הצילו!!!
היי חברים, ברצוני לשתף ולבקש את עזרתכם במועקה אישית שלי. אני בת 32, אם לשלושה ילדים קטנים, ומאוד רוצה לעשות שינוי בחיי המקצועיים. לצורך כך אני מקדישה את השנתיים- שלוש הבאות- ללימודים, בתקווה לעסוק אח"כ במקצוע מספק ומבוקש. אני בעלת תואר ראשון בחינוך, ללא ת. הוראה, ומאוד רוצה לעסוק בתחום הטיפולי, אך כל האופציות שבחנתי נשללו מסיבות כאלו או אחרות. חשבתי על תואר שני בטיפול באומנויות- אך אין את התחום באזור מגורי (הדרום), אלא רק בחיפה הרחוקה. חשבתי על הסבה לעבודה סוציאלית- אך חברותיי שעוסקות בכך הזהירו אותי לא לעשות זאת. גם ת. הוראה איננה אופציה טובה מבחינתי כי אינני אוהבת ללמד, אבל אולי ת. הוראה בחינוך מיוחד יכולה לבוא בחשבון- ואח"כ תואר שני בייעוץ חינוכי. הכי אידאלי מבחינתי זה ללמוד ת. שני ותעודה נוספת במקביל, על מנת לעסוק בטיפול. למישהו יש רעיון כיצד לצאת מהפלונטר?? אני כל הזמן חושבת על זה ומתעסקת בזה, ללא החלטה ברורה. ממתינה לתגובה
היי חברים, ברצוני לשתף ולבקש את עזרתכם במועקה אישית שלי. אני בת 32, אם לשלושה ילדים קטנים, ומאוד רוצה לעשות שינוי בחיי המקצועיים. לצורך כך אני מקדישה את השנתיים- שלוש הבאות- ללימודים, בתקווה לעסוק אח"כ במקצוע מספק ומבוקש. אני בעלת תואר ראשון בחינוך, ללא ת. הוראה, ומאוד רוצה לעסוק בתחום הטיפולי, אך כל האופציות שבחנתי נשללו מסיבות כאלו או אחרות. חשבתי על תואר שני בטיפול באומנויות- אך אין את התחום באזור מגורי (הדרום), אלא רק בחיפה הרחוקה. חשבתי על הסבה לעבודה סוציאלית- אך חברותיי שעוסקות בכך הזהירו אותי לא לעשות זאת. גם ת. הוראה איננה אופציה טובה מבחינתי כי אינני אוהבת ללמד, אבל אולי ת. הוראה בחינוך מיוחד יכולה לבוא בחשבון- ואח"כ תואר שני בייעוץ חינוכי. הכי אידאלי מבחינתי זה ללמוד ת. שני ותעודה נוספת במקביל, על מנת לעסוק בטיפול. למישהו יש רעיון כיצד לצאת מהפלונטר?? אני כל הזמן חושבת על זה ומתעסקת בזה, ללא החלטה ברורה. ממתינה לתגובה