הצגה:
אז אני צריכה לכתוב הצגה על המלחמה בגמלא לכיתות א-ו.וחשבתי להעלות את זה לפה כדי לשאול את דעתכם: הדמויות: שושה: אישה מבוגרת בשנות השבעים לחייה חרושת קמטים ולמודת סבל- מיטל זיידה: צעירה יותר בשנות החמישים לחייה, יפה ומרשימה.- אלומה חיילים רומאים עם חרבות- אריאל + יעקוב יהודי עם זקן הדור פנים- עופר ----- שושה: זיידה יכפרה מה שלומך? כמה טוב שאת בריאה. זיידה: נכון נכון. איי שיהיו לך חיים ארוכים. מה עם המשפחה? הילדים ויעקוב כפרה עליו? [שושה מתעצבת שתי הנשים מסתכלות לצד מהשיח יוצאים 3 בנים: 2 רומאים מחזיקים חרבות (אפשר גם מקלות) ואבא, האבא מתחנן שלא ייקחו את הילדים שלהם. חוזרים לנשים] זיידה: היה קשה. אבל עזבי סיפורים עצובים. אל תשאלי מה קרה. (שתיקה) זיידה: נו.... למה את לא שואלת? שושה: (בפליאה) כי אמרת לא זיידה: אוי נו באמת הבן דוד של הקיסר הרומי מת (שתי הנשים יוצאות בריקוד) אבל מה איתך? (בהיסוס) מה שלום חיים והילדים? (שתי הנשים מסתכלות שוב לצד שני בנים יוצאים מהשיחים אבא וילד) אבא: תהיה גיבור בן אנחנו נלחמים בשביל הדת והזהות שלנו. (חוזרים לשתי הנשים) שושה: איך אני מתגעגעת אליהם. הם חסרים לי כל כך אפילו בדברים הקטנים! מעניין מה היה איתם. (שתי הנשים מסתכלות לצד האבא עוזר לילד לצאת מהשיח ושניהם רצים) אבא: (בהתנשפות) רוץ בן רוץ ילד: (מפסיק ובהתנשפות הוא אומר) אני לא יכול יותר אבא: אנחנו חייבים להמשיך (תופס לילד ביד והם רצים, שתיהם נופלים חוזרים לשתי הנשים ושושה בוכה בידי זיידה)
אז אני צריכה לכתוב הצגה על המלחמה בגמלא לכיתות א-ו.וחשבתי להעלות את זה לפה כדי לשאול את דעתכם: הדמויות: שושה: אישה מבוגרת בשנות השבעים לחייה חרושת קמטים ולמודת סבל- מיטל זיידה: צעירה יותר בשנות החמישים לחייה, יפה ומרשימה.- אלומה חיילים רומאים עם חרבות- אריאל + יעקוב יהודי עם זקן הדור פנים- עופר ----- שושה: זיידה יכפרה מה שלומך? כמה טוב שאת בריאה. זיידה: נכון נכון. איי שיהיו לך חיים ארוכים. מה עם המשפחה? הילדים ויעקוב כפרה עליו? [שושה מתעצבת שתי הנשים מסתכלות לצד מהשיח יוצאים 3 בנים: 2 רומאים מחזיקים חרבות (אפשר גם מקלות) ואבא, האבא מתחנן שלא ייקחו את הילדים שלהם. חוזרים לנשים] זיידה: היה קשה. אבל עזבי סיפורים עצובים. אל תשאלי מה קרה. (שתיקה) זיידה: נו.... למה את לא שואלת? שושה: (בפליאה) כי אמרת לא זיידה: אוי נו באמת הבן דוד של הקיסר הרומי מת (שתי הנשים יוצאות בריקוד) אבל מה איתך? (בהיסוס) מה שלום חיים והילדים? (שתי הנשים מסתכלות שוב לצד שני בנים יוצאים מהשיחים אבא וילד) אבא: תהיה גיבור בן אנחנו נלחמים בשביל הדת והזהות שלנו. (חוזרים לשתי הנשים) שושה: איך אני מתגעגעת אליהם. הם חסרים לי כל כך אפילו בדברים הקטנים! מעניין מה היה איתם. (שתי הנשים מסתכלות לצד האבא עוזר לילד לצאת מהשיח ושניהם רצים) אבא: (בהתנשפות) רוץ בן רוץ ילד: (מפסיק ובהתנשפות הוא אומר) אני לא יכול יותר אבא: אנחנו חייבים להמשיך (תופס לילד ביד והם רצים, שתיהם נופלים חוזרים לשתי הנשים ושושה בוכה בידי זיידה)