הצילו!!!

[שיר10000]

הצילו!!!

חזרתי היום מהגן והיה פשוט נורא!!! מרוב שנאלצתי לצעוק נעשתי צרודה וגרוני כואב. יש לי כיתה עם 35 ילדים . רובם שובבים עד מופרעים. הסייעת שלי לא אסרטיבית ולא מסייעת במשמעת. (הם פשוט לא מתייחסים לדבריה.) והכל נופל עליי. היום הם קמו מהמפגש וטיילו. במפגש השני הם צעקו ורצו. והסייעת היתה מנסה להושיב אחד והשני בורח. ועד שלא צעקתי!!! והקשתי חזק בתוף, וגערתי והערתי! ואמרתי שלא נצא לחצר עד שיהייה שקט. רק אז היה שקט (שעלה לי בבריאות...) ואז הזמנתי שניי ילדים שישבו יפה ונתתי להם מדבקות-חייכנים. ואמרתי שבכל פעם מי שיישב יפה יקבל מדבקה. האמת קשה איתם ומאחר ואין סיוע בנושא מהסייעת אני חוששת למהלך השנה. (סיפרתי בעבר על סייעת זו למי שזוכרת) עצות מעשיות שיועילו!!! אנא עזרה. ואני ממש לא גננת חדשה.

 

[paz10]

../images/Emo20.gifשכחת?

בטח שכחת שאנחנו בתחילת שנה.... קחי נשימה ותזכרי שכל הקניית ההרגלים והכללים של הגן לוקחת זמן והרבה הרבה סבלנות. ועד שהחבר'ה ייכנסו לתלם הרבה משחקי אצבעות... בובות כפפה/אצבע, דקלומים של חזק חלש, מהר לאט וכו'. נקווה לימים טובים יותר ואגב לגרון - דבש...

 

[שיר10000]

ממש לא שכחתי! אלא שאני למודת

ניסיון מהשנה שעברה. שבה הסייעת הייתה חלשה מבחינה משמעת ולא סייעה לי. וזה הופך להיות שידור חוזר.

 

[קדן]

תני להם הרבה חצר....

אני נוהגת בתקופה זו להוציא אותם בבוקר בהגיעם לגן לשחק בחצר להוציא אנרגיות ורק לאחר ארוחת הבוקר מפגש. נראה לי שבתקופה זו הם גם מנסים אותנו. תתחילי את המפגש עם משהו מסקרן... קופסא צבעונית ובתוכה משהו מעניין... תפעילי הרבה דרמה עד לפתיחת הקופסא.. תקצרי את המפגש למקסימום 10 דקות ותראי שלאט לאט זה הסתדר. ובנינו ובלי לפגוע אני לא חושבת שיש פה קשר לסייעת. מקווה שעזרתי..בהצלחה!

 

[קדן]

הסתדר = יסתדר בעתיד

 

[לו לאה]

רעיון הקופסא הוא נהדר , יש שיר נהדר

שמתאים . מחזיקים את הקופסא בידיים ושרים: בידיים יש לי סוד, לא ארנבת לא קיפוד, לא אפרוח , לא טלה, הנה אפתח ויתגלה. השיר הבא הוא גם אפשרי למסתור בכאילו ביד: שחקו איתי משחק יד סגורה חזק חזק, נחשו מה יש לי כאן, אם אריה או אם שפן. אם כלבלב או חתלתול, או אם כפתור או סבלנות, נחשו נא זה פשוט, אין לי אין לי סבלנות. הנה היד שלי פתוחה , אין בה כלום זו סתם בדיחה.

 

[טלגל]

שחקו איתי משחק הוא מתוך הקלטת של

ליאורה שלזינגר: "מישהו הולך מאחוריי" פשוט כדאי לציין מקורות כשיודעים אותם. בקשר למפגש מאד כדאי להיות דרמטים ולהשתמש בכל חוש המשחק שיש לך. "מה יש לי בכף היד".... להשתמש באביזרים פשוטים אבל הם בהחלט עוזרים בריכוז כמטפחות, שרוכים, קשיות, ועוד...הרבה בובות תיאטרון ובובת חבר שבעזרתה אפשר להעביר בקשות והרגלים. בקיצור כמעט שבלי מלל זה עוד יגיע בהצלחה....

 

[שיר10000]

יש קשר לסייעת. מאחר ועבדתי איתה

בעבר ואי למודת ניסיון. כשאין סייעת אסרטיבית, שיש לה מילה אצל הילדים, מאוד קשה לעשות לבד את כל העבודה.

 

[אכ123]

הצילו....

ההצילו שלך מאוד מוצדק. אני באמת חושבת שאי אפשר להעביר מפגש ל-35 ילדים ובודאי לא בתחילת שנה. אם את שואלת אותי ואני מהסקטור הפרטי שיש בו 25 ילדים וצוות של ארבעה. אני מקבלת את מה שאמרה אחת הגננות קודם תוציאי להם את המרץ בחוץ זה עוזר מאוד. ושנית אני מזמן מזמן לא עושה מפגשים כאלה גדולים. למעט יום הולדת. מציעה לך לחלק את הגן למפגשים של 12 ילדים. אצלי 8 במפגש עולם אחר לגמרי והשאר בחוץ. כמובן שבימי חורף ישנה בעיה קטנה אבל גם על זה מתגברים. נסי את זה ובטוחה שאפילו תהני.ממליצה בחום מניסיון.

