הצעה לפתרון בעיית קיבולת הרכבות בציר האיילון.

מצב
הנושא נעול.

Ccyclist

Well-known member
כמה הערות כי אני מכיר את כל מה שאתה מתאר ועוד ברכבות רגילות.

רעיון מעניין ועקרונית ישים
על מסילות הרכבת הכבדה אפשר להסיע גם רכבות קלות (מוזמנות מראש עם התאמה לתשתית הקיימת), זה כמובן דורש חישמול, אבל זה בכל מקרה מתוכנן.

אני לוקח כמקרה מבחן רק את הלולאות הגוש-דניות, ובוחן האם ניתן, אפילו עם שלוש מסילות בלבד באיילון (2 לכבדות ואחת ללולאות) להפעיל שירות ברמה גבוהה יותר מאשר היום.
1. לקרונותר כבת קלה קיבולת של 500 איש (שני קרונות משורשרים, כמו ברק"ל הירושלמי), ואפשר גם לעשות טראם טריין (אורך של שלושה מערכים, אבל עם יותר מקומות ישיבה, כלומר עדיין קיבולת של 500 איש. המהירות המקסימלית שתוזמן בדרישות הרכב תהיה גבוהה יותר מהמהירות של הרק"ל הירושלמית לגמיעת המרחק בין התחנות הרחוקות מהריותר.
בזכות מרחקי העצירה המינימליים, אפילו לעומת רכבת כבדה חשמלית, אפשר לחלק כל רציף לאורך האיילון לשניים, כך שתתאפשר עצירת שתי רכבות אחת אחרי השנייה באותו רציף (מבחינת מידע לציבור יהיה רציף 3A ו-3B).
ייתכן ואפשר יהיה לעשות פרויקט של "מסילה רביעית" על קטע דרך קטן בין ההגנה לשלום בלי פגיעה בספיקת האיילון, שיאפשר לרכבות לחלוף זו על זו (זה יכול להיות קטע קצר בשל אורכן הקצר של הרכבות ויכולות הבלימה/האצה שלהן, וגם מרחק קטן יותר נדרש בין זוג מסילות) כי הקטע הבעייתי ביותר הוא ממש באזור תחנת השלום, דרומה יותר רצועת הרכבת יותר רחבה). וכמובן הן ברכבת מרכז והן ברכבת ההגנה הן יהיו עם שני רציפים מוקדשים להן, אחד לכל כיוון.
מוד זה יאפשר, להוציא "רכבת" כל עשר דקות בכל כיוון בתוואי מחובר של לולאה דרומית/צפונית, כאשר בלולאה הדרומית יצטרכו לדחוף גם את הרכבות הבינערוניות הכבדות דרומה, וזה מה שיקבע את הלו"ז המדויק. במסילת האיילון הרכבות הכבדות ישתלבו עם זוג המסילות הכבדות המערביות כמו היום. כלומר תהיה הפרדה מוחלטת.
בנוסף, מתווה החלוקה של הרציפים לשניים, יאפשר להוציא "רכבת" כל 10 דקות לכל כיוון גם בלולאה המרכזית (הירקון/המזרחית/כביש 1/איילון). זה בוודאוית יחייבת ריבוע של המסילות שבכל מקרה מתוכנן בין לוד להגנה, אך בהגיען לקטע הצר באיילון, הן פשוט ייצמדו לתחת של ה"רכבת" של הללולאה הצפונית+דרומית ויסעו ביחד עד לנקודת הפיצול.

לעומת התדירות המוצעת של פעמיים בשעה בלולאה הצפונית והדרומית, עם חוסר היתכנות ללולאה מרכזית כל עוד אין ארבע מסילות באיילון ברור שזה שיפור. (וגם אם אפשר כל רבע שעה זה עדיין שיפור).
כמה הערות כי אני מכיר את כל מה שאתה מתאר ועוד ברכבות רגילות.
&nbsp
1 - הפעלת רציפי A ו B אפשרית גם עם קרונועי דיזל. המגבלות הן קיום תא ניהוג משני צידי המערכים ועדיף שלא יבזבזו מקום ברציף עם קטר. יש הפעלה כזו מתחנת Southampton Central שבה רציפים 2 ו 3 האמצעיים מחולקים ל שני קטעים כאלו ויש מסעפים בשני קצות התחנה והיא משמשת כטרמינל דו כיווני לרכבות ממזרח ( Southern, פרבריות חשמליות ) וממערב ( GWR דיזל ) אך המחיר לכך הוא שרכבות אלו מוגבלות למערכים בני 2 עד 4 קרונות בלבד ולא מפעילים רכבות באורך מלא לשיתוף הרציפים בעת ובעונה אחת.
&nbsp
2 - חלוקת רציף 3 בשלום ל A ו B לא תאפשר לאף אמצעי מסילתי לעבור צפונה ודרומה במקביל. זה אינו פתרון לבעיית המסילה הרביעית. לעומת זאת חלוקת רציפים 1 ו 2 יכולה לאפשר עצירת שתי רכבות באותו הכיוון אם כי המחיר הינו רציפים ארוכים - כ 600 מטר.
&nbsp
3- רכבות פרבריות חשמליות כמו האלקטרוסטאר שתיארתי בתגובה בשירשור זה יכולות להיות הפתרון לבעיית התדירות בלולאת השרון. אם מערך משולב של 2x4 , 2x5, 3x4, 4x3 קרונות יצא מרשל"צ דיין או אשקלון כיחידה אחת הוא יכול להתפצל באוניברסיטה (תוך העלאת נהג) ולהמשיך לשתי מסילות לולאת השרון כשתי יחידות של 4,5,6 קרונות כל אחת או 4 ו 8 קרונות בהתאם לדרישה. לדעתי תאי הניהוג במערכים בני 3 קרונות יגזלו מקום רב מדי בלב מערכי 6 קרונות שיתכן שעדיף להסתדר עם מערכים בני 5 קרונות ללא ההוצאה על 4 תאי ניהוג למערך של 6. לולאת השרון הינה דו מסילתית אז הרכבות המפוצלות שלה יוכלו לעשות את כל הסיבוב (גם אם לצרכי הלו"ז ראש העין צפון תחשב לסוף הקו ותחילתו בענף השני) כך שאמנם יהיו מערכים מקוצרים אך יהיה אפשר לשמור על התדירות הקיימת בלולאה באמצעות ציוד נייד בלבד גם לפני השלמת המסילה הרביעית.
&nbsp
4- אני בהסכמה מלאה שתחנה תפעולית עם קטע מסילה רביעית מוגבל מדרום לת"א השלום או הפיכת תחנת המסילה השלישית בשלום לתפעולית ע"י הוספת רציף רביעי לפני בניית המסילה הרביעית כולה יכולים להיות פתרון זמני להגברת התדירות בקטע החד מסילתי ע"י פיצולו לשני קטעים ואיפשור מפגש רכבות בשלום או טיפה למדרום לשלום. קשה לי להבין כיצד איפשרו לקטע עמוס כל כך לתפקד כקו חד מסילתי עם תחנת עצירה חד מסילתית מלכתחילה.
&nbsp
5- לרכבת בת 8 עד 12 קרונות קיבולת גדולה פי כמה וכמה ממה שרק"ל יכול להציע (בייחוד כשר"י מפעילה רכבות דו קומתיות) אז לדעתי אין שום הגיון בהצעה הזו, בוודאי לא בליבה הרכבתית הצפופה ביותר של המדינה ועל חשבונה. אני מבין שיש לרכבות הדיזל בארץ מגבלות בהשוואה לרכבות חשמליות אך מכאן ועד הרצון הישראלי להמציא את הגלגל מחדש עם אמצעים פחותים שלא נועדו לכך יש מרחק רב. רק"ל זה לא פתרון קסם ומכל הגולשים בפורום אתה במקום הכי טוב לדעת איפה ומתי משתמשים באמצעי כזה. לגבי טראם-טריין- זה אמצעי שמתאים למקרים כמו נדל"ניזם בנמל חיפה או פיתוח כלשהו לאורך מסילת חלץ כאשר המסילה הקיימת עליה מתבססים אינה בשימוש תדיר.
 
