זו שאלה רטורית?
בכל הקשור לסופרים ול"אינטלקטואלים" הערבים (בייחוד אלו החיים בארצותיהם, באלו שברחו משם עוד יש פה ושם ניצוץ של תקווה), כידוע כל קשר בינם לבין דו-קיום וריאליזם שפוי מקרי בהחלט. מה לעשות, שפיכות דמים ו נקמה עקובה מדם, אותה לא שוכחים לעולם, הם נושאים פיוטיים אשר מהווים מרכיב מרכזי באתוס המקומי של המזה"ת. לעניות דעתי, זה גם בא לכפר על חסכים עצומים בתחומים אחרים, אבל זה כבר נושא לדיון שונה.