הצגה לנצח?

ציפי200

New member
הצגה לנצח?

כאשה לבעל אנוס, יש לי שאלה.


בתחילה יש באניסות מעין אתגר,

כל מה שעושים מרגישים שעולים עוד שלב.
כל חילול שבת הוא ניצחון.
כל תפילה שלא מתפללים מסמנים עוד וי.
כל מה שעושים ולא קורה כלום אחר כך, נותן את הגושפנקא להמשיך.


רובכם, או חלקכם לא רוצים לעזוב את המשפחות שלכם.
טוב לכם עם המשפחה אתם רק רוצים חיים אחרים.
כל אחד שרוצה להמשיך עם המשפחה שלו יודע שיצטרך לעשות ויתורים.

אפילו שהאישה תדע זו הצגה לנצח.
כל קידוש בליל שבת וכל דבר הכי קטן שנוגע לילדים.
מה יקרה אחרי שהאתגר יעבור בעוד כמה שנים?
איך אפשר להתמודד נפשית עם ההצגה הזאת?
מה יהיה כשתחתנו ילדים? גם כל קידוש יהיה הצגה???



אתם לא חיים עכשיו את חיי הרגע בלי להסתכל על העתיד?
 

nonsensical

New member
הסתכלות מעוותת

ראשית איני מנצח או להביס אף אחד

אומר לך את האמת אני אישית מרגע ששברתי את מחסום ההרתעה מאיזה אל דמיוני שלא קיים אני לא מסוגל ללכת ולהתפלל למרות שאני רוצה לעשות זאת מחשש שאניסותי תתגלה
וודאי שאיני מסוגל לקיים מצוות שהן פרי מוחו הקודח של בן אדם כמוני
 

ציפי200

New member
קודם כל,

לא התכוונתי לנצח במלחמה.

התכוונתי לנצח, מלשון לעולמי עד.

אם תלך להתפלל אניסותך תתגלה?

למה?
 

nonsensical

New member
התכוונתי לתוכן תגובתך

ישנה שם שורה ואני מצטט" כל חילול שבת הוא נצחון"
ואשר על כן כתבתי שאני ממש לא בעניין של להתריס ולנצח משהו.
ולא כתבתי שאם אלך להתפלל אניסותי תתגלה.
להיפך כתבתי שאני בקושי פוקד את בית הכנסת למרות שאני מסתכן בחשיפה משום שאיני מסוגל לבצע את הטקס הזה עוד.
 

ציפי200

New member
יכול להיות שהגזמתי בתאור.

אבל עשיתי את זה בשביל שדברי יובנו.

עכשיו אני מבינה מה שכתבת, מקודם זה לא היה מובן.
 

nonsensical

New member
אולי את בעצמך אנוסה?...

את מגלה הבנה די מעמיקה בנפש האנוס.
שמא יתכן ואת בעצמך אנוסה, ומחמת פרנויה כל שהיא את פשוט משתמשת בטריק הנודע של "חבר שלי ביקש לשאול" ?...
 

ציפי200

New member
ממש לא.

כבר כתבתי פה בעבר.

אני מגלה הבנה מעמיקה?

אני כותבת את זה אחרי המון שיחות עם בעלי.
ואין לו תשובה על השאלה הזאת.
 

nonsensical

New member
ברור שאין תשובה לשאלה זו

איני סבור שיש אנוס אחד שאינו מתחבט בשאלה הזו האם הצר שוה בנזק המלך.
ושמא מוטב היה לו לא היה מוסיף מכאוב בגין הוספת דעת.
אבל חשוב להבין, רבים מהאנוסים אי אמונתם באלוהים היא איתנה ומוצקה בדיוק כאמונתך באותו אלוהים.
והאמיני לי שרבים מהם כולאים עצמם מרצון חרף העובדה שהם יכולים בנקל לזרוק הכל מאחוריהם ולפתח דף חדש בחייהם, אך משום שהם חסים על נשותיהם וילדיהם,
לבל יוטבע במצחם אות קין עולמי על ידי החברה המטורפת הזו שפוקדת עוון אבות על בנים, נשים, גיסים, ודודים.