לצערי תחנת השלום היא ה'בעיה'

כמה הערות כי אני מכיר את כל מה שאתה מתאר ועוד ברכבות רגילות.
&nbsp
1 - הפעלת רציפי A ו B אפשרית גם עם קרונועי דיזל. המגבלות הן קיום תא ניהוג משני צידי המערכים ועדיף שלא יבזבזו מקום ברציף עם קטר. יש הפעלה כזו מתחנת Southampton Central שבה רציפים 2 ו 3 האמצעיים מחולקים ל שני קטעים כאלו ויש מסעפים בשני קצות התחנה והיא משמשת כטרמינל דו כיווני לרכבות ממזרח ( Southern, פרבריות חשמליות ) וממערב ( GWR דיזל ) אך המחיר לכך הוא שרכבות אלו מוגבלות למערכים בני 2 עד 4 קרונות בלבד ולא מפעילים רכבות באורך מלא לשיתוף הרציפים בעת ובעונה אחת.
&nbsp
2 - חלוקת רציף 3 בשלום ל A ו B לא תאפשר לאף אמצעי מסילתי לעבור צפונה ודרומה במקביל. זה אינו פתרון לבעיית המסילה הרביעית. לעומת זאת חלוקת רציפים 1 ו 2 יכולה לאפשר עצירת שתי רכבות באותו הכיוון אם כי המחיר הינו רציפים ארוכים - כ 600 מטר.
&nbsp
3- רכבות פרבריות חשמליות כמו האלקטרוסטאר שתיארתי בתגובה בשירשור זה יכולות להיות הפתרון לבעיית התדירות בלולאת השרון. אם מערך משולב של 2x4 , 2x5, 3x4, 4x3 קרונות יצא מרשל"צ דיין או אשקלון כיחידה אחת הוא יכול להתפצל באוניברסיטה (תוך העלאת נהג) ולהמשיך לשתי מסילות לולאת השרון כשתי יחידות של 4,5,6 קרונות כל אחת או 4 ו 8 קרונות בהתאם לדרישה. לדעתי תאי הניהוג במערכים בני 3 קרונות יגזלו מקום רב מדי בלב מערכי 6 קרונות שיתכן שעדיף להסתדר עם מערכים בני 5 קרונות ללא ההוצאה על 4 תאי ניהוג למערך של 6. לולאת השרון הינה דו מסילתית אז הרכבות המפוצלות שלה יוכלו לעשות את כל הסיבוב (גם אם לצרכי הלו"ז ראש העין צפון תחשב לסוף הקו ותחילתו בענף השני) כך שאמנם יהיו מערכים מקוצרים אך יהיה אפשר לשמור על התדירות הקיימת בלולאה באמצעות ציוד נייד בלבד גם לפני השלמת המסילה הרביעית.
&nbsp
4- אני בהסכמה מלאה שתחנה תפעולית עם קטע מסילה רביעית מוגבל מדרום לת"א השלום או הפיכת תחנת המסילה השלישית בשלום לתפעולית ע"י הוספת רציף רביעי לפני בניית המסילה הרביעית כולה יכולים להיות פתרון זמני להגברת התדירות בקטע החד מסילתי ע"י פיצולו לשני קטעים ואיפשור מפגש רכבות בשלום או טיפה למדרום לשלום. קשה לי להבין כיצד איפשרו לקטע עמוס כל כך לתפקד כקו חד מסילתי עם תחנת עצירה חד מסילתית מלכתחילה.
&nbsp
5- לרכבת בת 8 עד 12 קרונות קיבולת גדולה פי כמה וכמה ממה שרק"ל יכול להציע (בייחוד כשר"י מפעילה רכבות דו קומתיות) אז לדעתי אין שום הגיון בהצעה הזו, בוודאי לא בליבה הרכבתית הצפופה ביותר של המדינה ועל חשבונה. אני מבין שיש לרכבות הדיזל בארץ מגבלות בהשוואה לרכבות חשמליות אך מכאן ועד הרצון הישראלי להמציא את הגלגל מחדש עם אמצעים פחותים שלא נועדו לכך יש מרחק רב. רק"ל זה לא פתרון קסם ומכל הגולשים בפורום אתה במקום הכי טוב לדעת איפה ומתי משתמשים באמצעי כזה. לגבי טראם-טריין- זה אמצעי שמתאים למקרים כמו נדל"ניזם בנמל חיפה או פיתוח כלשהו לאורך מסילת חלץ כאשר המסילה הקיימת עליה מתבססים אינה בשימוש תדיר.
לצערי תחנת השלום היא ה'בעיה'
אם היה אפשר לעשות רציף רביעי בשלום כבר היו עושים אותו, אבל זה בדיוק המקום הכי צר שבו לא ניתן לעשות זאת בלי לפגוע בספיקת תעלת האיילון.

אבל דוקוא קרוב להגנה - בערך עד יצחק שדה, יש אפשרות למסילה רביעית בלי לפלוש לתחומי הנחל. זה יכול לתת מעט חמצן לרשת. (הבעיה תישאר, אבל סל הפתרונות יהיה קצת יותר רחב).
 

