הצגה שניה.

הצגה שניה.../images/Emo72.gif

נ.ב הטור שלי(באופן קבוע)לא מתיימר לעמוד בסטנדרטים של עברית תקינה,צחה,דקדוק טוב או משהו בסגנון.כאחד שמעיד על עצמו שהוא למד יותר על החוקים המוזרים של העברית כאן בפורום מאשר בבי"ס..קצת קשה לי עדיין עם זה.(בעיקר הפעם שזה נכתב רציף..),אה ו-נ.ב 2-כל הסיפורים שפה,הכל אמת. טור 2-אלוהים או גורל. כמו בכל יום שישי צריך לרדת למטה לאכול עם המשפחה,מין אירוע שצריך לעבור,והפעם זה אתגר יותר קשה-2 בנידודים קטנים שכל מטרתם זה להציק לי, הגיעו לסופשבוע.זה רק הולך ונהיה יותר טוב. באיזשהו שלב אני פורש לחדר,'כואב לי הראש'.משעמם,ויש זמן לחשוב,ולהתווכח עם עצמי(תנסו,זה נורא כיף).אלוהים או גורל. יש לי חבר שלפני כל בגרות היה אומר שאם הוא מצליח לעבור את הרף שהוא הציב לעצמו,הוא תורם 10 ש"ח לצדקה.(אם לא?שהעניים ישבו בשקט,למה מה קרה)הוא בעצם ניסה לקיים דיל עם אלוהיו,אתה תעזור לי במבחן,אני עוזר לך עם האלה שאתה בעצמך לא מצליח לעזור להם.וכמו כל דיל,יש 2 צדדים,וברגע שצד אחד לא מקיים את ההסכם,הצד השני לא חייב כלום. גמר גביע המדינה בכדורגל לעונת 2001-2002 בין מכ' ת"א למכ' חיפה.ההכרעה עוברת לפנדלים. בזמן הבעיטה ה-2 של הצהובים עובר דווקא ביציע שלנו איש מזוקן שרוצה תרומות לאיזה משהו,כולם מתעצבנים עליו,חכה קצת,בעיטה של מכבי עכשיו.הכדור נכנס,והוא שוב משגע אותנו.מכל עבר אנשים מבטיחים לו שאם מכבי מנצחת הוא הולך להיות מליונר.רק חכה,שמכבי תנצח. בעיטה אחרונה לכל קבוצה.רוסו מחטיא,והמזוקן מחייך מאושר ביחד עם עשרות אלפי צהובים שמתחילים להתפלל,להבטיח,לבכות,לעצור את נשימתם,עד שאבי נמני בועט.אבי הוא ווינר.המלך כמובן מבקיע והשאר היסטוריה.המזוקן באמת עשה קופה. זה אלוהים שצריך כסף, או מזל? אולי גורל? תיאטרון י-ם,שנת 04'.איזשהו מחזמר עוד כמה דקות יתחיל,אני נמצא בין היתר עם בנדודי צביקה.מישהו עם קול מעצבן מאחורינו פתאום צועק בהתלהבות: 'צבי'!,אני ובנדודי מסתובבים בבהלה,וכך גם 3 אנשים שיושבים בשורה שלפנינו.הבנאדם עם הקול המעצבן קצת מתבלבל,הוא רק רצה לקרוא לחבר שלו,1 מהאלה שישבו לפנינו,אנחנו מתפוצצים מצחוק,לא בכל יום יש לך 5 צבי מתוך איזה 13 אנשים שישבו באזור.. 2 הזקנים שמקדימה מתחילים לדבר,ועולה שבנוסף לשם,יש להם במשותף גם-שם משפחה,השם של הילדים,ומחלה(די נדירה) שהם סובלים ממנה,ועוד כמה זוטות. מזל זה לא.זה או גורל או אלוהים,ואין לי מושג מה זה,אבל העולם הזה נראה יפה לפעמים.אם רק 'גורל' או אלוהים היה קצת יותר נחמד.. ירושלים,שנת 58'.זוג דתי נשוי פלוס 2 תינוקות.הבעל מתחיל בתהליך חזרה בשאלה,וכשאשתו כועסת הוא אורז את חפציו ובורח בחשאי לחו"ל,את הגט הוא שולח רק כעבור כמה שנים בדואר,וחוצמיזה נותק הקשר. שיקאגו,שנת 84.'