הצילו..... הזהרה: ארוך!!!
אני מבקשת מראש את סליחתכם שאני הולכת לחפור...אבל אני נמצאת בתקופה הההההכי קשה של החיים שלי.ומכיוון שאני בן אדם שצריך לשתף אני חייבת לשתף אתכם,אני לא יכולה להשאיר את זה בפנים.....אז כך: אני מורה כבר 21 שנים (5 שנים ביוון,שנה שבתון אחד והשאר כמורה בפועל)התחלתי ללמד ביום שהתחתנתי ב-1.9.1994 הייתי 3 שנים בבית ספר בירושלים,מחנכת אחרי 3 שנים עברנו דירה ובגלל זה ביקשתי לעבור ללמד במבשרת ציון.לימדתי שם 6 שנים כמחנכת עדיין והגיע הזמן לצאת לשבתון (בשנה ה-9 ולא בשביעית)בשנה הזאת השלמתי לתואר ראשון וביום השואה אני מקבלת טלפון מהמנהלת שלי ש"יש קיצוצים ושהיא לא יכולה לקבל אותי בבית הספר שלה חזרה".המפקחת העבירה אותי לבית ספר בהר אדר=יישוב מעל אבו גוש עם הורים פלצנים מאד...הייתי שנה אחת מחנכת כיתה א'.לקראת סוף השנה המנהלת קראה לי ואמרה לי שיש קבוצת הורים עם מס' תלונות והעבירו את התלונות למנהלת והיא מבלי לבדוק איתי אמרה שהיא לא רוצה אותי.למזלי אני כבר קבועה במערכת (עדיין אין אופק חדש....)והיא לא יכולה "להפתר ממני"...לכן בשנה שאחרי נשארתי בהר אדר בלי תפקיד והגדרה מוגדרים.בסוף השנה היא (לפני 4 שנים)עברתי ללמד בבית שמש (לא כמחנכת יותר אבל כמורה מקצועית).המנהל של בית הספר באותה שנה היה בשבתון,בשנה השנייה שלי בבית שמש הוא חזר והחל לתת לי כל מיני מקצועות ללמד:מדעים,זה"ב,אנגלית,העשרה. עוד מסוף השנה הראשונה שלי איתו החל לטפטף ש"זאת הייתה העברה ייזומה" מהר אדר,כל מיני השפלות עברתי בסגנון של:הוא מודיע לי יום אחד שאני לא יכולה לנהל כיתה,אחרי יומיים הוא נותן לי לחנך כיתה כי אין לו ברירה ויומיים אחרי הוא מזמין אותי שוב במשרד שלי להודיע לי שהוא התחרט....תגידו לי אתם האם זאת התעללות או לו???? בסוף שנה שעברה אחרי שלימדתי אנגלית בכיתות ה' ו-ו' את המתקשים וכיתה ו',2 קבוצות של 10 תלמידים סה"כ,השנתון הכי קשה שהיה זה שנים (לדברי המחנכת שלהם)התזתי דם כדי להיות איתם...מה לא עשיתי והכנתי כדי שיידעו קצת אנגלית?והם?איך הם הגיבו? למי שזוכר/ת מהסיפורים שלי בשנה שעברה הייתה תלמידה אחת שאיחלה לי ש"המשטרה תעצור אותי,תכניס אותי לבית הסוהר ושם אתאבד..."זאת התודה של התלמידים!!! לידיעתכם:הבנתי שאני מאד אוהבת ללמד אנגלית ואפילו השנה התחלתי ללמוד הרכבת הסמכה באנגלית במכללת אחווה-דבר לא קל לי מבחינה לוגיסטית. נגמה השנה...ברוך השם!!והחדשה (עכשיו)התחילה כך: אני קיבלתי ללמד מדעים בכיתות ג-ד, אנגלית לקחו לי,הביאו מישהי מקרן קרב שהיא מלמדת בכיתות ה-ו שהיו לי וגם א-ב (כשאני ביקשתי בשנה שעברה ללמד את הצעירים ב-א' ובב' המנהל אמר לי שזה מוקדם מידי בשבילהם, השנה זה לא??)לפחות הוא נתן לי ללמד אנגלית ב-ג'.בנוסף אני מלמדת זהירות בדרכים בכיתות א' וה' וגם אנגלית בו' חנוך מיוחד.