GLSRA

Active member
קטונתי מכדי להגיב לכלל התוכנית שלך, אבל יש משהו שממש אהבתי

המשך + תשובת הות"ל
אפשרות לבניית שלוחות, פתח-תקוה וראש העין:
לפתח-תקוה מדובר על התכנית לשלוחה שתצא ממסילת הירקון על לתחנה המרכזית בפתח-תקוה.
הבעיה העיקרית בבניית שלוחה זו לרכבת כבדה היא המחסור בסלוטים באיילון.
רכבת קלה לא תשתמש במסילות הרכבת הכבדה באיילון אלא במסילות הרכבת הקלה אותן אני מציע.
הקווים שיכולים לעבור בשלוחה הן קו לאיילון וקו לאריאל,
האם יש צורך תחבורתי גבוה בקווים אלו
והם שווים את ההשקעה לאחר בניית הקו האדום?

שלוחה לראש העין תהיה בערך בתוואי בו אמור לעבור המטרו.
אני רואה שלוחה זו כשלוחה זמנית עד שייבנה המטרו.

אפשרות הארכה למודיעין עילית(מפה 1): הארכה למודיעין עילית לאורך כביש 446.
אפשר יהיה להוסיף תחנות בדרך.
יש לציין המסילה תהיה מופרדת מהתנועה, רכבים והולכי רגל.
הארכה זו תשמש רק את הרכבות לכיוון גוש-דן, רכבת לירושלים תסיים במודיעין מרכז.

אפשרות לשימוש בתוואי העובר בתוך ראשון-מערב:
עיריית ראשון-לציון מתנגדת למעבר רכבת כבדה
בין השכונות של ראשון-מערב לאורך שדרות יצחק רבין,
אני מסכים עם גישה זו, רכבת מירושלים או מהצפון
לא צריכה לטייל בין השכונות,
לעומת זאת לרכבת פנימית בגוש דן בהחלט יש צורך לטייל בין השכונות.
אני מציע מסילת רכבת כבדה לאורך כביש 431 התשמש קווים בין עירוניים,
ומסילת רק"ל בראשון מערב שתשמש קווים פנימיים בגוש-דן.
אני מניח שבניית גישור רק"ל מעל מפלס הרחוב בראשון-מערב
תגרום לפחות התנגדות של העירייה, וכן תהיה פשוטה יותר הנדסית.

אפשרות לקו או שתיים מגוש-דן למלחה: התכנית של המדינה היא להפוך
את המסילה בין בית-שמש למלחה למסילת רק"ל
ולהאריכה עד לתחנה המרכזית בירושלים.
לפי התכנית שלי ינועו רכבות קלות מגוש-דן לבית-שמש,
כך בעצם הקו יוכל להסתיים בירושלים-מלחה ולא בבית שמש,
יהיה אפשר לעשות קו מכיוון תחנת ההגנה וקו מכיוון מסילת 431.

אפשרות הארכה לנתניה(מפה 2): מדובר בזוג מסילות רק"ל מקבילות
למסילת החוף מהרצליה ועד נתניה.
מתחנת נתניה ניתן להאריך את המסילות עד לתחנה המרכזית בעיר ואפילו עד לכיכר העמצאות ליד הים, עם תחנות במחלף נתניה, מרכז העיר וכיכר העצמאות, בתוך נתניה התוואי יהיה תת קרקעי.
בנוסף יהיה ניתן לבנות תחנה ליד האצטדיון ועוד אחת צפונית ממנו עם התפתחות האזור.
תחנות בית-יהושע וספיר תתבטלנה כתחנות לרכבת כבדה
ותשמשנה את הרק"ל בלבד.
לנתניה יהיו שני קווי רכבת, קו רכבת כבדה שיעצור רק בתחנת נתניה
וקו רק"ל שיעצור במספר תחנות.
הסיבה לביטול ספיר ובית יהושע כתחנות רכבת כבדה,
היא מכך שעל פי ידיעתי הרוב המוחלט של נוסעים בתחנות אלו
נוסעים לכיוון גוש דן, אם ישנם הרבה נוסעים מתחנות אלו צפונה
ניתן להשאירן כתחנות רכבת כבדה בין עירוניות.

אפשרות לקו רק"ל מלחה-בית שמש-מזכרת בתיה(מפה 3):
בניית מסילה לרק"ל לאורך 2 ק"מ לצד כביש 411,
מהמפגש של המסילה לבית שמש וכביש 411
ועד תחנת מזכרת בתיה, מסומן במפה.
קו זה יוכל לחבר בין רחובות, קרית-עקרון ומזכרת בתיה לבית שמש ומלחה,
בנוסף זה יוכל לשמש כסוג של חיבור בין בית שמש לבאר שבע.
כמו כן יהיה כדאי להאריך את המטרו,המתוכנן, לרחובות
מצומת בילו עד תחנת מזכרת בתיה.

אפשרות הארכה לרחובות ההולנדית(מפה 4): לפי התמונה, תיסלל במקביל
לרכבת הכבדה ומשם במקביל לכביש, ללא מפגשי-כביש הולכי רגל.

אפשרות לשימוש בתוואי שונה מהרכבת הכבדה: עקב הגמישות
ההנדסית בבנייה של רק"ל ניתן להשתמש בתוואי שונה מהרכבת הכבדה
וכך להשיג פריסת תחנות רחבה יותר.
חשבתי על שני מקומות, אולי קיימים מקומות נוספים בהם ניתן לשנות את התוואי.
מקטע ראשון הוא המקטע בין מחלף גלילות למחלף שבעת הכוכבים,
במקום להעביר את הרק"ל שם, כדאי לעבירה לאורך כביש החוף
וכך לאפשר תחנות באזור סינמה סיטי ומחלף הסירה,
תחנות אלו טובות עקב כך שאין שם תכנון לקו רק"ל או מטרו במיקום זה.
מקטע שני הוא במועצה מקומית אזור,
במקום לעבור בכביש 1, ניתן להעביר את המסילה לאורך כביש 44.

אפשרות לשינוי המיקום של תחנת תחנת רעננה-דרום :
עקב הקלות והגמישות ההנדסית בבניית רק"ל לעומת רכבת כבדה,
ייתכן וניתן לשנות את המיקום הנוכחי של תחנת רעננה-דרום
למיקום אחר למשל לצומת רעננה במפגש כבישים 402 ו-544.

לסיכום, בהינתן היתכנות הנדסית לבניית רשת זאת,
וחרף המחיר הגבוה של רשת זו, יש אפשרות בה עדיפה רשת זו
על פני פרוייקט המסילה הרביעית.
רשת כזו תבצע את הקישור הפנימי בגוש-דן בצורה
טובה יותר, זולה יותר, עם פריסת תחנות רחבה משמעותית
על פני רכבת כבדה, ולמעשה תהווה רשת משלימה לקווי הרק"ל והמטרו.


תשובת הות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות).
הייתי צריך קצת ללחוץ (להציק) עליהם כדי שיקראו.
יש לציין ששלחתי להם את הרעיון לפני למעלה משנה,
ומה שהעליתי כאן הוא קצת שונה.
לפי התשובה אני לא בטוח שהם הבינו.

