המשך
הצהרת בלפור היא מסמך שנחתם על ידי שר החוץ הבריטי, ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917, ועיקרה - הכרזה כי בריטניה תומכת בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. הצהרת בלפור נמסרה בעקבות הצעה שהוגשה לממשלת בריטניה על ידי ד"ר חיים ויצמן בשיתוף עם ההנהגה הציונית בבריטניה. הצעתו של ויצמן כללה את הדרישה להכיר בזכות העם היהודי על ארץ ישראל ובזכותם של יהודים לעלות אליה, וגם להעניק מעמד מוכר למוסדות התנועה הציונית בארץ ישראל. הצהרת בלפור הייתה מסויגת ומצומצמת בהשוואה להצעה שהגיש ויצמן, ובכל זאת כללה הכרה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל וגם הכרה בתנועה הציונית כמייצגת שאיפות אלה. מכאן חשיבותה של הצהרת בלפור, שהייתה ההישג המדיני הראשון של התנועה הציונית.
