הלואי שהיו לי תשובות
אבל מה שאני כן מאמין בו הוא למצוא אלטרנטיבה אמיתית, לא להתמקד בהאשמת העולם החרדי ואת אלוהים במה שאין לנו.
אני חושב שבדרך כלל זה לא בריא וגם לא נכון לבסס את החיים על קונפליקט מתמשך.
הרבה יותר נכון למצוא את החיובי ואת הדברים שחשובים לך ועושים לך טוב, לחיות חיים מלאים בתוכן אמיתי כזה שמבוסס על דברים שאת כן מאמינה ואוהבת אותם, ולא לנוע במעגלים סביב עצמך ולהיות מלאת טרוניה וכעס על מה שהחיים עוללו לך.
זה לגבי החלק לפני השאלות המעשיות.
ממבחינה מעשית, לגבי חינוך הילדים זו שאלה של רצון ויכולת, אני מניח שחוכמה במקרים אלה היא להעדיף צעדים קטנים אך בטוחים, למשל לשנות במסגרת האפשר לתגבר לימודים במקצועות שהן לאו דווקא קודש, זה גם עניין של מספר וגיל הילדים ופיזור הגילאים.