תשובת הות"ל
הנושא הינו בעיקר מערכתי ברשת הארצית.
החלופה המוצעת פוגמת בתפעול רצועת האיילון למערכת הרכבות הכבדות אשר:
- מהווה את מרכז הרשת הארצית, בדגש על מעבר צפון-דרום.
- מהווה מוקד למעבר קווים צפון-דרום ומאזור ת"א לכיוון מודיעין וירושלים.
- כל עירוב תנועות באותה רצועה יביא לפגיעה זו בזו.
אני מסכים שנדרש מדרג בין אמצעי התחבורה,
אך הנ"ל בעיקר תוך העצמת השרות של הרכבת הכבדה
בקווים שלה שהם עתירי ביקוש כיום ובעתיד.
קטונתי מכדי להגיב לכלל התוכנית שלך, אבל יש משהו שממש אהבתי
אם וכאשר יהפכו את הקו בית שמש מלחה (עד לתחנה מרכזית בירושלים) לקו רק"ל, בהחלט מצא חן בעיניי הרעיון שלך ליצור שלוחהה לקו בית שמש נען לכיוון מזכרת בתיה. לפי המפה שצירפת אכן מדובר בהארכה קצרה יחסית ומעניינת מבחינת האפשרויות שזה פותח לתושבי "דרום" ירושלים ובית שמש.
אני לא מתייחס לכל התוכנית שנראית לי גרנדיוזית וכרגע מנותקת מכל מה שעושים, מתכננים לעשות או חושבים לעשות.
בכל מקרה אני מעריך את המאמץ וההשקעה שלך בחשיבה, ביישום והצגת הריונות והתוכנית שלך.
 

Ccyclist

Well-known member
לצערי מה שאתה מציע נובע מאי היכרות עם רכבות פרבריות חשמליות.

הצעה לפתרון בעיית קיבולת הרכבות בציר האיילון.
פרויקט המסילה הרביעית נחשב לאחד הפרוייקטים החשובים
בתחום התחבורה.
פרוייקט זה נועד, בעיקר, להגדיל את קיבולת הרכבות
העוברות בציר זה.
בפוסט הבא אראה איך ניתן בעזרת טכנולוגיה
דומה (אך שונה) לרכבת כבדה, להגדיל את הקיבולת
בציר האיילון בצורה משמעותית.
לדעתי הצעה זאת תהווה ניצול טוב יותר של ציר האיילון
ותייצר יתרונות רבים נוספים שאינם קיימים בפרויקט המסילה הרביעית.
כמו כן הפרוייקט זה אינו נוגע רק לציר האיילון אלא לכל גוש-דן.

בכללי הרעיון הוא כך,
בניית זוג (או ארבע) מסילות המותאמות לרכבת קלה, בציר האיילון.

על מסילות אלו ינועו הקווים הבאים, לפי מפת הקווים של 2020 .
קווים פנימיים בגוש דן: ראשון הראשונים, רחובות והקו המעגלי עד משה דיין.
וגם קווים משלוחות: מודיעין ובית שמש.
סך הכל כחמישה קווים ושבעה רכבות, ובעתיד יהיו עוד קווים.
על פי חלוקה למסילות מדובר על שתי רכבות במסילה המזרחית,
וחמש בזוג המסילות המערבי.

ישימות הנדסית
אין לי כוונה להיכנס לעומק של תחום זה, אגע בקצרה
בהבדלים בין רכבת קלה לכבדה.
ישנם הרבה הבדלים בין רכבת כבדה לקלה (ואפילו ויכוח על ההגדרות),
אציין את הרלוונטיים לדיון זה.
עומסים:העומסים הנגרמים על-ידי רכבת קלה נמוכים משמעותית
מאלו הנגרמים על-ידי רכבת כבדה ולכן מבנה תחתון וניצבי גשרים
יכולים להיות קטנים יותר.
שיפועים: לרכבת קלה יש יכולת לנוע בשיפועים של כ-10 אחוז
לעומת 3 של רכבת כבדה (בערך).
רדיוס סיבוב: לרכבת קלה יש יכולת לנוע בעיקולים חדים יותר.
חתימה סביבתית: לרכבת קלה יש "חתימה סביבתית" נמוכה יותר
מכך שמבנה הגישור או המסילה פחות מסיבי מאשר רכבת כבדה,
והן מגודלה בהשוואה לרכבת כבדה, וגם החישמול אינו חייב להיות עילי.

כמה מאפיינים של המערכת:
הפרדה מוחלטת בין רכבת כבדה לרכבת קלה,
דהיינו רכבת קלה לא תנוע על מסילה בה נעה רכבת כבדה ולהיפך,
אפרט לגבי זה בהמשך.
הפרדה בין תשתית הרק"ל לכבישים והולכי רגל (בדומה למטרו),
פה ניתן לסייג ולומר שהרק"ל תוכל להשתלב במרחב העירוני
בקצות קווים כגון אריאל ובית שמש.

כמו שכתבתי מקודם אחד הדברים החשובים ביותר, לטעמי, הוא להפריד לחלוטין בין מסילות של רכבת קלה וכבדה,
דהיינו, רכבות קלות וכבדות לא ינועו על אותה מסילה.
לכן ישנן הרבה מסילות שיהיה צורך לבנות מחוץ לציר האיילון
(מסומן במפה 1).
למשל נדרש לבנות מסילות מתחנת סבידור מרכז צפונה
עד לחיבור עם מסילות 531,
בנוסף נדרש לבנות מסילות דרומית להגנה לאורך איילון-דרום,
ומסילות לאורך כביש 431 ולאורך המסילה המזרחית,
וכמובן בעוד מקומות לפי המסומן במפה, כל מסילות אלו צריכות להיבנות בנוסף למסילות של הרכבת הכבדה.
יהיו מקומות שיכולים להיות בעייתיים כגון לוד, נתב"ג,
המקטע בין תחנת צומת-חולון למשה-דיין, ועוד מקומות.

מסילות הירקון ו-531 הן, לדעתי מסילות שאפשר "להפקיע" מהרכבת הכבדה,
זאת אומרת רק לרכבות קלות יהיה מותר לנסוע עליהן,
לדעתי אין מדובר בבעיה מכיוון שעל מסילות אלו
כמעט ולא עוברים קווים בין-עירוניים
וגם בעתיד אני לא רואה קו בין-עירוני שיעבור בהן.
כיום ולפי מפת הקווים של 2020 יעבור קו אחד במסילות אלו,
כך שאפשר למצוא פתרונות לזה.
כך למעשה מדובר בבניית רשת של רכבת פרברית בטכנולוגיית רק"ל שאת חלקה יהיה צורך לבנות
וחלקה תהיה על מסילות רכבת כבדה קיימות התשמשנה רק רכבות קלות.