הוא הכניס אותי לאופק חדש באופן אוטומטי למרות שיכולתי לסרב וזה אומר עכשיו: אני עובדת 33 שעות שבועיות במקום 24 שהיה בשנה שעברה אבל הבדל במשכורת עוד לא ראיתי לא בספטמבר ולא באוקטובר.... השנה הוא התחיל לחפש אותי הוא ביקש שאני אהיה הראשונה שאעביר שיעור לדוגמה לחדר המורים בלי האפשרות להיות שניה או שלישית ובלי האפשרות לבחור ללמד אנגלית.הוא ציווה לבוא לשיעור צפייה (זה לפחות היה אנגלית בכיתה ג')הוא הזמין את המפקח לבוא ב-24 לחודש לצפות בשיעור מדעים והוא רוצה לראות עוד שיעור אחד במדעים לפני ה-24 לחודש.....(הוא קבע עם כל המורים שיעור צפייה ולי הוא ינהל 3 !!!) לאחר שיעור הצפייה הראשון שהיה לפני כשבועיים בערך הוא המין אותי ל"שיחה סיכום" ושם הוא החל לקטול אותי:הוא מינה את כל הדברים שלא היו בסדר בשיעור ואז........... הוא אמר (וזה ממש בקיצור אני מספרת לכם)שהוא לא רוצה אותי יותר שהוא ניסה כמה שנים וזה לא הולך,שהוא רואה שאני סובלת ושאני לא מתאימה......ועוד ועוד.שלושה ימים אחר כך הוא נתן לי מכתב שבסופו כתוב שהוא רוצה להמיץ על הפסקת עסקתי. עכשיו כבר חרב עולמי כי מגיל 6 רציתי להיות מורה והייתי מורה טובה.הייתי אוהבת ללכת לעבודה עד לפני כחודש. בחודש האחרון ההההההההההכל נגמר לי.אתם לא מבינים איך הוא מחפש אותי....כל המורים מרגישים סבל עם כל הנטל שנפל עלינו:אתם לא מתארים מה הוא מבקש כל יום:דו"חות,דפים שבועיים,תוכניות עבודה שנתיות,חודשיות,שבועיות,דיווחים על כל דבר,שעות פרטניות,לצאת לתורנות מיד עם הצלצול 3 פעמים בשבוע.....להתכתב במיילים לפחות פעם ביום עם המחנכות,עם הרכזות,עם האחריות לזה ולזה.......אני הולכת לעבודה לחוצה,נמצאת שם מ-7:30 עד 2:30 בחרדה ממש בחרדה וחוזרת הביתה סחוטה.....עובדת ומכינה חומר עד 11 בלילה. רק שתבינו איך הוא הרס לי את החיים:אני רק רואה בGMAIL שלי מייל עם השם שלו שהוא שלח ומקבלת פרפורי לב. נמאס לי לחיות כך אני לא רוצה יותר....... מי שהגיע לקרוא עד כה- פשוט גיבור !!!!! ואני מודה לו על כך תודה רבה שקראתם אותי. רק רציתי לשפוך את הלב ההרוס לי, אבל מי שרוצה להגיב אני יותר מאשמח לקרוא את תגובתו/ה. אתם כבר יודעים כמה אני מחפשת ורוצה את התגובות שלכם. שבת שלום לכולכם ושנהייה רק בריאים. ג'ול (אשתמש הפעם בניק שלי...) נ.ב. שתי עובדות ששכחתי לציין: 1. בשנה הבאה מגיע לי לצאת לשבתון אאאאאבל (כרגע )אני לא יכולה לדמיין את עצמי חוזרת ללמד בשום כיתה בארץ...גם לא אנגלית שאני כל כך אוהבת ללמד ואני טובה,לעזאזל אני טובה ויצירתית מאד !!! 2. כבר הייתה לי שיחה עם נציג הסתדרות המורים (יחד עם בעלי שיחיה,שהוא אגב תומך בי ב100%)ויצאתי טיפה אופטימית יותר ממתי שנכנסתי. שוב סליחה ענקית אם גזלתי מזמנכם היקר...... אבל בשביל זה יש חברים,לא?
