הצילו הצילו

[ifat311]

הצילו הצילו

אחייני בן 19 וחצי חייל קרבי. הוא הכיר בחורה בת 23 לפני כמה חודשים והתאהב בה קשות. לפני מס` שבועות הוא הודיע בהחלטיות כי הוא עוזב את הצבא ומתחתן. כל השכנועים והדיבורים לא עזרו והוא איתן בדעתו להתחתן בחודשיים הקרובים. בתוך כמה ימים הוא נרשם ברבנות, מחפש אולם ואפילו שוקל להתחתן בסוף יולי (אם יהיה איזשהו אולם פנוי). המשפחה שבורה, במיוחד לאור זה שאין לבחורה עבודה מסודרת, אחייני הוא עדיין חייל וכמובן שאינו עובד . הוא ממציא סיפורים על דירה שההורים של הבחורה יתנו להם (מה שכנראה לא כל כך מציאותי) , הוא דרש מאחותי שתעזור לו כספית ואחותי, שלא רוצה "לאבד" את בנה אובדת עצות ואנו עומדים מן הצד וכואבים יחד איתה ועם משפחתה. אנא עזרה!!!

 

[ifat311]

פרטים נוספים שאולי יעזרו

המצב כנראה הרבה יותר מסובך ממה שהצגתי. הנער פשוט הורס את הבית. יש לו אחיות בוגרות סטודנטיות שממש מתביישות במעשיו. הוא שקרן פתולוגי, הוא גם טוען שהבחורה בהריון מה שלגמרי לא בטוח "כי היא לא מאמינה בבדיקת שתן להריון". הזוג הזה חי באופוריה מוחלטת. לא נראה כי הוא אחראי למעשיו. אי אפשר לומר עליו שהוא בוגר או בכלל מבין לקראת מה שהוא הולך. אחותי חולת סרטן שזה עתה סיימה סדרת טיפולים. היא רגישה מאוד לנושא, בוכה ללא הפסק ומרגישה אבודה. כולנו רואים את ההרס העצמי שלו והידיים כבולות. אפשר בהחלט להגיד שהבחורה קצת "קוקו" שתפסה בחור צעיר ומבולבל וסחררה לו את הראש עד כדי כך שהוא רוצה להשתחרר מהצבא ואין לי מושג איך, ולהתחתן ואולי להיות אבא בגיל 20 עם כל המשתמע מכך. אז איך אפשר לאחל מזל טוב עם סיפור כזה? אנחנו משתדלים אבל זה פשוט בלתי אפשרי.אז מה עוד אפשר לעשות? בתודה.

 

[גרא.]

ifat311,לפעמים, מה שלא עושה השכל

עוזה הזמן, ואולי גם המצב ,או המציאות שנוצרת..אחיינך שהוא בגיר, כלומר אינו בשום אפוטרופסות, אלא אחראי לנצמו, החליט להתחתן עכשיו, מסיבותיו שלו. הוא אינו חייב לעזוב את הצבא בשל כך, יש בצבא לא מעט חיילים שהתחתנו תוך כדי. זו אינה סבה לשחרור, אבל בהחלט סבה להתחשבות בתנאי השירות שלו כפי שהצבא נוהג בחלק מהמקרים הללו.לדעתי כל המהומה שהמשפחה יוצרת סביב רצונו להתחתן, רק מחזקת את דעתו] ודוחפת אותו עוד יותר לעשות את זה. כי לחצים כאלה בדרך כלל, גורמים לנלחץ לנהוג כרצונו כפרינציפ (כלומר כעיקרון)..יחד עם זה, מותר להביע התנגדות, שבעטייה, אפשר גם לדחות את בקשותיו לעזרה כספית. אחרי הכל, כמו שהוא אינו יכול לכפות את רצונו עליכם והוא חפץ לעשות מה שבא לו, המשפחה אינה חייבת לעזור לו מבחינה כספית אם וכאשר יש התנגדות למעשיו. אבל כמו תמיד, לכל בחירה יש מחיר..ותמיד חשוב להביא בחשבון, מה יהיה המחיר של התעלמות מבקשתו..מה יהיה המחיר להענות לה...מה יהיה הרווח עם בסופו של דבר, תהיה הענות וקבלה של כוונותיו..אגב יתכן מאד שאותה בחורה בהריון,אינה רוצה לעשות הפלה, והיא לוחצת עליו להתחתן, אחרת?????

 

[גרא.]

עוזה=עושה

 

[inbal76]

חוץ מאשר לדבר איתו

ולנסות להביא אותו להבין את ההשלכות - אין לכם מה לעשות. הוא בן אדם מבוגר ועם כל הקושי אין לכם ברירה אלא לתת לו לעשות את הבחירות שלו וגם את הטעויות שלו. ואם אכן הוא יעשה מה שיעשה, נסו לקחת את הדברים קצת יותר בפרופורציות. כי את כותבת ש"המשפחה שבורה". אני אישית חושבת שלחייל קרבי יכולים היו לקרות דברים הרבה יותר נוראים מאשר להתאהב ולהתחתן. אז נכון שמסלול החיים שלו פתאום סוטה ממה שהיה להורים בראש מתוכנן בשבילו, אבל בגלל זה להיות שבורים? חתונה זה לא סוף החיים! אפילו חתונה פזיזה שכזאת. אם אי אפשר למנוע אז עדיף להשלים עם זה ולהשתדל להיות חיוביים. לעזור קצת, אם אפשר, ובמקביל לדרוש ממנו לשאת באחריות מלאה לעצמו ולפרנסתו. מותר להגיד שחושבים שזאת טעות, אבל לכבד את ההחלטה הסופית שיקבל, ובוודאי שלא לעשות מזה ריב או קרע משפחתי. גם אני חושבת שבהתנגדותכם העזה אתם רק דוחפים אותו יותר לעשות את זה. מוטב אולי להתייחס אליו כמו אל מבוגר: "זאת ההחלטה שלך ואנו נכבד אותה, אך אתה צריך לדעת שאנו נעזור רק קצת, ואתה צריך לחשוב עכשיו איך אתה מפרנס ודואג למשפחתך." אולי גישה כזאת תגרום לו לחשוב על העניין בקצת יותר בגרות (גם אם לא תמנע את החתונה). ושוב, הנקודה הכי חשובה: פרופורציות. מזה שתתיחסו אל זה בתור האסון של המילניום לא יצא שום דבר טוב.