כמה שאלות עולות לגבי יצירת רשת זו.
השאלה העיקרית היא האם מסילות הרק"ל ייבנו בנוסף למסילה הרביעית
או במקום המסילה הרביעית והמסילה השלישית
(המסילה המזרחית בציר האיילון)?

במקרה בו מתבטלת המסילה השלישית באיילון,
האם ניתן לחבר את המסילות (רכבת כבדה) המגיעות מכיוון צומת חולון,
לזוג המסילות המערבי בציר האיילון (מפה 2)?

במקרה בו המסילה השלישית והרביעית מתבטלות, סידור המסילות יהיה כך,
זוג או ארבע מסילות רק"ל עם חיבור למסילות הירקון ו-531,
והתפצלות לכיוון לוד/נתב"ג, וצומת חולון.
זוג מסילות רכבת כבדה (המסילות הקיימות כיום), ללא חיבור
למסילות הירקון ו-531 והתפצלות לכיוון לוד/נתב"ג
ואם אפשר גם לכיוון צומת חולון.
ובעתיד זוג מסילות רכבת כבדה במנהרה (מסילות חמש ושש).

שאלה נוספת היא ההשפעה ההידרולוגית של מסילות רק"ל בציר האיילון.
הספיקה בתעלת האיילון כיום היא 420 מ"ק/שנייה.
ההפחתה בספיקת התעלה עקב בניית המסילה הרביעית היא 180 מ"ק/שנייה, מ-420 ל-240.

אני ציירתי על המפה את התוואי בו הרק"ל צריכה לעבור,
לרוב היא מקבילה לרכבת הכבדה,
השאלה הקריטית היא, האם קיימות רצועות פנויות
בהן ניתן לסלול מסילות אלו?

חסרונות:
⦁ כמות קטנה של אנשים שאפשר לקחת בהשוואה לרכבת כבדה,
ייפתר על ידי הגדלת התדירות.
⦁ משך זמן נסיעה ארוך יותר בשלוחות.
רלוונטי בעיקר לקויים ממודיעין ובית שמש.
יתרונות:
⦁ תשתית מנותקת מהמסילות באיילון,
דהיינו השבתה במסילות האיילון לא תשפיע על מסילות הרק"ל.
⦁ עלות קנייה, הפעלה ותחזוקה של רכבת קלה זולה יותר מאשר רכבת כבדה.
⦁ אפשרות להוספת תחנות (פירוט בהמשך).
⦁ אפשרות לביטול תחנות של הרכבת הכבדה (פירוט בהמשך).
⦁ אפשרות הפעלה בידי חברה שהיא לא רכבת ישראל (פירוט בהמשך).
⦁ אפשרות לבניית שלוחות, פתח-תקוה וראש העין (פירוט בהמשך).
⦁ אפשרות הארכה למודיעין עילית (פירוט בהמשך).
⦁ אפשרות לשימוש בתוואי המקורי העובר בתוך ראשון-מערב (פירוט בהמשך).
⦁ אפשרות לקו או שתיים מגוש-דן למלחה (פירוט בהמשך).
⦁ אפשרות הארכה לנתניה (פירוט בהמשך).
⦁ אפשרות לקו רק"ל מלחה-בית שמש-מזכרת בתיה (פירוט בהמשך).
⦁ אפשרות הארכה לרחובות ההולנדית (פירוט בהמשך).
⦁ אפשרות לשימוש בתוואי שונה מהרכבת הכבדה (פירוט בהמשך).
⦁ אפשרות לשינוי המיקום של תחנת תחנת רעננה-דרום (פירוט בהמשך).

הוספת תחנות: היות והקווים ינועו על תשתית נפרדת אפשר להוסיף תחנות ללא הפרעה לרכבת הכבדה.
אפשר להוסיף בגשר יצחק-שדה, מחלף ההלכה,
מחלף קק"ל ובעוד מקומות רבים ברחבי גוש דן.
ביטול תחנות של הרכבת הכבדה: ישנן כמה תחנות שאין צורך שיעצרו בהן רכבות כבדות בין-עירוניות ויספיקו רכבות קלות פרבריות בגוש דן,
זה ייתן חיסכון בזמן נסיעה וחיסכון ניכר בבניית תחנות.
התחנות הן, לוד גני-אביב, כפר חב"ד, התחנה המתוכננת בחניון שפירים, אזור, אזור התעשייה הצפוני בלוד, ויש עוד תחנות.
למעשה ביטול תחנות של הרכבת הכבדה ושימושן בידי הרק"ל
יהווה יצירת מדרג שירות בין קווים בין-עירוניים לקווים פנימיים בגוש דן.
תהיינה תחנות בהן תעצרנה רכבות קלות וכבדות,
ותהיינה תחנות בהן תעצרנה רק רכבות קלות (פנימיות בגוש דן)


אפשרות הפעלה בידי חברה שהיא לא רכבת ישראל:
קל לכתוב, יותר קשה לבצע.

המשך בתגובה הבאה.
לצערי מה שאתה מציע נובע מאי היכרות עם רכבות פרבריות חשמליות.
רק"ל הינה אמצעי עירוני למרחקים קצרים. מקומות הישיבה בה לא נועדו למרחקים פרבריים ואין בה מקום למאפיינים של רכבת פרברית כמו מדף עילי לתיקים, תא שירותים או אזור לאופניים או מזוודות. כמו כן, המונח "רכבת קלה" אינו מתייחס למשקל כלי הרכב עצמו אלא מהווה תרגום של המונח Light Rail שמהווה מיתוג מחדש לחשמליות רבות קיבולת ותו לא.
&nbsp
לרכבת פרברית יש מקום משלה במערך התחבורתי וחלק ניכר מבעיות הקיבולת של ר"י יפתרו ע"י מעבר לרכבת פרברית מחושמלת עם יכולת האצה גדולה יותר, דבר שיאפשר האצה מהירה יותר וקיבולת של עד 24 רכבות לשעה בכל כיוון במסילות 1 ו 2 באיילון.
&nbsp
ישנו יציר כלאיים הנקרא טראם-טריין Tram Train שנמצא בשימוש על קווי ענף בעלי שירות רכבתי לא תדיר בהולנד וגרמניה. יתכן שהאמצעי הזה מתאים להחלפת הקו ממלחה לבית שמש משום שהתוואי אינו מתאים לרכבות פרבריות מודרניות. זהו פתרון מוגבל שמתאים למיקום ספציפי אחד, לא פתרון לכל הרשת הפרברית שצריכה ציוד נייד שיאפשר שירות פרברי.
&nbsp
במדינות רבות מערכות הרכבת הפרברית הינן מחושמלות, וכך גם הקווים הבינעירוניים הראשיים. קווי דיזל מוגבלים בדרך כלל לשולי הרשת במקומות כפריים או לאזורים שתוכניות החישמול עדיין לא הגיעו אליהם. רכבת ישראל מתנהלת בדיזל הן בגלל "אוצריזם" ווחוסר רצון להשקיע בתשתית ובציוד והן בגלל קמפיין הפחדה שיקרי של ארגוני ה"ירוקים"-דיזל. עם המעבר לגז טבעי ישראלי יש לאוצר סיבה כלכלית לעודד מעבר מדיזל מיובא לחשמל ישראלי אז החסם הזה ישתנה.
&nbsp
קווי רק"ל, כמו קווי מטרו, אינם נוסעים בדרך כלל יותר מ 15-20 קילומטר.
 

