הציפייה , אוי הציפייה

[oc101]

הציפייה , אוי הציפייה

הציפייה , אוי הציפייה
אין לי מה לומר - אבל אני רוצה לכתוב שורות אלו . אני בטיפול הראשון של IVF שכל צעד שלו הולך לא טוב . זה התחיל עם זה שהזרקתי מוקדם מידי את הלופרון - מה שנקרא "מדכא" כמו דקא. לא ייצרתי מספיק זקיקים לשאיבה , הרופא דחף עוד כמה אמפולות ויצאתי לשאיבה עלובה שבסופו של דבר שאבו 3 ביציות , מתוכן רק אחת הופרתה !!! הטיפול כמעט הופסק בגלל 3 ציסטות מאיימות... הייתן מאמינות שהכניסו לי עובר אחד ...???? יש לציין שהוא חזק וטוב דרגה A 8 תאים . עכשיו אני צריכה לדגור , כאן יש בעיה . איך מתמודדים עם החיים אחרי שכבר יש ילד אחד בבית שרוצה על הידיים , הבעל רוצה אוכל-כביסה ופנלים... ואני רוצה לשמור על עצמי - להיות כמו פעם שהטיפולים היו כל עולמי. מי מכן עצבנית ממהורמונים? אני לא יודעת אבל אין יום שבעלי חוזר מהעבודה ולא חוטף מתר של תלונות ומענות . אין לי סבלנות לכל החברות שלי יפות הנפש(שאף אחת לא יודעת על הטיפולים) אני מסתובבת בבית לפעמים עצבנית ואיני יודעת למה? ובנוסף התחילה סופת שלגים - זהו החורף אצלינו התחיל - גם כן באסה . אז זהו בנות סליחה אם אני מבאסת את השבת. מאחלת לכולן ימים טובים יותר הצעירה בבשלניות בוסטון

 

[MIF2002]

הי לך oc101

הציפייה , אוי הציפייה
אין לי מה לומר - אבל אני רוצה לכתוב שורות אלו . אני בטיפול הראשון של IVF שכל צעד שלו הולך לא טוב . זה התחיל עם זה שהזרקתי מוקדם מידי את הלופרון - מה שנקרא "מדכא" כמו דקא. לא ייצרתי מספיק זקיקים לשאיבה , הרופא דחף עוד כמה אמפולות ויצאתי לשאיבה עלובה שבסופו של דבר שאבו 3 ביציות , מתוכן רק אחת הופרתה !!! הטיפול כמעט הופסק בגלל 3 ציסטות מאיימות... הייתן מאמינות שהכניסו לי עובר אחד ...???? יש לציין שהוא חזק וטוב דרגה A 8 תאים . עכשיו אני צריכה לדגור , כאן יש בעיה . איך מתמודדים עם החיים אחרי שכבר יש ילד אחד בבית שרוצה על הידיים , הבעל רוצה אוכל-כביסה ופנלים... ואני רוצה לשמור על עצמי - להיות כמו פעם שהטיפולים היו כל עולמי. מי מכן עצבנית ממהורמונים? אני לא יודעת אבל אין יום שבעלי חוזר מהעבודה ולא חוטף מתר של תלונות ומענות . אין לי סבלנות לכל החברות שלי יפות הנפש(שאף אחת לא יודעת על הטיפולים) אני מסתובבת בבית לפעמים עצבנית ואיני יודעת למה? ובנוסף התחילה סופת שלגים - זהו החורף אצלינו התחיל - גם כן באסה . אז זהו בנות סליחה אם אני מבאסת את השבת. מאחלת לכולן ימים טובים יותר הצעירה בבשלניות בוסטון

הי לך oc101
מאוד מוכר כל מה שאת כותבת... והימים האלו של הציפייה אין ימים יותר קשים מהם... לגבי העובר שלך הוא נשמע לי ממש עובר שווה ביותר A עם 8 תאים - תהיי גאה בו ותטפחי אותו, לדעתי יש לו סיכוי מצויין להיקלט. לגבי החיים בטיפולים עם ילד בבית, אני החלטתי אחרי הטיפול הראשון לילד שני, שאני לא מנסה להאט את הקצב אחרי החזרה, לא מנסה "לא להרים את הילד על הידיים", לא מנסה לנוח מעבר למה שמתאפשר, כי זה סתם מתסכל, החלטתי שזה לא ישפיע על הקליטה אבל זה כן ילחיץ אותי כל הזמן, וגם משדר מתח לילד, גיא ממש לא הבין למה אני לא מרימה אותו, ואחרי שבועיים (שנגמרו בשלילי) החלטתי שלא עוד. בטיפולים מאז ועד היום אני עושה הכל כרגיל. דווקא עם בעלך הייתי מדברת כדי שבכ"ז יסייע, יגיע יותר מוקדם הביתה, יתלבש על הכביסה, אלו כן דברים שאפשר להעביר בהם את הנטל אליו. ולגבי ההורמונים אני מאלו שמאוד מגיבה, מאוד מתוחה עם תנודות איומות במצב הרוח עם כל ההורמונים האלו, וזה קשה כי למרות שאני אומרת לעצמי שזו לא באמת אני, זה כימי, עדיין אני עצבנית/מתוחה/עצובה לסירוגין ולא מצאתי דרך לשלוט בזה כל כך...לא יודעת אם זה מנחם, אבל שתדעי שאת בחברה טובה

. שיעברו לך מהר מהר השבועיים הקרובים !!!

