הצילו הצילו הצילו

  • פותח הנושא LCA
  • פורסם בתאריך

LCA

New member
הצילו הצילו הצילו

אני גרה עם הוריי והם מה שנקרא אספנים, לא זורקים שום כלום, הם אוגרים שטויות במחשבה שיהיה להם כשיצטרכו אבל כמה באמת זה קורה? ואם כבר קרה מקרה שצריך, הם קונים חדש ולא זורקים את הישן ואז כשזה הולך הם מאחסנים גם את זה וקונים שוב חדש וכך הלאה... יש לנו מקומות בבית שאי אפשר להגיע אליהם בכלל. מידי פעם אני לוקחת יוזמה ומנסה לעשות סדר אבל לא מצליחה, זה נראה שעל כל מה שאני זורקת באים שניים אחרים במקום. כשאני מגיעה לאנשים הביתה אני רואה את הבית הריק שלהם וכמה כיף להיות שם ולעומת זאת, הבית שלי... אני יודעת שאני לא יכולה לשנות את הוריי ולא יכולה לשנות את מאניית האספנות והאגירה שלהם, אך, הצילו, איך אני בכל זאת נפטרת מהבלאגן?
 
באמת הצילו ../images/Emo13.gif

לא נראה לי שאת יכולה להיפטר מבלאגן שלא שלך... אולי תכירי להוריך את הפורום שלנו?
 

LCA

New member
לא נראה לי שזה יעזור

נראה לי שהכי טוב זה לקרוא למשאית זבל עם שני בחורים חסונים שיעיפו הכל או פשוט לשים שלט "מזבלה עירונית" על דלת הכניסה שלנו, כי במילא ככה זה נראה...
 
כשמדובר באגרנות כרונית ומוגזמת

לדעתי (ואני לא אשת מקצוע) דרוש טיפול מקצועי
לפחות תנסי שהסביבה המיידית שלך תהיה יותר מסודרת ונושמת אחרת באמת התחושה היא שהכל סוגר עליך.
 

tunalover

New member
אולי תנסי ליצור בהם אמפטיה לנזקקים

וכך תוכלי לאסוף את הרוב ולאחר אישורם הסופי לתרום לנזקקים
 
אני שותפה לחוויה שלך

מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת. אני ממזמן כבר לא גרה עם ההורים, אבל כשגרתי איתם, החל מגיל התיכון לערך מאוד הפריע לי יצר האספנות שלהם. וזה לא שהם אוספים דברים שווים - הם פשוט לא זורקים שום דבר. לא חסר להם מקום ולכן הם לא מרגישים צורך להפטר מדברים. בשנים שגרתי איתם, וגם קצת אחרי זה כשהייתי חיילת או כשהייתי סטודנטית והייתי באה לישון אצלם בסופשבוע ובחופשות, עשיתי אינספור מבצעי סדר. הסדר מחזיק מעמד לזמן מאוד קצר. וזה מאוד מייאש. בשנה הנוכחית אחי הקטן עזב את הבית, ההורים שלי סיימו שניהם ללמוד את לימודיהם הנוספים (גם אני מחכה להיות עם ילדים גדולים וללכת ללמוד מקצוע חדש...) והתפנה להם קצת יותר זמן למרות שהם ממשיכים לעבוד מאוד קשה ושעות ארוכות. אני מנצלת את ההזדמנות כדי להזכיר להם שכדאי לזרוק דברים מיותרים, ולצבור פחות. אמא שלי התחילה לזרוק קצת דברים. אז אמנם יקח עוד הרבה זמן עד שהבית שלהם יהיה מסודר, אבל לפחות זו התחלה. אולי תנסי לשלוח להם דברים שכתבה הפליי ליידי, יש לה רשימות (באתר ווינט מתרגמים אותה מאנגלית) שמסבירות למה לא כדאי לצבור ואיך להיפטר מדברים כחלק מהשגרה ובלי לעשות מזה מבצע חד פעמי שמתייאשים ממנו. אם את לא מכירה, אני אחפש ואשלח לך.
 