nitro11

New member
ההבדל העיקרי הוא במבנה המסילה הנדרש

לצערי מה שאתה מציע נובע מאי היכרות עם רכבות פרבריות חשמליות.
רק"ל הינה אמצעי עירוני למרחקים קצרים. מקומות הישיבה בה לא נועדו למרחקים פרבריים ואין בה מקום למאפיינים של רכבת פרברית כמו מדף עילי לתיקים, תא שירותים או אזור לאופניים או מזוודות. כמו כן, המונח "רכבת קלה" אינו מתייחס למשקל כלי הרכב עצמו אלא מהווה תרגום של המונח Light Rail שמהווה מיתוג מחדש לחשמליות רבות קיבולת ותו לא.
&nbsp
לרכבת פרברית יש מקום משלה במערך התחבורתי וחלק ניכר מבעיות הקיבולת של ר"י יפתרו ע"י מעבר לרכבת פרברית מחושמלת עם יכולת האצה גדולה יותר, דבר שיאפשר האצה מהירה יותר וקיבולת של עד 24 רכבות לשעה בכל כיוון במסילות 1 ו 2 באיילון.
&nbsp
ישנו יציר כלאיים הנקרא טראם-טריין Tram Train שנמצא בשימוש על קווי ענף בעלי שירות רכבתי לא תדיר בהולנד וגרמניה. יתכן שהאמצעי הזה מתאים להחלפת הקו ממלחה לבית שמש משום שהתוואי אינו מתאים לרכבות פרבריות מודרניות. זהו פתרון מוגבל שמתאים למיקום ספציפי אחד, לא פתרון לכל הרשת הפרברית שצריכה ציוד נייד שיאפשר שירות פרברי.
&nbsp
במדינות רבות מערכות הרכבת הפרברית הינן מחושמלות, וכך גם הקווים הבינעירוניים הראשיים. קווי דיזל מוגבלים בדרך כלל לשולי הרשת במקומות כפריים או לאזורים שתוכניות החישמול עדיין לא הגיעו אליהם. רכבת ישראל מתנהלת בדיזל הן בגלל "אוצריזם" ווחוסר רצון להשקיע בתשתית ובציוד והן בגלל קמפיין הפחדה שיקרי של ארגוני ה"ירוקים"-דיזל. עם המעבר לגז טבעי ישראלי יש לאוצר סיבה כלכלית לעודד מעבר מדיזל מיובא לחשמל ישראלי אז החסם הזה ישתנה.
&nbsp
קווי רק"ל, כמו קווי מטרו, אינם נוסעים בדרך כלל יותר מ 15-20 קילומטר.
ההבדל העיקרי הוא במבנה המסילה הנדרש
בגוש דן בכלל וציר האיילון בפרט יש בעיה.
מצד אחד בעיה להוסיף תשתית (מסילה) בין ההגנה לסבידור,
ומצד שני יש קווים קצרים הנוסעים בתוך המטרופולין או קרוב אליו,
כגון הקו לרחובות או מודיעין.
אתה התייחסת למקומות ישיבה, מדפים וכדומה,
אלו דברים אשר אינם משמעותיים לתפעול,
ולא רלוונטיים לפוסט.

Tram-train ורכבת קלה זה אותו דבר,
הרק"ל בירושלים והרק"ל המתוכננת בין נצרת לחיפה דורשות את אותה תשתית.
בנוסף לכך הוא לא פיתרון ייחודי לקו בית-שמש מלחה,
מתוכנן קו נצרת חיפה, קו לאריאל
והיה מתוכנן קו לכרמיאל שהוחלף ברכבת כבדה,
למרות שלפי הדו"ח היה עדיף רק"ל.

כתבת
"קווי רק"ל, כמו קווי מטרו, אינם נוסעים בדרך כלל יותר מ 15-20 קילומטר."

זה בכלל לא נכון, הקווים יכולים להיות אפילו 100 קילומטר,
הנוסע ברק"ל או מטרו לא נוסע מעל 15-20 קילומטר (כנראה יותר),
הסיבה לכך שקווים אלו הם למרחקים קצרים היא התחנות הרבות
ומשך זמן נסיעה ארוך מקצה לקצה ולא בגלל מקומות ישיבה, שירותים ועוד,
למעשה הסיבה היא אופי השירות.

אני לא מצפה שנוסע ייסע מנתניה למודיעין ברק"ל,
אלא בין נתניה לגוש-דן.
 
ואיך אתה מצפה שנוסע יסע בין חדרה ופרדס חנה לגוש דן?

ההבדל העיקרי הוא במבנה המסילה הנדרש
בגוש דן בכלל וציר האיילון בפרט יש בעיה.
מצד אחד בעיה להוסיף תשתית (מסילה) בין ההגנה לסבידור,
ומצד שני יש קווים קצרים הנוסעים בתוך המטרופולין או קרוב אליו,
כגון הקו לרחובות או מודיעין.
אתה התייחסת למקומות ישיבה, מדפים וכדומה,
אלו דברים אשר אינם משמעותיים לתפעול,
ולא רלוונטיים לפוסט.

Tram-train ורכבת קלה זה אותו דבר,
הרק"ל בירושלים והרק"ל המתוכננת בין נצרת לחיפה דורשות את אותה תשתית.
בנוסף לכך הוא לא פיתרון ייחודי לקו בית-שמש מלחה,
מתוכנן קו נצרת חיפה, קו לאריאל
והיה מתוכנן קו לכרמיאל שהוחלף ברכבת כבדה,
למרות שלפי הדו"ח היה עדיף רק"ל.

כתבת
"קווי רק"ל, כמו קווי מטרו, אינם נוסעים בדרך כלל יותר מ 15-20 קילומטר."

זה בכלל לא נכון, הקווים יכולים להיות אפילו 100 קילומטר,
הנוסע ברק"ל או מטרו לא נוסע מעל 15-20 קילומטר (כנראה יותר),
הסיבה לכך שקווים אלו הם למרחקים קצרים היא התחנות הרבות
ומשך זמן נסיעה ארוך מקצה לקצה ולא בגלל מקומות ישיבה, שירותים ועוד,
למעשה הסיבה היא אופי השירות.