 

[anguly]

פנלים? פנלים????!!!

הציפייה , אוי הציפייה
אין לי מה לומר - אבל אני רוצה לכתוב שורות אלו . אני בטיפול הראשון של IVF שכל צעד שלו הולך לא טוב . זה התחיל עם זה שהזרקתי מוקדם מידי את הלופרון - מה שנקרא "מדכא" כמו דקא. לא ייצרתי מספיק זקיקים לשאיבה , הרופא דחף עוד כמה אמפולות ויצאתי לשאיבה עלובה שבסופו של דבר שאבו 3 ביציות , מתוכן רק אחת הופרתה !!! הטיפול כמעט הופסק בגלל 3 ציסטות מאיימות... הייתן מאמינות שהכניסו לי עובר אחד ...???? יש לציין שהוא חזק וטוב דרגה A 8 תאים . עכשיו אני צריכה לדגור , כאן יש בעיה . איך מתמודדים עם החיים אחרי שכבר יש ילד אחד בבית שרוצה על הידיים , הבעל רוצה אוכל-כביסה ופנלים... ואני רוצה לשמור על עצמי - להיות כמו פעם שהטיפולים היו כל עולמי. מי מכן עצבנית ממהורמונים? אני לא יודעת אבל אין יום שבעלי חוזר מהעבודה ולא חוטף מתר של תלונות ומענות . אין לי סבלנות לכל החברות שלי יפות הנפש(שאף אחת לא יודעת על הטיפולים) אני מסתובבת בבית לפעמים עצבנית ואיני יודעת למה? ובנוסף התחילה סופת שלגים - זהו החורף אצלינו התחיל - גם כן באסה . אז זהו בנות סליחה אם אני מבאסת את השבת. מאחלת לכולן ימים טובים יותר הצעירה בבשלניות בוסטון

פנלים? פנלים????!!!
מה פתאום פנלים? הרי גם בטיפול לילד ראשון הם היו שם ולא חשבת לנקות אותם.... אני יודעת שזו רק מטפורה על הכל - אבל פשוט take it easy הפנלים יחכו וגם הניקיון בקשר להרים את האוצר הקיים - זה החלק שהכי קשה לי. במיוחד שכשהתחלנו היא עוד הייתה די צעירה והמון על הידיים - ואז היה יוצא שאפשר ואז שבועיים לא אפשר והיא הייתה מתוסכלת. לאור זאת הפסקתי להרים אותה כמעט בכלל בכללי - ומרימה רק כשהיא מאד עייפה. בינתיים גם עברה לה שנה וחצי והיא כבר ממש ילדה אז פחות דורשת - אבל זה בהחלט קשה. אין לי תובנות איך לעזור לך אני משתדלת לא להרים - אבל אני עוזרת לה להכנס לאמבטיה לשבת בשירותים - אז יוצא שאני כן מרימה קצת. ובוסטון הקרה - נשמע לי שקשה. דווקא יש סיכוי קטן מאד אמנם שאני אבוא לביקור שם בקיץ - זה תלוי במיליון דברים אבל די בא לי. מחזיקה לך אצבעות שהעוברון החזק והיפה יקלט היטב ברחם! תחזיקי מעמד - בסוף השבועיים הקשים יעברו....

 

[oc101]

תודה על העזרה ../images/Emo122.gif

פנלים? פנלים????!!!
מה פתאום פנלים? הרי גם בטיפול לילד ראשון הם היו שם ולא חשבת לנקות אותם.... אני יודעת שזו רק מטפורה על הכל - אבל פשוט take it easy הפנלים יחכו וגם הניקיון בקשר להרים את האוצר הקיים - זה החלק שהכי קשה לי. במיוחד שכשהתחלנו היא עוד הייתה די צעירה והמון על הידיים - ואז היה יוצא שאפשר ואז שבועיים לא אפשר והיא הייתה מתוסכלת. לאור זאת הפסקתי להרים אותה כמעט בכלל בכללי - ומרימה רק כשהיא מאד עייפה. בינתיים גם עברה לה שנה וחצי והיא כבר ממש ילדה אז פחות דורשת - אבל זה בהחלט קשה. אין לי תובנות איך לעזור לך אני משתדלת לא להרים - אבל אני עוזרת לה להכנס לאמבטיה לשבת בשירותים - אז יוצא שאני כן מרימה קצת. ובוסטון הקרה - נשמע לי שקשה. דווקא יש סיכוי קטן מאד אמנם שאני אבוא לביקור שם בקיץ - זה תלוי במיליון דברים אבל די בא לי. מחזיקה לך אצבעות שהעוברון החזק והיפה יקלט היטב ברחם! תחזיקי מעמד - בסוף השבועיים הקשים יעברו....

