הצילו

[תמיד שניה]

הצילו

הפור נפל ואנחנו מתגרשים. איך מסבירים לילדה בת שלוש, שאבא עוזב את הבית?

 

[vered4]

זה תלוי באיך מתגרשים

מה יקרה במהלך ומה יקרה בעתיד. תלוי עד כמה האבא מעורב בחייה וכמה הוא מעונין להיות מעורב בעתיד. יש מקרי גרושין שבהם המשמורת משותפת, ואז לילד יש בית אצל אבא ובית אצל אמא. אם האבא מעורב, אז למרות שהוא עובר בית, הוא יהווה חלק גדול מחייה גם בהמשך. ואפשר אז להשתמש במילים אחרות, למשל- לא עוזב אלא עובר. מילים פחות קשות וסופיות. בכל מקרה מאחלת לכם שתעברו את זה הכי קל שאפשר.

 

[ליליה והגמדים]

קודם כל, על אף הקושי

איחולים מכל הלב להצלחה בדרך חדשה. תתחילי מזה שאבא ואמא לא יגורו באותו בית אבל שניכם נשארים אבא ואמא....האם יש משקעי עבר שמונעים מפגש יומיומי? לפחות בחודשים הראשונים? נורמליזציה של יחסים וחברות טובה בין ההורים חשובים לעין ערוך יותר מכל דבר אחר, למען בריאות הבית. מנסיון. למרות שאני בהחלט מזדהה עם קשיים שעלולים להיות בהתגברות שלנו, המבוגרים, על משקעי הקשר.

 

[ליליה והגמדים]

ועוד שאלה באותו עניין

למה "תמיד שניה"? את בחזית עכשיו, מובילה מהלך, עושה צעד אמיץ עבור עצמך, את לעולם ראשונה! אם כ"א מכם יפנים את זה, יהיה אולי גם לילדה יותר קל.

 

[ליליה והגמדים]

מלא תשובות שלי, אבל... ../images/Emo13.gif

גם קצת קישורים: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/kopershmid.htm http://www.snunit.k12.il/sachlav/noar/main/upload/.kidarticle/nituk73.doc http://learn.snunit.k12.il/galim/horut/upload/.mocanut/shenuyee1.html

 

[לאה_מ]

אני חושבת שחשוב להפחית במידת

האפשר את רמת הבלתי ידוע. מובן, שכלל שהיחסים בין ההורים טובים יותר, כך זה יהיה אפשרי יותר. להסביר לה שאתם לא תגורו יותר יחד, אבל שניכם מאד אוהבים אותה, להסביר לה איפה כל אחד מכם יגור, שהחדר שלה ישאר שלה, שיהיה לה חדר גם בבית של ההורה השני, להסביר לה איך תהיה מתכונת הביקורים, שהיא תמיד תוכל לשוחח בטלפון עם ההורה השני ולפגוש אותו, וכד'. ואני מאד מאד ממליצה על גישור כדרך יעילה ונעימה ככל האפשר להשגת הסכם גירושין, בצורה שמערבת חשיבה על כל הנושאים החשובים לכם, לרבות רווחתה של בתכם.

 

[דסי אשר]

שאלת מה אומרים לילדה בת שלוש...

הי, הפור נפל- אבל מתי יקרה ?, מתי תיווצר הפרידה הפיזית?. אם עוד לא נוצרה, או לא תקרה בימים הקרובים, לדעתי כזו קטנה לא תוכל להבין דבר. גם גדולים ממנה לא יכולים לעכל פרידה שכזו - משום המרכיב הרגשי המאד משמעותי- המשפיחע על יכולת ההבנה. בכל מקרה, מאחר וגם לך, כאשה, כאם , כאשתו של בעלך- ישנו עולם רגשי עמוס הקשור לשינוי שאת עוברת- הייתי בהחלט ממליצה עבורך ועבור הילדה, להעזר בבעל מקצוע, על מנת לעבד ביחד את התהליך. זה לא מסתכם מבחינת הילדה רק בהסבר למה אבא לא כאן יותר. ישנם הרבה מאד דברים, הרבה רגשות, הרבה התנהגויות. לא דבר קל. יזמתי גרושין כאשר בני היה בן 13, וביתי הייתה בת 8.5. היא התנהגה כאילו לא נאמר לה דבר. הוא כעס אימים-פשוט שתק שנתיים ימים. הניתוק הפיזי חל כעבור שנה וחצי- כי אצלנו שום מגשר לא היה מצליח לגשר.... דסי

