אוי ואבוי ואבוי לי !!!!
שונאת אותך, פסיפלורה !!!! שונאת שאת מכניסה אותי עמוק לתוך האמ-אמא של העמוקים !!! הכל באשמתך, שתדעי!!!! זהו, ועכשיו אני יכולה להגיב. פסי... באמת קצת נסחפת. מדברת באמת כאילו ההיא כבר החליטה, והנה היא פנויה להתענג על הבחורה. שיוווו... כמה כמה רחוקה ההנאה ממנה, לדעתי. ו-ב-כ-ן לדעתי - זה אבוד מראש. הנאה לא תהיה שם. לא מצד אותה אשה מתלבטת. בטח שזה מסעיר את הדמיון ומלבה את הפנטזיה. כל עוד היא שוכבת לצד ה"ממי" הזה שלה ומדברת על זה או חושבת על זה, זה בגדר סוכריה אסורה, מסוכנת ומתוקה. בתכל´ס - אללה בחטי. אני צופה דיזאסטר ! לו בא על שתיים. לה בא עליו, נקודה. בא לה לרצות אותו? - רע. רע רע רע מאד. אם היא לא תביא פה איזו פנטזיה שלה - לתוך האקט ה"נועז" הזה - הלך עליה. חייבת להיות שם גם פנטזיה שלה. רגע, אני לא אוהבת לדבר אליה בגוף שלישי. מחליפה מיידית. מתוקה - לא להקריב כלום, בבקשה. חד משמעית. בידקי קודם מה בא לך - במופרע - לעשות. בא לך על בחורה? - לכי על זה. לא בא לך על בחורה? - אני ממליצה על זוג. זוג זה הפתרון האולטימטיבי, אם בכלל. למה? קודם כל יש לבחור זוג נשוי. מוריד את האופציה להתאהבות מקרית, לפחות ברמת החשש שלך ממנה (מההתאהבות). מה גם שהרבה זוגות כבר מנוסים בזה, ובאים בראש טוב של להנות מהאקט בלי הסתבכויות. מה עוד טוב בזוג? - שיש בו גבר נוסף שעשוי לענג גם אותך, או לצפות כשאת מנסה להתענג איתה, או גם מאתגר את ה"אנוכיות" של בן זוגך שרוצה (לפי מה שאני יודעת עד כה) "רק לעצמו". זוג מעניק לך ריפוד ומכסה כמה אפשרויות: את יכולה עם האשה. את יכולה עם הגבר. את יודעת שהם במערכת סגורה המעניקה בטחון לעסק. והכי הכי - כמו במקרה שהיה לי - אם את נבהלת באמצע ומפסיקה - הזוג כבר יסתדר לבד, ולא יהיו שם תסכולים ותסבוכים מיותרים. אני אישית חוויתי התרוממות נפש (וגוף) מדהימות כל עוד דיברנו על זה, חשבנו על זה ופינטזנו את זה. גם אני "פתוחה-סגורה" מצאתי את עצמי דוחפת לזה בכוח, כדי "לעבור את זה כבר". מה שרץ לי במוח קשה לתאר. שיאים של פחד. שיאים של התרגשות. התפוצצויות והתנגשויות היסטריות. הערב עצמו היה קשה. ישבתי שם והבטתי כמו אחת שמביטה בסרט כחול.... חוויתי ריחוק וטמטום חושים נוראי. לא יכולתי לראות את האיש שלי עם האחרת. זה היה בבחינת עינוי סיני שבחיים אני לא אחזור עליו. ואפילו כשניסיתי להתערבב עם הצלע הנשית (וזו היתה הפנטזיה שלי שאני הבאתי לערב הזה) - לא חוויתי הנאה. אני עצרתי את הערב. וכולם היו מספיק עדינים ורגישים כדי לתמוך ולהבין (ובינינו - אף אחד לא בא לשם כדי לתמוך בי, נכון?), שלחתי את האיש שלי להתקלח ולהסיר מעצמו את ריח הבושם שלה שדבק בגופו. וימים רדפה אותי התמונה שלו איתה. אגב, מה שהרס אותי היתה התמונה שלו מחבק אותה. רק מחבק אותה בסוג של אינטימיות פרטית. בחיים לא אשכח לו את החיבוק הזה. אה, ועוד משהו נשאר לי מאותו ערב. נשאר לי V בתעודת הבגרות. הייתי שם, עשיתי זאת. והיום אני יודעת לבטח - שזה לא בשבילי. הנה, זה הסיפור שלי. בתכל´ס - הפשע שלי היה - ולכן אני מרשה לעצמי להתחרע ולהיחשף ככה - הפשע היה שידעתי שזה לא מתאים לי, מראש, ושלמרות זאת עשיתי את זה עבורו . הפנטזיה שלי נשארה, אגב. אבל אותה אני אממש לבד. אם האיש שלי ירצה להביט, בבקשה. אין בעיה. לראותנו בלבד. לגעת אני לא ארשה. (אגב, גם אני, בדיוק כמוך, חשבתי מיד עם בוא ההצעה : מה, אני כבר לא מספיקה לו?) ואחרון אחרון חביב.... לגבי שני גברים ואשה - המממממ.... למה לא? עכשיו כולם מבינים למה אני שונאת את פסי....????? <לשלוח את התגובה הזאת... לא לשלוח... לשלוח.... לא לשלוח....>