הצילו!!!!!!!!!!!!!!!

[חנה גונן]

הצילו!!!!!!!!!!!!!!!

זוכרים שסיפרתם לכם על הילד שקשה לו להקלט ומסתובב כל הזמן עם מוצץ ובקבוק? נמצב שלו רק החמיר אחרי שבוע מחלה,לא יאמן איזה מרץ יש לו לבכות כל המטפלות כבר משתגעות ממנו( חוץ ממני למזלו) אני אומרת להן שישתדלו לא להלכד בבכי שלו ולזרום איתו אבל הן מבוגרות וזה קשה להן. הוא מתמודד עם המצב עי שתיה ושינה, בפעילות הוא משתתף לעיתים רחוקות מאוד.הוא מאוד מבולבל(צועק למטפלת והולך לכיוון השני) הבעיה שההורים מקרינים לו חוסר ביטחון באשר לגן וחוסר סבלנות, גם הוא מאוד רגיש ולפי דעתי היה צריך להכין אותו לגן לפני כן ביחוד כשזו מיסגרת ראשונה.כואב הלב על הילד מה אפשר לעדות לפחות בתוך המיסגרת???????????????? שלכם חנה גונן עם סחרחורת

 

[לאה_מ]

סביר מאד שתהיה החמרה אחרי מחלה.

בינתיים תשתדלי לתת לו הרבה תשומת לב ויחס אישי, להיות אמפתית לקושי שלו, לתת הרבה חיבוקים ואהבה, ולחכות יחד.

 

[חנה גונן]

מילא אם זאת היתה רק מחלה ניחא...

כל ההקלטות שלו מההתחלה לא היתה מוצלחת בעיקר בגלל ההורים(תאמיני שאנחנו באמת עושות כל מה שאנחנו יכולות רק שיש הורים שחשובים שהמטפלות יפתרו להן את הבעיות). שלך חנה גונן

 

[ניתמר]

הילדה עם המוצץ והחיתול (ארוך)

גם ביתנו היתה כזאת כשנכנסה למעון בגיל שנתיים: הסתובבה עם המוצץ החיתול ובכתה ללא הפסקה. המטפלות כבר התיאשו ( ואמרו זאת ) מה שייאש גם אותנו, ולכן נעזרנו בפסיכולוגית וגם הלכנו לראות מעונות אחרים. כי הנחת היסוד שלנו היתה שאם אפילו המטפלות מתיאשות, טוב לא יוכל להיות. הדבר האחרון שחיזק אותנו היה דוקא יחסה של מנהלת הגן. היא זו שהקפידה כל יום לשוחח עימנו ההורים, ממקום של לחשוב ביחד מה ניתן לעשות, הקשיבה לנו ולמדה על הילדה ( המטפלות לא היו פנויות להקשיב, הן רק כעסו עליה כי שאבה את תשומת ליבם). היא גם אפשרה לי לשבת במעון בתצפיות יומיומיות כמעט שבוע. ואז חל המהפך!!! ילדתנו הקטנטונת חזרה לשפיות (לתקופה המטורפת בתחילת המעון קראתי תקופת אי - השפיות שלה. פשוט לא היכרתי אותה. מילדה רגועה מתוקה, חברתית, חייכנית, הפכה לבכינית, נודניקית וכו´...) כל התהליך ארך כחודש וחצי עם חגים באמצע, מחלה וכד´. הסבלנות של מנהלת הגן, שיתוף הפעולה איתנו ההורים חסרי הניסיון שתמיד מרגישים שהם טועים - כי אולי הבחירה בגן לא נכונה... וכו´ וכו´ היא זו שאפשרה בסופו של דבר את השילוב. היום היא כל כך שמחה ללכת לגן והמטפלות מאוד אוהבות אותה. ועדיין יש קשיים כמו: מסרבת לצאת לחצר. לא ברור לי למה. תצפית ביום ו´ האחרון הראתה שסה"כ דוקא מתפקדת טוב. ואולם לך תבין. היא מאוד אוהבת גני שעשועים, אך אצלה בגן היסטרית. למה? אין לי מושג. מה משדרות המטפול? האם הם חושבים שזה בגללנו ההורים? לא ברור לי. מה שבטוח שצריך להתמודד ולא להזניח..