הצילו (ט)

הצילו (ט)

רק כמה שבועות מחוץ לבית השיקומי והכל מתפרק
מצמצמת על ימין ועל שמאל
מתרצת
משקרת
לא נעזרת
זין
 

lital172

New member
קודם כל,

חשוב לזכור לנשום.. זה מפחיד נכון, ומערער את הכל.. אבל הנה את מודה פה שמשהו לא בסדר.. שחזרת קצת להרגלים לא טובים. וזה כבר צעד קדימה לשנות..
לקום ..להתרומם ולהתחיל לאסוף את עצמך.. תמיד אחרי מסגרת כזו שומרת לפעמים מאבדים את עצמנו שוב.. נבהלים מהאחריות הזו פתאום על החיים שלנו.
את במעקב עכשיו? יש לך רשת בטחון כלשהי? זה יהיה נכון לחזור לשיחות.. למישהו שיזכיר לך מה שלמדת ויחדד לך שוב את הכלים.
את יכולה לחשוב למה זה קורה.. ומה גורם לזה ? זה אוטמטי יותר או שבאמת המחשבות שוב קיימות בתוכך?
אני שמחה שכתבת.. ושאת נותנת למקום גם לקשיים לצד ההחלמה. ובכל זאת מזכירה לך שעברת ואת עוברת דרך מאוד אמיצה ובריאה..
ואת מסוגלת שוב להחזיק את עצמך.. ולחזור לדרך הנכונה שבחרת לעצמך..
מחבקת חיבוק גדול.. ופה איתך. את לא לבד....
 
...

ברור שאני במעקב
אבל היום שיקרתי לכולם
ולמה זה ככה? כי אם אלו החיים שכל כך נלחמתי להיות חלק מהם, אז אולי אני לא באמת רוצה
וכן, המחשבות בתוכי. חוגגות. משתלטות.
 

levshavur

New member
חבל...

חלומות שלום,
לדעתי זה חבל לשקר, כי בכך את מונעת מעצמך עזרה שאת יכולה לקבל...בשביל זה בדיוק קיימים אנשי המקצוע, אבל הם לא יוכלו לדעת מה עובר עלייך אם לא תשתפי אותם...
האם את יכולה לזהות מה מושך אותך אל ה'קול' החולה ? האם את יכולה לנסות ולהתחבר גם אל ה'קול' הבריא? - תנסי להיזכר: מהו הטוב שהיה לך כשהיית כבר במצב טוב מבחינת ההפרעה? מה הצלחת להשיג שהיה טוב בשביל החיים שלך? האם את יכולה לנסות ולהאחז בזה?
בכול אופן כדאי להיצמד לתפריט עקבי עד כמה שאת יכולה...אם יש לך עוד רשימות של הנחיות שהיו לך לגבי האכילה - אז כדאי לנסות ולשמור על זה. האם יש דיאטנית שמלווה אותך?
לבשה.
 

TinaBa

New member
יקרה,

זה יכול נורא להבהיל כשהמחלה מרימה שוב ראש, במיוחד כשאת פחות מוחזקת.
הבעיה הגדולה תהיה אם זה יחמיר עכשיו, אם תרשי לדברים להתדרדר.
ואני בטוחה שאת יודעת שהמטרה הכי חשובה ודחופה עכשיו זה למצוא דרך לבקש עזרה.
יש לך למי לפנות. תעשי את זה. עכשיו! גם אם זה מנוגד לכל מה שאת רוצה לעשות עכשיו.
אין לך ברירה!
 
זה שאת מודה בפני עצמך

זה כבר הרבה. עכשיו זו בחירה שלך ומודעת אם להתדרדר שוב או לא.
 