עיר הרוחות'(הידעתם?שמועות עקשניות מספרות שזאת העיר עם הכי הרבה פולנים חוץ מוורשה.אם אין לכם מה לחפש שם..לא להתקרב) סופגת עוד מכת שלגים קשה,כרגיל.הנוסעים בשדה התעופה O'Hare קיבלו הודעה שכל הטיסות מבוטלות עד להודעה חדשה,והנוסעים יופנו לבתי מלון בעיר עד שיחודשו הטיסות. ריקי עצבני,הוא היה אמור להגיע לדטרויט לפגוש את ההורים של אנג'י. שבוע שעבר הוא דחה את זה בגלל המחלה,ועכשיו שוב זה יידחה.הם יגידו לה שהוא לא בחור רציני.הוא לא יכול להתחייב ואין לקיים משא ומתן עם טיפשים. הוא ידע שאסור לו לעבור דרך שיקאגו,זה חסך לו בסה"כ 23 דולר,'למה הייתי חייב להיות קמצן,למה?' הוא מודיע לאנג'י,היא בוכה,וגם הוא,'אבל מה כבר אני יכול לעשות'. הוא מתנחם בזה ששיכנו אותו במלון נחמד,'ריג'ייס הוטל' שקרוב ל'דאון טאון' של שיקאגו.וכמובן,בחינם,וזה כבר סיבה טובה למסיבה.אז בלילה אחרי עוד שיחת טלפון ארוכה הוא יורד לפאב של המלון,שבאופן מפתיע כמעט ריק לגמרי.הוא שותה ושותה ושותה.להקת ג'אז חובבנית עולה על הבמה וריקי מחליט שזה הזמן לפרוש.הוא ניגש לשלם ואז בעל הפאב בכבודו ובעצמו שואל אותו אם הוא נהנה.ברור שהוא נהנה.וגם אחלה שתייה.'אני שמח שנהנית,מאיפה אתה?',וריקי אומר לו שהוא מניו יורק.'אבל אין לך מבטא ניו יורקי'. 'אה כן,במקור אני מישראל'. 'וואלה?גמאני'.והם יושבים לדבר,והוא מקבל שתייה 'און דה האוס',ומתברר ששניהם ירושלמים,ומאותה שכונה,ובעל הפאב אומר לו שהוא עזב את ישראל בחמת זעם והשאיר מאחוריו 2 ילדים קטנים,אבל טוב לו פה. ריקי מכחכח בגרונו,קם על רגליו,מושיט את ידו,ואומר 'נייס טו מיט יו,פאדר,אני הבן השני'. גורל?מזל?אלוהים? האמת היא שזה לא משנה במקרה הספציפי הזה,יש לזה סוף יותר טוב מבסרטים.כיום,האב ו-2 בניו בקשר מעולה,וגם עם גרושתו יש לו קשר מצוין.אבל מה היה קורה אם זה לא היה קורה? אם זה בשליטת הגורל,אז לא היה קורה שום דבר,החיים היו ממשיכים כרגיל,ריקי היה נוסע מתישהו לדטרויט,ואז עובר לגור בתאילנד,ואולי היה פוגש את אביו בפעם אחרת.אם 'גורל' היה רוצה. אם זה בשליטת המזל,החיים היו ממשיכים עוד יותר כרגיל וכמעט בטוח שהוא לא היה פוגש את אביו,לעולם.כי דברים כאלה לא קורים פעמיים. אם זה בשליטת אלוהים,זה שוב מוכיח שאו שהוא מניאק או שקשה להבין את דרכיו,כי הוא היחיד מבין ה-3 שממש יכול להכריח את ריקי ואביו להיפגש,ואם זה לא היה קורה בפעם הזאת,שוב כנראה שזה לא היה קורה.אם רק היה לו מצפון. ואם רק היו נותנים לו 10 שקל.אה,ועוד 2 שקל שמונים,אם אפשר.הוא קצת צמא. -סוף- נ.ב אחרון-אם נשאר מקום.תודה להדס על היעוץ הטכני,שבוע שעבר.
 

