאת, לא הייתם רוצים לדעת?? כלומר זה אחד הדברים היותר משמעותיים בחיים שלו (בערך כמו שהילד יתחתן ולא יספר להורים).
 

pozpaz

New member
תשובה..

חמוד, אני נמצא בצד השני של הסקאלה שכן אם קראת את הודעתי, אצלי כולם יודעים. אני לא חושב שצריך "להגן" על ההורים.. סה"כ מחלה מגעילה אבל אפשר לחיות איתה ואפשר לחיות איתה טוב. הרי היא נמצאת בסטאטוס של מחלה כרונית - זה הכל היום.. צריך לתת להורים את הקרדיט המגיע להם שהם יהיו מסוגלים להתמודד עם הידיעה ויקבלו את הבשורה - כמה קשה שהיא... אל תשכח ההורים שלך מבוגרים ממך.. הם עברו כבר דבירם לא מעטים בחיים.. הם גידלו אותך.. אני חושב שהם יכולים לקבל את המידע הזה כואב ככל שיהיה..... ההורים שלי קיבלו - ואבא שלי הומופוב לא קטן! - הוא זה שמסיע אותי היום לבדיקות התלת חודשיות. השד לא כל כך נורא ממה שעושים ממנו!
 

Loki3

New member
אני לא בטוח שזה יעזור, אבל...

אתה לא "צריך" לספר לאף אחד. תספר רק למי שאתה רוצה לספר לו. אם להורים לא נוח לספר - תחכה שיהיה נוח. אתה לא ילד קטן - הם לא צריכים לדעת הכל. אני סיפרתי להורים שלי יותר מדי מהר, לפני שאני הייתי באמת מוכן, ובדיעבד אלי היה כדאי לחכות קצת. לחברים זה תמיד יותר קל...
 
למעלה