 

[תמיד שניה]

בשבוע הבא

הוא עובר לדירת חדר בשכונה מרוחקת,לצערי לא הצלחתי לשכנע אותו לקחת בית יותר גדול שיהיה בו גם חדר לילדה(הוא טוען שאם ישלם מזונות לא יעמוד בדירה של חדר וחצי(?)),אני מתה מפחד שהוא יסתגר בתוך עצמו וייתרחק מהילדה.(ומההכרות שלי איתו זה משהו שעלול לקרות),איך אפשר לעזור להם לשמור על קשר,ואולי זה בכלל לא המקום שלי להתערב במה שיהיה בינהם?

 

[גילי חן]

מסבירים הכי בטבעיות

בלי ליפות לעדן או להחמיר. זה המצב, אבא יעבור לבית חדש, אבא ואמא מאד אוהבים אותך

 

[אמא שרון]

קחי חיבוק גדול מכאן.

אני אדבר עם דודה של בעלי, היא נפרדה בסיטואציה קצת דומה לשלך. והיא גם האפוטרופסית לדעתי (אני לא יודעת בדיוק את המונח, אבל היא זו שהילדים אצלה, ואיתו הם סופשבוע פעם בשבועיים או משהו כזה, ובחלק מהחגים). כך הבנתי לפחות. מה שכן, הפרדה נתנה לה המון כוחות, וגם המון התמודדויות חדשות. יצא לכם כבר לדבר ביניכם על מה יהיה הלאה מבחינת סוג החזקה? כי גם בחדר אחד אפשר שתהיה חזקה משותפת. זו לא סיבה (ומי כמוני יודעת כמה נפשות יכולות לחלוק חדר אחד- אפילו עכשיו כאנחנו ברווחה גדולה ויש לנו שני חדרים

). אם הסיבה היא שהוא לא כל כך מעוניין לעשות את זה, זה כבר סיפור אחר, ואין מה להכריח. אני לא חושבת שכדאי להתערב בקשר בינהם באופן ישיר. אבל בהחלט אפשר לעשות כל מיני דברים ברקע, כדי לעודד את זה. אני מקווה לחזור אליך עם רעיונות.

 

[דסי אשר]

מאד יכול להיות שפקידת סעד לסדרי דין

תהיה מעורבת בתהליך הגירושין, ואז יקבע יחד אתכם מודל המשמורת. ישנם מודלים שונים. העובדה שהילדים נמצאים אצל אחד משני ההורים- אינה משנה את העובדה ששני ההורים הם אפורופסים על הילדים. לא ניתן להכריח הורה להיות בקשר עם הילד שלו. זוהי זכותו- מדהים- אבל לא חובתו. דסי

 

[תמיד שניה]

תודה לכולכן../images/Emo140.gif

 

[אמא שרון]

אני אספר לך את הדברים כמו שהיא

אמרה אותם. יש לבן זוגך את הסיפור שלו, יש כנראה כעסים מצד שניכם, ויכול להיות שזה קשור ויכול להיות שלא, אבל יש צ'אנס שהוא נסגר קצת עכשיו, והוא צריך הושטת יד מצידך כדי לשנות את הגישה. את זה רק את יודעת. ובעניין איך לספר: אין כאן עניין של אמירה חד פעמית לילדה. יש תקופה ארוכה של עיכול וליווי. את צריכה לראות את התגובות שלה, ולהיות מוכנה להזמין כל רגש שיבוא, לתת לה לדבר.

 

[אמא שרון]

הכוונה לגישה בעניין החזקה,

ואגב, לא לכולם נכונה חזקה משותפת, צריך בשביל זה הרבה גדלות רוח משני הצדדים, הרבה שיתוף פעולה.

 

[ליליה והגמדים]

אני נגד חזקה משותפת

היות וילד/ה זקוקה לבית מרכזי לפחות בעשור הראשון לחייהם/ן. אני רואה את זה אצלי בבית, יומיום, שעה שעה. יע"ז מפגש יומיומי עם שני ההורים חשוב להם מאוד.

 

[ליליה והגמדים]

האם יש צ'אנס לכמה פגישות

של טיפול זוגי? מנסיוני האישי, זה מאוד חשוב במצבי פרידה וגם לאחר שהוחלט עליה, למען הילדים.