lollapalooza

New member
../images/Emo9.gif

אפילו אני שכחתי מהייעוץ הטכני
בכיף. any time. בעניין הטור- שוב אני חייבת לומר שהכתיבה שלך נהדרת בעיניי.
ולתוכן- טוב, אני אישית משתמשת המון במושג "גורל", אבל הכוונה שלי היא לאלוהים. כי עם כל הבעיות שיש לי איתו, אני עדיין מאמינה שהוא קיים, ושיש לו שליטה על העניינים. לא שאני מקבלת את זה בשקט, יש לי הרבה טענות כלפי הדרך שבה הוא מנהל את עולמו. (והיה לי מין דיון קצר על זה עם אמא השבוע, שהסתיים בעצבים, אבל זה לא העניין עכשיו) אבל בגדול, לדעתי זה הוא ולא גורל או כל דבר רנדומלי כזה או אחר. אני מהאנשים שמאמינים שלכל דבר יש סיבה. לא תמיד אני יכולה להבין אותה, או להסכים איתה, אבל היא בטח קיימת. בעניין ה"דילים עם אלוהים"- הייתי כזאת כשהייתי קטנה. תן לי את מה שאני רוצה ובתמורה אני אהיה טובה. זה עבר לי באיזשהוא שלב, מכיוון שהבנתי שעם אלוהים לא עושים עסקים כאלה. אם אתה רוצה להיות טוב, תהיה טוב מעצמך. רוצה לתת 10 שקלים לצדקה
אל תעשה את זה כי אלוהים מילא את חלקו בעיסקה, אלא כי אתה רוצה. יש דברים שצריכים לבוא ממך, אחרת זו סתם צביעות. ומצד שני, גם אלוהים מבחינתו בטח לא ממש נותן לך את מה שתרצה רק כי הבטחת להיות ילד טוב. (בדיוק כמו שהוא לא מונע ממך כשלונות ואכזבות, למרות שזה יגרום לך להיות "רע") ואני בטח לא עושה לו טובה כשאני מקיימת את מה שהבטחתי. אם עושים משהו רק כי "זו העיסקה" ולא כי באמת רוצים- לא שווה הרבה, הייתי אומרת. והיו לי הרבה דברים חכמים להגיד אבל שכחתי את כולם...
 

Ez sLeeP

New member
|צמרמורת|

קצת קשה לי לקבל את כל הדברים האלו כמעשה אלוהים. ככל הנראה, משום שבשלב זה של חיי, כבר זמן-רב, מסיבות אישיות, בחרתי שלא להאמין בו. והוא לא קיים. עד שיוכח לי אחרת, כמו שאומרים. לא ראיתי את האור, ואני גם לא מתכוון לקחת סמים בקרוב. מבחינתי, אלוהות ככלל היא המצאה של האנושות, כדי שתוכל לתלות במישהו את האשמה בכל הרע, ומבלי צורך בהסבר או מחקר מדעי ובכדי לפטור עצמה מהתעמקות, כאשר תיקרה דרכה באיזשהוא תופעה מופלאה בלתי ניתנת להסבר. ממש כמו המקרה הזה, לדוגמא. מעבר לתוכן המסקרן בהחלט, הכתיבה כרגיל היא הנאה צרופה. כל הכבוד, המשך כך!
 

heaven is here

New member
כן...

א- הטור מעולה, אהבתי ממש את הכתיבה שלך צבי ב- אני מאמינה בגורל. קרו לי כל כך הבה דברים, שאם לא הגורל גרם להם לקרות הם פשוט לא היו קורים! בקיץ קרה לי דבר מופלא, שלא היה קורה אם הייתי שם אחרי עשר דקות או לפני עשר דקות. חיים שלמים יכולים להשתנות בעקבות הגורל. מה שיהיה לי בעוד כשבועיים זה פשוט גורל (אני אספר אחרי שזה יקרה) בכלל לא מתוכנן מראש, לא היה אמור להיות בכלל אבל יהיה. לדעתי יש גורל. לא יודעת אם נכתב מראש ואם כן על ידי מי אבל יש. אלוהים? לא מאמינה בו. קרו יותר מדי דברים מכדי שהאמין בו. מזל? מזל יש למי שנולד עם כפית כסף בפה. או לעיתים לאלה שמשתתפים בהגרלות.
 
