הצילו

סדקים

New member
הצילו

13 שנים עברו מאז שקליע פילח לי את הראש והושיב אותי בכסא גלגלים עם 100+ אחוזי נכות. 13 שנים שניסיתי להשתקם מהבחינה הפיזית בעזרת עידוד של כל הסביבה,אבל כנראה שאצטרך להשלים עם העובדה שחיי עד יום מותי יהיו על 4 (גלגלים). למתבונן מבחוץ הכל נראה ורוד:אישה תומכת ונהדרת,כלב מקסים,בית "יוקרתי",רכב מפואר. אבל בחודשים האחרונים משהו לא טוב קורה לי בפנים.האמת ניצבת מולי במלוא עוזה ומראה לי את הצד הכי לא בריא של החיים-נשארתי כמעט ללא חברים ,שום דבר לא מעניין אותי, למרות שאין לי בשביל מה לקום בבוקר אני לא מצליח לישון מעבר לארבע שעות בלילה,המחשבות מתרוצצות לי בפנים ומונעות ממני לעשות משהו, סקס עם אשתי ממש לא בא לי. המלחמה לי כרגע היא לשרוד מבחינה פיזית,מעניין אותי מעט אוכל ומים על מנת לחיות וזהו. לא רוצה לשמוע על טיפול נפשי\תרופתי,אכלתי מהם כבר יותר מדי מרורים,כל מיני אנשים שרק רצו לעשות טוב והביאו אותי למקומות הכי אפלים שבן אדם יכול להגיע אליהם. ענת,חברים אולי למישהו יש רעיון איך לצאת מ "מעגל הקסמים" הנוראי הזה לדרך חדשה? אני יודע שאני צריך רק לעשות את הצעד הראשון ומשם הדברים ימשיכו לבד אך אין לי מושג איך עושים את הצעד הזה...
 

thesurvivor

New member
אני יכול להציע

להשתמש בכלל כ ב ד הו וח ש ד הו . כן להשתמש בטיפול פסיכיאטרי ונפשי . ליהות זהיר כל עוד לא נוצר כימיה . אני מרגיש שאתה משדר ייאוש ואני מזדהה איתך . אני מכיר את המצב הזה . כל החברים שלי עזבו אותי . אבל אל ייאוש . אל תתן ליאוש להשתלט וח ש ו ב ט י פ ו ל . כשהדיכאון משתלט היא אפשר כבר לעשות שום דבר . כדי לצאת מהמעגל קסמים הזה . אתה צריך להאמין שהדברים יכולים להשתנות במקצת . האמונה נותנת כוח לשנות ,לעשות . האמונה לא רק במובן הדתי שלה . האמונה שבכל זאת יש מי שאיכפת ממך . תרשום במחברת מה שעובר עלייך . תוציא על המחברת את הכעס והייאוש . הנייר סובל הכל . זה לא כמו בני-אדם . ההרגשה שלך . תשתפר . אל תכריח את עצמך לעשות דברים שלא עושים לך כלום ואתה לא נהנה מהם . תנסה לעשות צעדים קטנים כמו לטייל עם הכלב ליד הבית . אתה תיצור חברים חדשים . השורד
 
חייב הייתי

שלא כמוך איני יושב בכסא גלגלים אבל רוב שעות היום אני על כסא אל לך להתיאש עצתי לך מנסיון רב ומר לפנות לפסיכולוג כזה שאפשר להפיל עליו את כל השבוע בלי להניד עפעף ויש כאלה שהופכים להיות מין חברים כאלה שממש מחכים ליום המפגש לפעמים זה כייף אבל בשום אופן לא לנסות אפילו לגשת לפסיכיאטר הם כולם אבל באמת כולם נבלות שאפילו הנשרים לא יתקרבו אליהם אנחנו תמיד נהיה כאן לפחות ולנסות להרגיע מי כמונו מכיר את המצבים האלה בהצלחה חזק ואמץ
 
לא רוצה לפגוע

אבל אני דווקא נעזרתי בפסיכיאטר בתהליך השיקומי וזה עשה לי רק טוב. אני עכשיו צוחקת עליו שהוא כמו סנטה קלאוס עם מתנות בשק: כדורי קסמים...
 
לא פוגעת

אולי מדובר באיזה צדיק בסדום אבל בכל זאת אני בשלי כולם נבלות סרוחות
 

עָנת

New member
טיפול פסיכולוגי.

צר לי על הרגשתך הכללית
מניסיון אני אומרת שטיפול פסיכולוגי(עם פסיכולוג טוב!!!) יעשה העבודה יופי. קבע פגישה עם עובדת השיקום שלך,והרץ העינינים.
 
למעלה