אני לא מצפה שנוסע ייסע מנתניה למודיעין ברק"ל,
אלא בין נתניה לגוש-דן.
ואיך אתה מצפה שנוסע יסע בין חדרה ופרדס חנה לגוש דן?
אתה מתעלם מתוכנית הכפלת מסילות החוף שנובעת מצורך ומצרכים חזויים.
הרשת העתידית של רכבת ישראל מתבססת על ארבע מסילות בין תל אביב לחיפה ובין תל אביב ללוד. נדבך הכרחי ברשת הזו זו המסילה הנוספת באיילון.
 

nitro11

New member
כמו שהם נוסעים היום.

ואיך אתה מצפה שנוסע יסע בין חדרה ופרדס חנה לגוש דן?
אתה מתעלם מתוכנית הכפלת מסילות החוף שנובעת מצורך ומצרכים חזויים.
הרשת העתידית של רכבת ישראל מתבססת על ארבע מסילות בין תל אביב לחיפה ובין תל אביב ללוד. נדבך הכרחי ברשת הזו זו המסילה הנוספת באיילון.
כמו שהם נוסעים היום.
מה הקשר בין המסילה הרביעית לריבוע מסילות החוף?
 
הקשר הוא שעד שיהיו המסילות החמישית והשישית זוג המסילות

כמו שהם נוסעים היום.
מה הקשר בין המסילה הרביעית לריבוע מסילות החוף?
הקשר הוא שעד שיהיו המסילות החמישית והשישית זוג המסילות
המזרחי של מסילות החוף יתחבר לזוג המזרחי משפיים עד ההגנה.
בתכנון עם המסילות החמישית והשישית הממונהרות, זוג המסילות המערבי של מסילות החוף (הזוג הבינעירוני) ייכנס למנהרות ואז הזוג המזרחי של מסילות החוף עד שפיים יתחבר לזוג המערבי דרומית לשפיים, כלומר כל המסילות העיליות במסדרון האיילון ישמשו את הקווים הפרבריים הן מכיוון צפון והן מכיוון השרון.

אבל צריך לקחת בחשבון שהמסילות החמישית והשישית שייכות לתכנון של 2040 ואילך, בעוד שהתכנון של ריבוע מסילות החוף, ריבוע המסילות בין תל אביב ללוד והמסילה הרביעית באיילון שייך לתכנון של 2030 ואילך. זה פער זמן שאי אפשר להתעלם ממנו.
 

Ccyclist

Well-known member
נסעתי ב4 מערכות מטרו רק"ל תת קרקעיות ו6 קרקעיות.

ההבדל העיקרי הוא במבנה המסילה הנדרש
בגוש דן בכלל וציר האיילון בפרט יש בעיה.
מצד אחד בעיה להוסיף תשתית (מסילה) בין ההגנה לסבידור,
ומצד שני יש קווים קצרים הנוסעים בתוך המטרופולין או קרוב אליו,
כגון הקו לרחובות או מודיעין.
אתה התייחסת למקומות ישיבה, מדפים וכדומה,
אלו דברים אשר אינם משמעותיים לתפעול,
ולא רלוונטיים לפוסט.

Tram-train ורכבת קלה זה אותו דבר,
הרק"ל בירושלים והרק"ל המתוכננת בין נצרת לחיפה דורשות את אותה תשתית.
בנוסף לכך הוא לא פיתרון ייחודי לקו בית-שמש מלחה,
מתוכנן קו נצרת חיפה, קו לאריאל
והיה מתוכנן קו לכרמיאל שהוחלף ברכבת כבדה,
למרות שלפי הדו"ח היה עדיף רק"ל.

כתבת
"קווי רק"ל, כמו קווי מטרו, אינם נוסעים בדרך כלל יותר מ 15-20 קילומטר."

זה בכלל לא נכון, הקווים יכולים להיות אפילו 100 קילומטר,
הנוסע ברק"ל או מטרו לא נוסע מעל 15-20 קילומטר (כנראה יותר),
הסיבה לכך שקווים אלו הם למרחקים קצרים היא התחנות הרבות
ומשך זמן נסיעה ארוך מקצה לקצה ולא בגלל מקומות ישיבה, שירותים ועוד,
למעשה הסיבה היא אופי השירות.

אני לא מצפה שנוסע ייסע מנתניה למודיעין ברק"ל,
אלא בין נתניה לגוש-דן.
נסעתי ב4 מערכות מטרו רק"ל תת קרקעיות ו6 קרקעיות.
אמצעי בינעירוני זה לא. בכל הערים שנסעתי ברק"לות שלהן זה אמצעי משלים למערכות שיש בהן מרכיבים כמו מטרו בערים הגדולות, רכבות פרבריות ורכבות בינעירוניות למרחקים ארוכים. בערים קטנות יותר מדלגים על שלב המטרו אבל יש תחנות רכבת של הרשת הפרברית והארצית.
&nbsp
חבל לנסות להמציא את הגלגל מחדש כשיש בעולם מספיק ניסיון לגבי מקומה של הרק"ל בתמהיל המסילתי.
&nbsp
רכבת ישראל בנויה למהירויות של עד 160 קמ"ש בעוד שרק"לות סיטידס שהינן דגם נפוץ בערים רבות כולל ירושלים ו 5 ממערכות הרק"ל בהן נסעתי מסוגלות למהירות מירבית של 100 קמ"ש בלבד. אי אפשר להחליף את המערכת הפרברית באמצעי כזה.
&nbsp
כמו כן ההתעקשות של משרד התחבורה על רכבת כפתרון הנכון לכרמיאל מאפשרת לתושבי העיר חיבור ישיר למרכז וכן מאפשרת תיכנון הארכות עד לקריית שמונה.
&nbsp
נצרת בעייתית בגלל הטופוגרפיה וחבל שלא הולכים על פתרון רכבתי אחר - רכבות מסילה צרה בהסתמכות על הרשת הרגילה.
&nbsp
לגבי טראם טריין - היתרון באמצעי כזה הוא שניתן להפעיל אותו על קווי רכבת קיימים. אין בישראל הרבה שלוחות משא או מסילות כפריות זניחות בדומה לאלו שמשכו פתרון כזה באותן המדינות האירופאיות שבהן קיים אמצעי כזה ( מעולם לא נסעתי בו ) אבל מדובר במקרים של הוספת שירות על בסיס חיבור קטעי מסילת רק"ל קצרים לקטע מסילת רכבת קיים והחיסכון מתבסס על השימוש במסילה הקיימת.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

Ccyclist

Well-known member
הנה ערך וויקיפדי לסדרת ה Electrostar , רכבת פרברית חשמלית.