LCA

New member
אני לא מכירה

אך אשמח לכל עזרה שאוכל לקבל... משום מה זה נראה שלהורים שלי כל הבלאגן הזה לא מפריע, אבא שלי יצא לפנסיה מוקדמת וכבר כמעט שנתיים יושב בבית בחוסר מעש ולא אכפת לו לשבת בתוך מזבלה. הוא לא מזיז אצבע בשביל לעשות סדר, אולי בגלל שרוב הבלאגן זה בגללו ובגלל האגרנות שלו והקניות המופרזות שלו... לאמא שלי קצת יותר מפריע אבל היא לא מסוגלת פיזית לעשות עם זה כלום אז הכל נופל עליי ואני עושה את מבצעי הסדר האלה בכיף אבל הם לא מחזיקים מעמד יותר מיום ואז בא גל של מזבלה חדש וזה מרתיע להתחיל שוב עם מבצעי הסדר אז מניחים לזה וזה ממשיך להצטבר עד גל השיגעון שלי שבו אני שוב מסתערת על זה וככה זה חוזר... אנחנו נותנים לנזקקים מתי שיוצא אבל אני בחיים לא אסכים לתת דברים לא שימושיים ושבורים ומקולקלים לנזקקים, כי כמו שאנחנו לא צריכים דברים לא שימושיים / שבורים, גם הם לא... בא לי לקחת שקיות גדולות ופשוט לזרוק הכל בלי לחשוב פעמיים...
 
../images/Emo3.gif מזכיר לי נשכחות ...

גדלתי בבית ששומרים כל דבר (כולל שקיות נילון וקופסאות נעלים) כי אולי יזדקקו להם.... פעם בשנה ,לפני פסח ,כשאמא שלי היתה עסוקה בנקיונות החג ,היינו אנחנו מתחילים להעלים דברים ....בד"כ השתמשנו בשקיות אטומות ,עבדנו מהר כמו עכברים שקטים ,וזרקנו ישר לפח רחוק (חס וחלילה שהיא לא תראה בפח של הבית את הצנצנות הריקות שהיא שומרת כבר 20 שנה ,אולי היא עוד תצטרך אותם.....
) כשהגיעה העליה מאתיופיה בשנות ה-80 ,ניצלנו את המומנטום ומסרנו 8
של טלווזיה עם בגדי ילדים !!!!כשהתחילה העליה הרוסית מסרנו שמיכות ישנות ,ולפני כמה שנים הצלחתי לשכנע אותה לזרוק חלק מספרי הלימוד של אחי הבכור (הוא עבר את ה-50 מזמן..) מה לעשות שאף אחד לא רוצה את המיטה שיישנתי בה לפני שנים ?,להערכתי גם העגלה שלי עוד קיימת ועוד כמה מוצגים ארכיוניים .....מזל שהבית גדול מאוד . רק בזכות זה אני מתעקשת להעיף מהבית כל מה שלא בשימוש .2 עונות בלי להוציא מהארון -פסק הדין חד משמעי -כנפיים
 
עושה חשק לבקר אצל ההורים שלך,

לגלות כל מיני מציאות וענטיקות... אולי תעשו שוק, כמו בכפר מל"ל
ככה כולם יצאו נשכרים- ההורים שלך ירוויחו סדר, קצת
, ומקום להמון אוספים חדשים
, ואנחנו נהנה מהמציאות.....................
 
../images/Emo6.gif אהבתי! רק שהם קשורים כמעט לכל שבר

או קערת אימייל סדוקה (וגם ל-בקבוקי סודה של פעם ,פטיליות ,שמלות שאמא שלי לבשה לבר המצווה של אחי ,עשרות מתנות חסרות ערך וטעם שהורים של ילדי הגן נתנו לה במהלך השנים ,ערמות ספרי לימוד מתפרקים שאינם מחדשים כבר דבר ...,חלק כבר זבל במצב זבל ,אבל שום דבר לא יוצא מהבית ). לאמא שלי לא נעים .אולי החברה שנפטרה כבר לפני 10 ש' מסתכלת מלמעלה ולא תראה את סט הקפה שהיא נתנה להם לחתונה לפני 56 שנה ???
מה שכן -לפני כמה שנים טובות אחותי נאלצה לפנות את המחסן מהדירה של סבתא שלי ז"ל .שם באמת הוציאו (אחרי שפינו כמה עשרות ק"ג של עיתונים ישנים) ענתיקות .אם למישהו היה שכל לקחת את מיטת הנחושת שלה ,לשפץ ולהשתמש/למכור הוא היה עושה עסק טוב . רק אנחנו השארנו הכל בחוץ ,ולדעתי העיריה אספה הכל עם איסוף הזבל .
 

נועם@בת

New member
תדביקי אותו ../images/Emo8.gif

אני ראיתי את המיטה ההיא והיא סתם היתה מברזל. אבל באמת היתה יכולה להראות שגעון אחרי שיפוץ. בתיה
 

goanin

New member
../images/Emo219.gif עניין נפשי

כמו שמטפלים בכל עניין נפשי: לדבר, לנתח קצת, להבין שזאת בעיה ויש לפתרהּ, להסכים שלא באמת צריך את הצלחות המגעילות מקום המדינה, לנשוך שפתיים ולעשות את מה שנכון והגיוני - להיפטר!!
 
למעלה