הצליל ch ועוד

[ounce]

הצליל ch ועוד

1. האם יש מילים עבריות "טהורות" (הכוונה למילים עבריות שלא בהשפעת האמריקניזציה של המאה העשרים והעשרים ואחת) שמכילות את הצליל צ' (ch)? כמו למשל צ'אט, צ'ימידן, רק עבריות.

2. האם ייתכן שהמילה "תנייני" (שניוני, משני, שני) שלפי מקורות ברשת הושאלה מארמית, למעשה קשורה למילה תניין/תנן (tnen) הערבית - שפירושה: שתיים?

תודה מראש וסוף שבוע נעים!

 

[trilliane]

היי ounce, שמחה שנשארת גם אחרי הבגרות

1. לא ידוע לי על כאלה. עיצורי השפה העברית לא כוללים את הצליל ch ולכן כל מילה שכוללת אותו הגיעה ממקור זר (או אולי נוצרה כסלנג במאה ה-20; אין לי מושג מאיפה הגיעה "ריץ' רץ'" למשל).

2. אכן כן! זו הגייה שונה של המספר 2 בשפות שמיות שונות. הסיבה לשוני נעוצה בעיצור פרוטושמי דו-שיני אטום (כמו th במילה think) שנשמר בערבית (ث) אך לא בעברית ובארמית; בעברית הוא נעתק ל-שׁ ובארמית ל-ת. מכאן הדמיון והשוני בין המספר "שתיים/שניים" בין השפות השמיות האלה. תנייני בארמית = שניוני בעברית.

גם את השורש שמ"ן במספר "שמונה" החלפנו בתמ"ן בארמית; יש לנו צורות מצולעים ששמן לפי מספר צלעותיהן – משולש, מרובע, מחומש, משושה, משובע ו... משומן? טוב, זה כבר יש; אז שיהיה מתומן.

וגם תְּמנון, בע"ח שלו 8 זרועות.

ספרי הנביאים "תרי עשר" הם 12 ספרים (תרי = שני) כי בארמית קיימת תופעה של חילופי למנ"ר (כמו בן >> בר).

 

[איתי שלר]

לגבי 1

במילה "בִּתְשובה" האותיות "תש" מבוטאות היום כ-צ' (אך בתקופה מסוימת בעבר התי"ו בוטאה כ-th באנגלית). גם במילה "תְּשוקה" צרור העיצורים הפותח מובטא כ-צ' (אבל בעבר הייתה תנועת שווא נע שחצצה בין העיצורים, וכך עדיין אצל קריינים מדקדקים).
תן דעתך לכך שבמילים בבנין התפעל התי"ו והשי"ן החליפו עמדות (לכן 'השתבר' ולא 'התשבר') מה שאולי מעיד על כך שבעברית הקדומה הרצף "תש" לא היה נוח לביטוי.

נראה שמבחינה פונטית רצף העיצורים העוקבים האלה, המסומן באמצעות האותיות "תש" ,זהה לעיצור המחוכך האחד המיוצג בעברית המודרנית ע"י צ'.
אבל, כמובן, אם נעזוב את המישור הפונטי, נוכל להבחין בין "תש" לבין "צ' ", שכן "תשובה" היא על משקל "תרופה" או "תקופה", ואת התי"ו שבה רואים כתחילית של המשקל הנפרדת מהשי"ן שורשית.

 

[trilliane]

ולמיטב ידיעתי כך (טש) מופיע הצליל ביידיש

ומתועד גם בעברית בתעתיק היסטורי בשמות מסוימים (טשרניחובסקי) ובמילים כמו קיטש.

 

[שבולת ירוקת העין]

כך כתבו בעיתונים בתקופת התחייה

טשרטשיל, טשמברליין ועוד כמותם

ובעברית המדוברת אפשר גם לשמוע: צ'כח מזה, צ'ְמֶרי לי רגע על התיק, צ'מעו קטע ענק

אבל זה כמובן לא עיצור מקורי, אלא כמו שציין איתי למעלה - צירוף של שני עיצורים בהגייה מסוימת שיוצר עיצור מחוכך.