אני מבקשת מראש את סליחתכם שאני הולכת לחפור...אבל אני נמצאת בתקופה הההההכי קשה של החיים שלי.ומכיוון שאני בן אדם שצריך לשתף אני חייבת לשתף אתכם,אני לא יכולה להשאיר את זה בפנים.....אז כך: אני מורה כבר 21 שנים (5 שנים ביוון,שנה שבתון אחד והשאר כמורה בפועל)התחלתי ללמד ביום שהתחתנתי ב-1.9.1994 הייתי 3 שנים בבית ספר בירושלים,מחנכת אחרי 3 שנים עברנו דירה ובגלל זה ביקשתי לעבור ללמד במבשרת ציון.לימדתי שם 6 שנים כמחנכת עדיין והגיע הזמן לצאת לשבתון (בשנה ה-9 ולא בשביעית)בשנה הזאת השלמתי לתואר ראשון וביום השואה אני מקבלת טלפון מהמנהלת שלי ש"יש קיצוצים ושהיא לא יכולה לקבל אותי בבית הספר שלה חזרה".המפקחת העבירה אותי לבית ספר בהר אדר=יישוב מעל אבו גוש עם הורים פלצנים מאד...הייתי שנה אחת מחנכת כיתה א'.לקראת סוף השנה המנהלת קראה לי ואמרה לי שיש קבוצת הורים עם מס' תלונות והעבירו את התלונות למנהלת והיא מבלי לבדוק איתי אמרה שהיא לא רוצה אותי.למזלי אני כבר קבועה במערכת (עדיין אין אופק חדש....)והיא לא יכולה "להפתר ממני"...לכן בשנה שאחרי נשארתי בהר אדר בלי תפקיד והגדרה מוגדרים.בסוף השנה היא (לפני 4 שנים)עברתי ללמד בבית שמש (לא כמחנכת יותר אבל כמורה מקצועית).המנהל של בית הספר באותה שנה היה בשבתון,בשנה השנייה שלי בבית שמש הוא חזר והחל לתת לי כל מיני מקצועות ללמד:מדעים,זה"ב,אנגלית,העשרה. עוד מסוף השנה הראשונה שלי איתו החל לטפטף ש"זאת הייתה העברה ייזומה" מהר אדר,כל מיני השפלות עברתי בסגנון של:הוא מודיע לי יום אחד שאני לא יכולה לנהל כיתה,אחרי יומיים הוא נותן לי לחנך כיתה כי אין לו ברירה ויומיים אחרי הוא מזמין אותי שוב במשרד שלי להודיע לי שהוא התחרט....תגידו לי אתם האם זאת התעללות או לו???? בסוף שנה שעברה אחרי שלימדתי אנגלית בכיתות ה' ו-ו' את המתקשים וכיתה ו',2 קבוצות של 10 תלמידים סה"כ,השנתון הכי קשה שהיה זה שנים (לדברי המחנכת שלהם)התזתי דם כדי להיות איתם...מה לא עשיתי והכנתי כדי שיידעו קצת אנגלית?והם?איך הם הגיבו? למי שזוכר/ת מהסיפורים שלי בשנה שעברה הייתה תלמידה אחת שאיחלה לי ש"המשטרה תעצור אותי,תכניס אותי לבית הסוהר ושם אתאבד..."זאת התודה של התלמידים!!! לידיעתכם:הבנתי שאני מאד אוהבת ללמד אנגלית ואפילו השנה התחלתי ללמוד הרכבת הסמכה באנגלית במכללת אחווה-דבר לא קל לי מבחינה לוגיסטית. נגמה השנה...ברוך השם!!והחדשה (עכשיו)התחילה כך: אני קיבלתי ללמד מדעים בכיתות ג-ד, אנגלית לקחו לי,הביאו מישהי מקרן קרב שהיא מלמדת בכיתות ה-ו שהיו לי וגם א-ב (כשאני ביקשתי בשנה שעברה ללמד את הצעירים ב-א' ובב' המנהל אמר לי שזה מוקדם מידי בשבילהם, השנה זה לא??)לפחות הוא נתן לי ללמד אנגלית ב-ג'.בנוסף אני מלמדת זהירות בדרכים בכיתות א' וה' וגם אנגלית בו' חנוך מיוחד.