החוכמה איננה לאבד את זכרונך
אלא לאבד את קבעונותיך.
החוכמה היא מה שאני קורא לו "להפוך לX " - להיות מסוגל לקבל כל ערך - כמו שאתה יכול להציב בתוך X את הערכים 0 , 1 , 2 , 3 .. . . להיות כל המספרים ואף מספר בו זמנית.
אך לא להיות מקובע על ערך מסוים כולל לא הערך של "0" - כי גם "להיות כלום" זו זהות.
רק X הוא באמת חסר זהות.
ועכשיו :
זה נכון כי זכרונותינו מקבעים אותנו על "ערכים" מסוימים.
אך קיימת אפשרות להפריד את הזיכרון מהקיבעון.
דהיינו : זה שעברת טראומה , או שנולדת למשפחה מסוימת , או שקיבלת חינוך מסוים , ובכלל שעברת נסיבות חיים מסוימות - זה אומנם מטה אותך לערכים מסוימים ומקבע אותך , אך זה עדיין לא מכריח אותך.
כי עובדה היא שחלק מהאנשים הולכים במסלול שהותווה להם על ידי נסיבות חייהם , וחלק לא.
אם יש בך מספיק אנרגיה , אז תצליח גם בנסיבות חיים קשות.
ולכן כפי שדון חואן אומר - השאלה היא רק שאלה של אנרגיה \ עוצמה.
במילים אחרות : כמה אנרגיה יש לך , והאם האנרגיה שלך מנותבת נכון.
וקיימות דרכים להפחתת הקיבעון של האנרגיה ולניתוב מחודש שלה.
אך מאחר ורובינו כן מתקבעים על ידי מאורעות חיינו , אז קיים המוות.
ולדעתי זה בדיוק מה שכתבת :
במוות הזיכרון נעלם , אך האדמה עושה "מיחזור" לחלקים הטובים שלנו והם נולדים מחדש בגופים חדשים - מה שנקרא "גלגול נשמות".
כך שהדילמה שלך , לא רק שהיא קיימת אלא היא עניין שקורה בכל יום מחדש.
בכל יום בני אדם מאבדים את סבלם , את זכרונותיהם , ואת גופם הבלוי ונולדים בגופים חדשים וצעירים.
אני כרגע עובד בבית חולים וזה מאוד הרשים אותי שבאותו בניין מתים בני אדם , וגם נולדים בני אדם.
היציאה מהעולם והכניסה לעולם קורים באותו המקום בדיוק !
וגם אנרגטית זה כך.