ניק37

New member
הי

חלומות,
את עברת דרך מדהימה!
ההודעה שלך ממש הזכירו לי את עצמי לפני קצת יותר משנה וחצי כשהשתחררתי מהאשפוז.
השחרור שלי היה מתוך יאוש שלהם בי, שאני לא אחלים והם חשבו שאני"בזבוז מקום". גם לי היה מאוד קשה באשפוז. לקראת הסוף, כשראיתי שהם לא מאמינים בי, דווקא רציתי להוכיח להם אחרת, שאני לא יחזור לעוד אשפוז (האחיות אמרו לי שנתראה בקרוב
- ממש לא האמינו בי, ואמרו שאני גם לא מוכנה להיכנס לבית שיקומי - אולי אחרי האשפוז הבא...)
חזרתי הביתה (!) ב"היי", הכל מושלם, הכל טוב, אני יוכיח להם, מה אכפת לי איך אני נראית? אני יודעת (בראש) שאני רזה ואני אסתדר.
אחרי כמה ימים, זהו. נגמר לי הכוח. הרגשתי זוועה. שבזבזתי 3 חודשים מהחיים שלי, הפסדתי לימודים, סבלתי לסתם, בכל זאת אני חוזרת לעוד אשפוז עובדה שלא האמינו בי שם, יש להם ניסיון והם יודעים מה שהם אומרים.
וככה התחלתי שוב לחזור לסימפטומים.. אחרי כמה חודשים, דיברו איתי שוב על אשפוז.
פתאום קיבלתי כוחות שאין לי מושג מאיפה. כאילו התעוררתי מחלום רע. למה שאני ארצה לעבור את כל זה שוב? זה היה אחד התקופות הכי נוראיות שלי!
הבנתי שזה לא שווה את זה.
סליחה על הסיפור הארוך...
את עברת דרך מ-ד-ה-י-מ-ה מהאשפוז שלך ועד לבית השיקומי ומהבית השיקומי עד עכשיו. אני יודעת שהדרך היא לא פשוטה בבית (יש לי שם חברות) אבל את הצלחת לגור שם בלי שיעיפו אותך, צברת ביטחון וכוחות אדירים!!
הירידה שאת נמצאת בה עכשיו היא שונה, היא מלאה בהמון כלים.
תנסי לקחת את ה כלים שלמדת שם ולעלות חזרה למעלה, טוב?
בינינו, את יודעת שזה לא שווה את הגהנום הזה "רק" כדי להיות רזה, נכון? (תקראי את ההודעות לא ממזמן...)
מלא בכוחות
 
אני ממש מתאפקת

ואנסה להיות עדינה ולסכם את זה ב-אכן, נשמע כאילו את זורקת זין. זה באמת זמן טוב לצעוק הצילו והפורום הוא מקום טוב להכיל את הצעקה הזאת אבל הוא לא מספיק. יש לך מערך טיפול וההצילו צריך להיות מופנה גם - בעיקר - לשם. את חכמה, את חולה כבר הרבה זמן, עברת המון. את יודעת את זה. לשקר למטפלים שלך זה המסלול המהיר לזרוק את כל מה שהשגת בהמון עבודה קשה. זה באמת מה שאת רוצה?
 

TinaBa

New member
יופי!

את צודקת. אין באמת ברירה אחרת.
מישהי חכמה אמרה לי לא מזמן: ההחלמה היא לא לינארית. אי אפשר לצפות מעצמנו כל הזמן להתקדם קדימה אל עבר החלמה. זה לא עובד ככה...
השאלה היא כמה זמן אנחנו למטה, ואיך אנחנו מוציאות את עצמנו משם.
מה עוזר לך?
במי את נעזרת?
 
...

לא חסר לי במי להיעזר, למזלי
ומה עוזר לי?
הידיעה שאם אמשיך בדרך הנכונה יש סיכוי שיום אחד יהיה לי טוב. לעומת זאת אם אמשיך לצמצם אני יודעת בדיוק מה מצפה לי- חיים בצל מחלה. וזה לא חיים.
אני יודעת שאם הייתי ממשיכה לצמצם עוד לא כל כך הרבה זמן, הייתי מאבדת את התמיכה של הבית השיקומי. הבית הזה הציל אותי וזו הזדמנות שלא ניתנת פעמיים, אז אני לא מוכנה לאבד את המקום הזה בשום מחיר.
 
למעלה