הוא הכניס אותי לאופק חדש באופן אוטומטי למרות שיכולתי לסרב וזה אומר עכשיו: אני עובדת 33 שעות שבועיות במקום 24 שהיה בשנה שעברה אבל הבדל במשכורת עוד לא ראיתי לא בספטמבר ולא באוקטובר.... השנה הוא התחיל לחפש אותי הוא ביקש שאני אהיה הראשונה שאעביר שיעור לדוגמה לחדר המורים בלי האפשרות להיות שניה או שלישית ובלי האפשרות לבחור ללמד אנגלית.הוא ציווה לבוא לשיעור צפייה (זה לפחות היה אנגלית בכיתה ג')הוא הזמין את המפקח לבוא ב-24 לחודש לצפות בשיעור מדעים והוא רוצה לראות עוד שיעור אחד במדעים לפני ה-24 לחודש.....(הוא קבע עם כל המורים שיעור צפייה ולי הוא ינהל 3 !!!) לאחר שיעור הצפייה הראשון שהיה לפני כשבועיים בערך הוא המין אותי ל"שיחה סיכום" ושם הוא החל לקטול אותי:הוא מינה את כל הדברים שלא היו בסדר בשיעור ואז........... הוא אמר (וזה ממש בקיצור אני מספרת לכם)שהוא לא רוצה אותי יותר שהוא ניסה כמה שנים וזה לא הולך,שהוא רואה שאני סובלת ושאני לא מתאימה......ועוד ועוד.שלושה ימים אחר כך הוא נתן לי מכתב שבסופו כתוב שהוא רוצה להמיץ על הפסקת עסקתי. עכשיו כבר חרב עולמי כי מגיל 6 רציתי להיות מורה והייתי מורה טובה.הייתי אוהבת ללכת לעבודה עד לפני כחודש. בחודש האחרון ההההההההההכל נגמר לי.אתם לא מבינים איך הוא מחפש אותי....כל המורים מרגישים סבל עם כל הנטל שנפל עלינו:אתם לא מתארים מה הוא מבקש כל יום:דו"חות,דפים שבועיים,תוכניות עבודה שנתיות,חודשיות,שבועיות,דיווחים על כל דבר,שעות פרטניות,לצאת לתורנות מיד עם הצלצול 3 פעמים בשבוע.....להתכתב במיילים לפחות פעם ביום עם המחנכות,עם הרכזות,עם האחריות לזה ולזה.......אני הולכת לעבודה לחוצה,נמצאת שם מ-7:30 עד 2:30 בחרדה ממש בחרדה וחוזרת הביתה סחוטה.....עובדת ומכינה חומר עד 11 בלילה. רק שתבינו איך הוא הרס לי את החיים:אני רק רואה בGMAIL שלי מייל עם השם שלו שהוא שלח ומקבלת פרפורי לב. נמאס לי לחיות כך אני לא רוצה יותר....... מי שהגיע לקרוא עד כה- פשוט גיבור !!!!! ואני מודה לו על כך תודה רבה שקראתם אותי. רק רציתי לשפוך את הלב ההרוס לי, אבל מי שרוצה להגיב אני יותר מאשמח לקרוא את תגובתו/ה. אתם כבר יודעים כמה אני מחפשת ורוצה את התגובות שלכם. שבת שלום לכולכם ושנהייה רק בריאים. ג'ול (אשתמש הפעם בניק שלי...) נ.ב. שתי עובדות ששכחתי לציין: 1. בשנה הבאה מגיע לי לצאת לשבתון אאאאאבל (כרגע )אני לא יכולה לדמיין את עצמי חוזרת ללמד בשום כיתה בארץ...גם לא אנגלית שאני כל כך אוהבת ללמד ואני טובה,לעזאזל אני טובה ויצירתית מאד !!! 2. כבר הייתה לי שיחה עם נציג הסתדרות המורים (יחד עם בעלי שיחיה,שהוא אגב תומך בי ב100%)ויצאתי טיפה אופטימית יותר ממתי שנכנסתי. שוב סליחה ענקית אם גזלתי מזמנכם היקר...... אבל בשביל זה יש חברים,לא?
