הצילו עזרה...

ציפישל

New member
הצילו עזרה...

שלום לכולם. ברוכים הנמצאים.
כבר כמה ימים אני מרחפת מעל הפורום הזה, מזגזגת ותוהה אם להירשם ולהיחשף (עד כמה שהמציאות הוירטואלית מאפשרת).
אני אימא של עוז, בן 5.5, ילד חכם בצורה יוצאת דופן, מבריק ביותר (מבין שלושת ילדיי) ואובחן לאחרונה כ - ADHD, כאשר היפראקטיביות היא הקושי.
מאז שנולד ידעתי שהוא מעט אחר, ילד עם אישיות. מאוד יודע מה הוא רוצה ומה הוא לא.
כיום אני נמצאת בפני מצב שבו הוא מייסר את עצמו, כשהוא מתנהג בצורה אלימה או מתפרצת, ואחרי האפיזודה הוא צורח ובוכה וקורא בקול שהוא לא מבין למה הוא עושה את מה שהוא עושה. היום הוא חזר מהגן ואמר שהוא ילד פח ועדיף שהוא ימות ולא יהיה כבר... אני יכולה להתמודד עם הרבה מאוד קשיים ותסכולים. לשמוע ילד בן 5.5 מדבר ככה שובר אותי לרסיסים.
הריטאלין בידינו, אך טרם נתנו לו אותו. אתמול כשאספתי את התרופה מקופת החולים מצאתי את עצמי מחזיקה אותה ובוכה... "נרקוטי" כתוב עליה... לא מצליחה להתגבר על התחושה שאפפה אותי באותו הרגע. ומה אומרים לעוז? איך מסבירים לו למה הוא צריך להתחיל לקבל תרופה, כששוב, יש לזכור שמדובר בילד אינטיליגנטי מאוד ופיקח עוד יותר...
כל ההורים לילדים בגילאי גן - מה עשיתם? מה הסברתם?
מה עושים לנוכח התבטאיות כאלו של ילדים?
 
לציפישל מציפי

התחושות שעוברות עלייך מוכרות להרבה הורים והן לא פשוטות לכולם.
אף אחד מאתנו לא שש לתת לילד תרופה
לא מזמן הגיעה אלי אם, שלא סיפרה לבנה על תוצאות האבחון
הוא דיבר בדיוק כפי שאת מספרת על בנך.
שאלתי אותה מה לפי דעתה עובר לו בראש כאשר הוא מרגיש שהוא לא יכול לעשות את מה שלאחרים קל כל כך...
החלטת ההורים היתה לספר לו למה הם הגיעו לאבחון, ועל פי הדרכתי הם אמרו לו שהם לא הבינו איך ילד חכם כל כך מתקשה לשלוט בעצמו. הרופא הסכים אתם ואמר שזה לא באשמתו, יש לו לקות קשב. מה שגרם לו להבין שהוא ממשיך להיות ילד חכם ומקסים והקשיים לא מגדירים אותו.
התוצאה המיידית היתה שהילד הפסיק להרטיב... משמע אכן היה לו קשה עם אי הידיעה.
ככל שאתם ההורים תתייחסו אל הפרעת הקשב כאל משהו שניתן להתמודד אתו ותשדרו ביטחון שהוא ילמד לשלוט בעצמו
הוא יאמין לכם...
המחיר שהילדים משלמים על הקושי שלנו לתת להם תרופות ועל הקושי להשלים עם הגילוי יקר מאד
והוא גבוה בהרבה מהמחיר של תופעות הלואי והמחיר של הידיעה.
אם עדיין לא פניתם להדרכת הורים, אני מציעה לכם לעשות זאת. זה חשוב לא פחות מריטלין.
אגב, שמעתי מהורים בגיל הזה על השפעה טובה על ההתנהגות של תוסף המזון זום, היחיד שנבדק מחקרית
לפי מה ששמעתי, הוא עוזר רק ל30% מהילדים ופה בפורום היו שדיווחו שהוא לא עזר
חיבוק
ציפי קוברינסקי
 
לעזור לך לעזור לו

כמה שלך קשה, לילד יותר קשה..., כמה שאת רוצה עזרה הילד רוצה אותה יותר...., יש לך ביד פתרון (רטלין) שגם אם הוא חלקי - לכי על זה. אם את רוצה לעזור לו תעשי מה שעוד לא עשית, כדי שאפשר יהיה לעזור לו הוא צריך "לפנות מקום בראש" לעזרה ואת זה אפשר להשיג ע"י הרטלין, זאת לא תרופת פלא והיא לא תמיד מתאימה לכולם. היא עוד משהו שנמצא זמין ושיכול לעזור לך לעזור לו, אין לך ממה לחשוש יודעים היום הכל על התרופה וכאן נמצאים אלפי אנשים שמשתמשים בה כדי להצליח להתמודד טוב יותר עם הקשיים שהחיים מזמנים
 
למעלה