../images/Emo187.gif

קודם כל WOW!!! אחלה טור אתה כותב מקסים צביקה!! בתור אחת שמאמינה בגורל ומאמנה שכל דבר קורה כי הוא צריך לקרות חטפתי צמרמורת קלה מכל מה שכתבת.. לגבי דילים עם אלוהים - אוי כמה אני עושה אותם . יותר מידי ועל דברים מפגרים אבל אני גם משתדלת לעמוד במה שהבטחתי
 

Arielcohen

New member
טור מצוין ../images/Emo8.gif

יש לך כישרון לזה. הכתיבה זורמת ופשוט כיף לקרוא. לגבי הקטע של הגורל, אני מסכים עם הדס. בקטע שלכל דבר יש סיבה. בסופו של דבר, יש דברים שאנחנו שולטים בהם, ויש דברים שממש לא. הדברים שאנחנו לא שולטים בהם - אני מאמין ובטוח שיש להם סיבה שאנחנו לא יכולים או לא אמורים להבין אותה. והמשפט האחרון מתקשר ישירות לאלוהים שאני אישית מאמין בו מאוד. אי אפשר להבין אותו. אי אפשר גם לקבוע שכל מי שמאמין בו הם אנשים שסתם מחפשים משהו להיאחז בו. אמונה באלוהים היא עניין פרטי, היא דבר שבן אדם בוחר לעצמו בעקבות מה שנראה לו הגיוני ו/או בעקבות אירועים שעברו עליו. לאף אחד אין זכות לשפוט מישהו כזה.
 

mesh33

New member
אני לא מאמינה בגורל...

אין דבר כזה, לכולנו יש את האפשרות לבחור. אותו אדם בסיפור האחרון יכל לבחור אם להכנס לבר הזה או לא, אפשר להגיד שההחלטה הזו להכנס לבר ולהתחיל לדבר עם הברמן הייתה החלטה טובה/רעה/בפוקס או מה שתרצו, אבל לגורל לא היה שום חלק בזה מהסיבה הפשוטה שאין דבר כזה, כמו שנדב אמר, אנשים ממציאים דברים כאלה כדי לא להרגיש לבד בעולם הזה, שיש עוד משהו, מעלינו, חזק יותר, על טבעי. יחד עם זה, אני גם מאמינה באלוהים. כיצד אני יכולה להחזיק בשתי האמונות הללו מבלי לסתור את עצמי? בקלות. העולם שלנו, גוף האדם, הכל מסובך מדיי בשביל שזה יתחיל מפיצוץ או איזה אמיבה, אני בטוחה שיש איזה כוח אלוהי שהתערב והתחיל את זה. בנוסף, גדלתי בבית מסורתי, אין לי ספק שיש לכך חלק באמונתי,למרות שמכל משפחתי רק אמי מאמינה מאז ומעולם הייתי מחוברת לדת היות ואמי הייתה יותר דומיננטית בחיי בשלב התגבשות הדעה שלי. זה יפה שאני יודעת בדיוק מאיפה האמונה שלי באה, זה יפה שאני מבינה שזה בעיקר מאילוצי משפחה, אבל זה לא משנה כלום. אני עדיין מאמינה ועדיין התרגשתי עד דמעות כשביקרנו במערת אליהו אתמול (אפילו כאשר מקונן בי הספק על היות המערה אכן המקום בו אליהו שכן), החיבור לדת עוזר לי להרגיש טוב. דבר שמחבר אותי לדעה הראשונה, אנשים, גם אני, בוחרים להאמין כדי להרגיש יותר טוב. כדי לשאוב ממקום כלשהו תקווה, רצון וכוח להמשיך. והאמת? אני לא חושבת שיש בכך כל רע....
 
למעלה