תודה על העזרה

קיץ ? בבוסטון ? זה עוד מלאן זמן ..לפחות 7 חודשים

 

[anguly]

נכון - זה עוד המון זמן...

תודה על העזרה

קיץ ? בבוסטון ? זה עוד מלאן זמן ..לפחות 7 חודשים

נכון - זה עוד המון זמן...
וזה תלוי באם אמא שלי תסע בסופו של דבר לשבתון קצר דווקא לשם והאם אני אהיה בהריון או לא אם זה יהיה - זה יהיה בערך ביוני - שזה באמת עוד 7 חודשים פעם קודמת, לפני שנתיים, הם נסעו לפאלו-אלטו (ליד סאן פרנציסקו) ל-4 חודשים - ואני ונועה באנו לבקר אותם ל3 וחצי שבועות - והיה תענוג - בא לי שוב....

 

[אפרת12]

מה שאני הולכת להגיד אולי לא יישמע

הציפייה , אוי הציפייה
אין לי מה לומר - אבל אני רוצה לכתוב שורות אלו . אני בטיפול הראשון של IVF שכל צעד שלו הולך לא טוב . זה התחיל עם זה שהזרקתי מוקדם מידי את הלופרון - מה שנקרא "מדכא" כמו דקא. לא ייצרתי מספיק זקיקים לשאיבה , הרופא דחף עוד כמה אמפולות ויצאתי לשאיבה עלובה שבסופו של דבר שאבו 3 ביציות , מתוכן רק אחת הופרתה !!! הטיפול כמעט הופסק בגלל 3 ציסטות מאיימות... הייתן מאמינות שהכניסו לי עובר אחד ...???? יש לציין שהוא חזק וטוב דרגה A 8 תאים . עכשיו אני צריכה לדגור , כאן יש בעיה . איך מתמודדים עם החיים אחרי שכבר יש ילד אחד בבית שרוצה על הידיים , הבעל רוצה אוכל-כביסה ופנלים... ואני רוצה לשמור על עצמי - להיות כמו פעם שהטיפולים היו כל עולמי. מי מכן עצבנית ממהורמונים? אני לא יודעת אבל אין יום שבעלי חוזר מהעבודה ולא חוטף מתר של תלונות ומענות . אין לי סבלנות לכל החברות שלי יפות הנפש(שאף אחת לא יודעת על הטיפולים) אני מסתובבת בבית לפעמים עצבנית ואיני יודעת למה? ובנוסף התחילה סופת שלגים - זהו החורף אצלינו התחיל - גם כן באסה . אז זהו בנות סליחה אם אני מבאסת את השבת. מאחלת לכולן ימים טובים יותר הצעירה בבשלניות בוסטון

מה שאני הולכת להגיד אולי לא יישמע
נעים אמנם אחרי ההחזרה הסכמתי שאמא שלי תהיה אצלנו 3 ימים, ושהיא תרים את סיון, ושהיא תשכיב אותו לישון ותקום אליו בלילה. אבל זו הפעם האחרונה שאני עושה את זה. גם אם אצטרך עוד טיפולים - דבר ראשון אני אחכה שהוא יילך ללא עזרה (ואני מקוה שזה יהיה בקרוב) ודבר שני - החלטתי שהילד שיש לי כבר יותר חשוב מהילד שעדין אין לי. אני מחזיקה אותו מרימה אותו וסוחבת אותו ועושה איתו הכל כמו קודם - אני רק לא מרשה לו לקפוץ לי על הבטן. ואין ספק שהפעם הייתי יותר עצבנית מההורמונים - ולמען האמת גם הרשיתי לעצמי. אבל בעלי משום מה טוען שבסיבוב הקודם הייתי עצבנית יותר...

 

[oc101]

טוב, עוד שבוע למנייאק

מה שאני הולכת להגיד אולי לא יישמע
נעים אמנם אחרי ההחזרה הסכמתי שאמא שלי תהיה אצלנו 3 ימים, ושהיא תרים את סיון, ושהיא תשכיב אותו לישון ותקום אליו בלילה. אבל זו הפעם האחרונה שאני עושה את זה. גם אם אצטרך עוד טיפולים - דבר ראשון אני אחכה שהוא יילך ללא עזרה (ואני מקוה שזה יהיה בקרוב) ודבר שני - החלטתי שהילד שיש לי כבר יותר חשוב מהילד שעדין אין לי. אני מחזיקה אותו מרימה אותו וסוחבת אותו ועושה איתו הכל כמו קודם - אני רק לא מרשה לו לקפוץ לי על הבטן. ואין ספק שהפעם הייתי יותר עצבנית מההורמונים - ולמען האמת גם הרשיתי לעצמי. אבל בעלי משום מה טוען שבסיבוב הקודם הייתי עצבנית יותר...

טוב, עוד שבוע למנייאק
ואז הכל נגמר לכאן

או לכאן

לפעמים אני מעדיפה שאם זה שלילי אז שהמחזור יגיע טיפה קודם , למה לחכות כל כך הרבה עם כל הציפיות והסימנים ....