נסעתי ב4 מערכות מטרו רק"ל תת קרקעיות ו6 קרקעיות.
אמצעי בינעירוני זה לא. בכל הערים שנסעתי ברק"לות שלהן זה אמצעי משלים למערכות שיש בהן מרכיבים כמו מטרו בערים הגדולות, רכבות פרבריות ורכבות בינעירוניות למרחקים ארוכים. בערים קטנות יותר מדלגים על שלב המטרו אבל יש תחנות רכבת של הרשת הפרברית והארצית.
&nbsp
חבל לנסות להמציא את הגלגל מחדש כשיש בעולם מספיק ניסיון לגבי מקומה של הרק"ל בתמהיל המסילתי.
&nbsp
רכבת ישראל בנויה למהירויות של עד 160 קמ"ש בעוד שרק"לות סיטידס שהינן דגם נפוץ בערים רבות כולל ירושלים ו 5 ממערכות הרק"ל בהן נסעתי מסוגלות למהירות מירבית של 100 קמ"ש בלבד. אי אפשר להחליף את המערכת הפרברית באמצעי כזה.
&nbsp
כמו כן ההתעקשות של משרד התחבורה על רכבת כפתרון הנכון לכרמיאל מאפשרת לתושבי העיר חיבור ישיר למרכז וכן מאפשרת תיכנון הארכות עד לקריית שמונה.
&nbsp
נצרת בעייתית בגלל הטופוגרפיה וחבל שלא הולכים על פתרון רכבתי אחר - רכבות מסילה צרה בהסתמכות על הרשת הרגילה.
&nbsp
לגבי טראם טריין - היתרון באמצעי כזה הוא שניתן להפעיל אותו על קווי רכבת קיימים. אין בישראל הרבה שלוחות משא או מסילות כפריות זניחות בדומה לאלו שמשכו פתרון כזה באותן המדינות האירופאיות שבהן קיים אמצעי כזה ( מעולם לא נסעתי בו ) אבל מדובר במקרים של הוספת שירות על בסיס חיבור קטעי מסילת רק"ל קצרים לקטע מסילת רכבת קיים והחיסכון מתבסס על השימוש במסילה הקיימת.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
הנה ערך וויקיפדי לסדרת ה Electrostar , רכבת פרברית חשמלית.
https://en.m.wikipedia.org/wiki/Electrostar
&nbsp
הדגמים של האלקטרוסטאר נפוצים מאד בחברות הרכבת הפרבריות סביב לונדון רבתי ויש גם דגם שנמכר לדרא"פ. מדובר במערכי קרונועים של 4 קרונות למערך, המתפקדים בדרך כלל ברכבות של 2 מערכים ולעיתים גם 3 מערכים ( 8 ו 12 קרונות בהתאמה ). יש לציין שלמרות שבבריטניה משתמשים ברוחב מסילה סטנדרטי חתך הגובה האופייני למסילה בריטית אינו מאפשר רכבות קומותיים חשמליות כפי שישנן במדינות רבות באירופה המשתמשות ברוחב זה וחתך גדול יותר. במערך אחד של 4 קרונות (יש מפעילות שבוחרות ב 3 או 5 קרונות ושילובי מערכים בהתאם) יש כ 300 מקומות ישיבה.
&nbsp
בהתאם לדגם הספציפי רכבות אלו מגיעות ל 120, 160 ואף 180 קמ"ש.
&nbsp
כפי שניתן לראות, לכמה מהדגמים יש דלת בחזית קרון הניהוג. זו אינה דלת חירום או טעות עיצובית אלא אלמנט שימושי מאד לתיפקוד רב מערכי. בעת ששני מערכים מחוברים זה לזה דלתות תאי הניהוג שבצידי המעבר באמצעי נסגרים לציבור ונוצר פרוזדור בין שני המערכים. לעיתים הלו"ז של הרכבות האלו בנוי כך ששתי רכבות שונות תפגשנה בתחנת ביניים ותתחברנה לרכבת אחת ( לדוגמה: הרכבת מ Lewes וזו מ Hove מתחברות בתחנת Haywards Heath כך שהן משתמשות בסלוט בודד בין תחנה זו לגאטוויק ולתחנת ויקטוריה בלונדון). בחזור הפיצול קורה באותה התחנה והכריזה לפני התחנה מזכירה לנוסעים לאילו קרונות לעבור על מנת להיות על הקו הנכון ליעדם. זה פתרון שיכול להיות שימושי לתחנות עמוסות פחות כמו ראשונים ובית שמש כאשר במקום שאטל ללוד שתי הרכבות יכולות להתאחד שם לרכבת אחת.
&nbsp
רכבות אלו מסוגלות לתפקד הן על חישמול עילי ( לונדון שמצפון לתמז והאזורים הפרבריים שמסביבה ) והן על חישמול פס שלישי ( לונדון שמדרום לתמז והאזורים שמסביב לאזור זה ). כל שנחוץ הוא להתאים את הדגם לסוג החישמול עם סנדל או פנטוגרף. יש אפילו מספר דגמים כמו זה של הטמזלינק שחוצים בין שני סוגי החישמולת שיש להם ציוד כפול לקחת את החשמל הן מהחישמול העילי והן מהפס השלישי.
&nbsp
עם חישמול האיילון יגיע תור החישמול לקווי המרכז ( בית שמש, לולאת השרון, קו אשקלון - בינימינה דרך לוד וקו אשקלון - חולון - שרון ) הפעלת רכבות פרבריות חשמליות בקווים אלו תאפשר הגברת תדירות עקב זמני תאוצה קטנים יותר. הבחירה לחבר את הקו החדש לירושלים לכרמיאל תביא לחישמול הקו הראשי ואינני חושב שיוותרו על חישמול הקו לנהריה באותי הפרוייקט, ואחר כך יגיע תור הקו לבאר שבע. רק לקו העמק וקו הנגב המערבי אין תוכניות חישמול בטווח הבינוני ואני בטוח שהפוליטיקה של קו הנגב המערבי תכריח חישמול במקום פיצול הקו באשקלון.
&nbsp
ככל שהחישמול יתקדם כך יש לרכוש יותר ויותר מערכי קרונועים חשמליים ( קטר במערכת של 160 קמ"ש זה ביזבוז מקום משווע) כדי לשפר את השירות.
&nbsp
להבנתי באיילון יש כיום כ 13 סלוטים לכיוון לשעה בזוג המסילות המערבי בעוד שבזוג מסילות מחושמלות ניתן להעביר 24 סלוטים לכיוון לשעה, כמעט הכפלת קיבולת.
&nbsp
גם במסילה השלישית ניתן להגביר תדירויות אם התאוצה החשמלית מורידה 5 דקות מכל סלוט חד כיווני במסילה זו וחוסכת למעשה 20 דקות תאוצה לכיוון לשעה בין ת"א מרכז להגנה.
&nbsp
יש לציין שמנהרות 5 ו 6 במתכונתן הנוכחית מיותרות לחלוטין בקונטקסט של תוכנית 2040 ל 27 רכבות לכיוון לשעה משום ששני זוגות מסילה מחושמלת מסוגלות להעביר 48 רכבות לכיוון לשעה.
&nbsp
&nbsp
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה