הצופה...
לא הספקתי להכיר אותך ממש, ובכל זאת מרשה לעצמי לפנות אליך. `תה יודע... מצד אחד.... אני די מקנא בך... להיגמל.... אני דווקא מחזק את ידך בעניין זה... רק שקשה להניח שאם אתה אכן מכור בדרגת החומרה שאני מעריך... מה אני אגיד לך... קשה להאמין... בכל מקרה, אני לא כל כך מבין מדוע כולם מתעקשים כאן לשכנע אותך להשאר במקום הסהרורי הזה. אני מוכן לחזק את ידיו של כל מי שרוצה להיגמל, ואפילו לנסות ללמוד ממנו דבר אחד או שניים. מצד שני, אם אני מבין נכון, ידידנו מהכרמל עשה זאת שוב... אתה מוכרח להבין הצופה, שידידנו מהכרמל הוא נשמה טובה. הוא מציל נפשות. הוא מחבק את כולנו, שומר עלינו ממרומים, מפרגן לנו כשצריך, מוכיח אותנו כשנדרש, הוא.... כל יכול.... ההוא מהכרמל. ואתה, איך העזת... באמת הצופה, מה חשבת? רגע רגע... ומי זה הלך שם שלוב זרוע? זה מזכיר ליאת ``ליל העשרים``... אם ראיתי נכון, נחשף שם שם פרטי. אתה יודע הצופה, שזו מניפולציה זולה של הכל-יכול, כדי להעמיד אותך במקומך. טוב... מותר לו, אתה יודע... הוא מציל נפשות... איש טוב-לב וישר-דרך. אני דווקא חושב, שלחשוף שם פרטי, כאשר זה לא נעשה בטעות, ועם שני סימני קריאה; זו בגידה ב``אחווה`` וב``רעות`` שבין באי החדר ומשתתפי המפגשים למיניהם. אבל, בעצם... האיש מהכרמל מותר לו... הוא הרי כל-יכול. הוא יודע להבדיל בין טוב לרע... הוא יעשה כאן צדק... תגיד, הצופה... איך אתה חושב שהגיעה ההודעה? שלח בפקס לבנו? או שאולי יש ``אינטרנט קפה`` שם באילת? אני דווקא חשבתי, קיוויתי, שיהיה כאן כמה ימים בלי ההוא מהכרמל.... שמתי לב גם, ששם מול הרי אדום, הכל-יכול נהייה פיוטי... אז, מה אתה רוצה... בהשראת הרי אדום נפלט לו(אגב, הכל-יכול היה אומר ``הפליץ``, אבל אתה ואני הרי אנשים מתורבתים....)איזה פרט קטן. נו, באמת... האיש טרוד בלהציל נפשות ובפייטנות... אפשר לסלוח לו, לא? חוץ מזה, תראה כמה הספדים קיבלת... כמה כיף. גם זה בזכות הכל-יכול. ועכשיו הוא יכול להיווכח כמה שאוהבים אותך כאן. אתה לא חושב שאולי הוא מקנא? הכל-יכול מקנא? לאאאאאאאא..... לא יכול להיות.... לי, לא היתה הזכות להכירך ממש. אני מניח שלמרות פרישתך (אלק פרישה. אתה תבוא. בטוח תבוא. בכל מיני שמות אולי.... אבל אתה תבוא) עדיין תהיה לי הזדמנות כזו. כנראה שפספסתי וחבל לי. על כל פנים, ועל אף שנעלמתי מכאן לאחרונה, ונאלמתי; לא יכולתי להשאר אדיש לכאב ולצער שחשתי היום בחדר בקרב חבריך, ובעיקר חברותיך... ש...כמה שזה מקרי... הן גם חברותיי. למרות שכאמור, לדעתי הצנועה, ההחלטה להיגמל היא החלטה ברוכה, וכולנו נגיע לכך בבוא היום. ובקשר להוא מהכרמל...לכל-יכול...עזוב. חבל להתעסק עם זה. אתה מעל זה, כנראה. ושלא תעיז להבריז... סקסופון
לא הספקתי להכיר אותך ממש, ובכל זאת מרשה לעצמי לפנות אליך. `תה יודע... מצד אחד.... אני די מקנא בך... להיגמל.... אני דווקא מחזק את ידך בעניין זה... רק שקשה להניח שאם אתה אכן מכור בדרגת החומרה שאני מעריך... מה אני אגיד לך... קשה להאמין... בכל מקרה, אני לא כל כך מבין מדוע כולם מתעקשים כאן לשכנע אותך להשאר במקום הסהרורי הזה. אני מוכן לחזק את ידיו של כל מי שרוצה להיגמל, ואפילו לנסות ללמוד ממנו דבר אחד או שניים. מצד שני, אם אני מבין נכון, ידידנו מהכרמל עשה זאת שוב... אתה מוכרח להבין הצופה, שידידנו מהכרמל הוא נשמה טובה. הוא מציל נפשות. הוא מחבק את כולנו, שומר עלינו ממרומים, מפרגן לנו כשצריך, מוכיח אותנו כשנדרש, הוא.... כל יכול.... ההוא מהכרמל. ואתה, איך העזת... באמת הצופה, מה חשבת? רגע רגע... ומי זה הלך שם שלוב זרוע? זה מזכיר ליאת ``ליל העשרים``... אם ראיתי נכון, נחשף שם שם פרטי. אתה יודע הצופה, שזו מניפולציה זולה של הכל-יכול, כדי להעמיד אותך במקומך. טוב... מותר לו, אתה יודע... הוא מציל נפשות... איש טוב-לב וישר-דרך. אני דווקא חושב, שלחשוף שם פרטי, כאשר זה לא נעשה בטעות, ועם שני סימני קריאה; זו בגידה ב``אחווה`` וב``רעות`` שבין באי החדר ומשתתפי המפגשים למיניהם. אבל, בעצם... האיש מהכרמל מותר לו... הוא הרי כל-יכול. הוא יודע להבדיל בין טוב לרע... הוא יעשה כאן צדק... תגיד, הצופה... איך אתה חושב שהגיעה ההודעה? שלח בפקס לבנו? או שאולי יש ``אינטרנט קפה`` שם באילת? אני דווקא חשבתי, קיוויתי, שיהיה כאן כמה ימים בלי ההוא מהכרמל.... שמתי לב גם, ששם מול הרי אדום, הכל-יכול נהייה פיוטי... אז, מה אתה רוצה... בהשראת הרי אדום נפלט לו(אגב, הכל-יכול היה אומר ``הפליץ``, אבל אתה ואני הרי אנשים מתורבתים....)איזה פרט קטן. נו, באמת... האיש טרוד בלהציל נפשות ובפייטנות... אפשר לסלוח לו, לא? חוץ מזה, תראה כמה הספדים קיבלת... כמה כיף. גם זה בזכות הכל-יכול. ועכשיו הוא יכול להיווכח כמה שאוהבים אותך כאן. אתה לא חושב שאולי הוא מקנא? הכל-יכול מקנא? לאאאאאאאא..... לא יכול להיות.... לי, לא היתה הזכות להכירך ממש. אני מניח שלמרות פרישתך (אלק פרישה. אתה תבוא. בטוח תבוא. בכל מיני שמות אולי.... אבל אתה תבוא) עדיין תהיה לי הזדמנות כזו. כנראה שפספסתי וחבל לי. על כל פנים, ועל אף שנעלמתי מכאן לאחרונה, ונאלמתי; לא יכולתי להשאר אדיש לכאב ולצער שחשתי היום בחדר בקרב חבריך, ובעיקר חברותיך... ש...כמה שזה מקרי... הן גם חברותיי. למרות שכאמור, לדעתי הצנועה, ההחלטה להיגמל היא החלטה ברוכה, וכולנו נגיע לכך בבוא היום. ובקשר להוא מהכרמל...לכל-יכול...עזוב. חבל להתעסק עם זה. אתה מעל זה, כנראה. ושלא תעיז להבריז... סקסופון
אלת האהבה.