 

[לו לאה]

מפגשים

כאשר עובדים עם 4 אנשי צוות ו-25 ילדים זה באמת אפשרי. אבל במציאות העירונית זה לא ככה ולכן יש להתאים את המפגשים לקבוצה. אצלי בגן יש 32 ילדים ולכן מפגשי הבוקר והצהריים הם מפגשים קצרים בני 10 עד 15 דקות, והם כוללים שירים , דקלומים וסיפורים. משתדלת שהם יהיו מוחשיים ואטרקטיביים. מפגשי העשרה הם מפגשים בקבוצות קטנות והם מתקיימים ברצף היום.

 

[אכ123]

מפגשים.

לא מבינה מה הקשר? וכשאת עובדת בקבוצות עם הילדים מה עושה הסייעת בדיוק? בחצר עם השאר? אז מה שאני אומרת שתחלק את זה אפילו לשניים חלק בחצר וחלק במפגש... מה הקשר לכמות הסייעות?. למי שאין ביכולתה לשלוט בקבוצה זו שיטה נהדרת וטובה

 

[דפנה זילבר]

שאלות:

1. מה גיל הילדים? 2. מה מטרת המפגשים? 3. מה הסייעת כן עושה טוב? תעני לי ואולי אוכל לעזור לך. דפנה

 

[שיר10000]

לדפנה

גיל- שנתיים ושמונה עד שלוש וחצי. המפגשים בני 15 רשע עד 20 דקות. תלוי בילדים וביכולתם לשבת. מטרת הריכוז- לרכז, להפגיש, לאמר בוקר טוב, להרגיע, לשיר, וכמובן להעביר מסר לימודי מינימלי ומעלה. ישנם ילדים מאוד תוססים. ולאחר שנה מאוד קשה שהייתה לי בשנה שעברה עם אותה הסייעת. לא יועילו שיחות עימה. כשאני מבקשת משהו היא מתגוננת. הילדים לא מקשיבים לה. בעת הצורך אינה אסרטיבית ואינה מרימה את קולה (אני לא מתכוונת ללצעוק אלא להראות נוכחות) ואני הופכת להיות שוטר.

 

[ימית34]

אני מקבצת את כולם

עוד לפני שאוספים. בשעה היעודה לפני מפגש, אני אומרת לכולם לעזוב הכל כמו שהו, לשבת לידי צפוף, ומי שבא ראשון מקבל חייכן. כולם רצים. להזכירך הגן עדיין מבולגן. אני אומרת להם שאספור עד 10 בלחש ומי שמסדר יוצא לחצר, מי שלא, לא יצא (הם פוחדים מזה מאוד...). אומרת להם בנחת מה לסדר והיכן, וכשאני מגיעה ל 10 הם כבר ישובים לידי כשהגן מסודר להפליא! דרך אגב, אם ישנם ילדים שמתחמקים הם לא יצאו לחצר עם כולם, אלא אחרי שיעזרו לסייעת לארגן את הגן ואז הם יוצאים. האמיני לי שיותר הם לא יתחמקו. קצת אימונים וזה עובד. במשך הזמן אפשר לאתגר, למשל "ועכשיו נסיים לסדר במס' 8" וכו'. אך עם כל זאת לא נראה לי שזו הבעיה העיקרית, נראה לי שאת צריכה שיחה מעמיקה בינך ובין הסיעת הרדומה שלך, כי במשך הזמן זה עלול להיות לך קשה יותר, שימי לזה סוף עכשיו. בהצלחה

 

[קדן]

לגבי איסוף המשחקים.

בשבוע הראשון , לא דרשתי ולא ניסיתי לבקש מהילדים לאסוף ( גילאי 2-3 ) והמטפלתות סידרו. בשבוע השני סידרנו ביחד תוך השמעת השיר : צעצועים למקום דיי שיחקנו כל היום מאוחר זמן לאסוף נפגש מחר. מי שסידר מה טוב ומי שלא שמע אותי מעודדת לאלו שעזרו "תראו את בר איך שהוא מצליח לאסוף..." ואז הצטרפו החמקנים. וקיבלו ממני מילות עידוד. ללא איומים . במהלך הזמן אנחנו אוספים בדרכים שונות : הרכבות למשל אני מבקשת מכולם להביא לי רק צבע מסויים ואני מראה אותו ואז כולם ממהרים למצוא רק את הצבע הזה וכך עוברים לצבע נוסף. ועוד רעיון אנחנו מתיישבים כשהכל מפוזר ואני שולחת ילד ילד וכל ילד בוחר שני דברים להחזיר למקום , הם לומדים גם לשייך כל אביזר לפינה המתאימה לו ובנוסף אני מבקשת מכל ילד לומר לנו מה הוא מחזיר ולאן זה שייך . כך שהאיסוף הופך למשחק מהנה ומלמד. אני לא חושבת שהאיסוף הוא תנאי להמשך פעילות של הילד.אם יש לכן רעיונות נוספים למשחקי איסוף אשמח לקבל.