אני מצרף כאן קישור להודעה שלי שתביני את התהליך שאני עברתי כיצד עולמי הדתי קרס והוביל אותי למצבי העגון והעגום כיום.
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=2165&messageid=164300025

אינך חייבת להאמין, אך פריקת עול התורה ומצוות לא נעשתה מחמת רצון למימוש תאוותי יש לי משפחה עם ילדים כך שחיי זורמים באותו תלם שהיו בטרם "נאנסתי"
אבל כפי שאמרתי אמונתינו המוצקה בדרכינו חזקה מכל דבר אחר.
 

ציפי200

New member
אתה כותב יפה.

אניסותך נכפתה עליך, אבל מה עכשיו?

אתה מסתיר מאישתך?
כמה זמן תוכל נפשית לחיות ככה?
כל החיים תחיה בהצגה?
 

nonsensical

New member
אין לי תשובה לשאלותיך

אני חוזר ואמר את לא ממציאה את הגלגל בשאלותיך אני מאמין שרוב כותבי פורום זה מתחבטים בשאלות שהצגת.
ואכן אני מסתיר מאשתי, לא מחמת שאני חושש הימנה, אלא אך בגלל שאני חס עליה, בהכירי אותה ואת אופיה השברירי, נהיר לי שהיא תתרסק לחתיכות מהידיעה הזו.

עד אימת אחיה בהצגה?
איני יודע.
פעמים רבות החלטתי שאני מתעלם משאלותי באמונה וחוזר לחיות חיים דתיים לכל דבר, שהלא אחרון האתאיסטים יודה שאין זה פשע נגד האנושות לכרוך רצועות עור בהמה מסביב ליד מדי בוקר. גם אם בעיני אין מגוחך ופגאני מכך.
אך כפי שכתבתי ואשוב ואכתוב, כח חזק ממני אינו מאפשר לי להוציא את החלטתי מהכח אל הפועל.

ואם המחיר יהיה לחיות כל חיי בהצגה, התשובה היא, כל עוד איש מלבדי לא יינזק מכך זה בדיוק מה שאעשה.
 
האתגר מתחלף

לא, האמת היא שכאשר האתגר עובר, והוא עובר.
וככל שיש בין בני הזוג הבנה וכנות, האתגר עובר מהר יותר.

ושהוא עובר, יש מן שגרה, נינוחה.

זה כבר לא נורא לשמור שבת, זאת אומרת, אם לא יוצא לבדוק מייל או לשמוע רדיו, לא נורא.
או יותר מדוייק, בסגנונו הצח של אחד מידידי: "אני אוכל גם כשר"

בהצלחה
 

ציפי200

New member
אז אתה אומר....

שכדאי לעודד את בעלי.... לנסות הכל....

שיראה שזה לא כזה מיוחד...
 
אין צורך לעודד

צריך להתייחס למצב הזה, של חוסר אמונה, ולהיפך, כאל מצב טבעי ופשוט.

כמו שהוא לא מתרגש מזה שאת מדליקה נרות או מברכת ברכות השחר
אין לך מה להתרגש אם הוא מדליק אור בשבת או שותה כוס קפה אחרי ארוחה בשרית.

כשתתייחסו לזה בשוויון נפש - ייקל עליכם.

אני קורא לזה, שתפסיקו לעשות אורגיה, או במילים אחרות, תוציאו את אלוהים מהמיטה שלכם.

תהייו אתם, והיחס של כל אחד מכם לאלוהים, הוא עניינו האישי.
 

ציפי200

New member
אהה... מעולה.

אני מבחינתי אמרתי לו כמה דברים שחשובים לי שכן ישמור.

וכל השאר שיעשה מה שהוא רוצה.(הוא עוד לא ענה לי על זה תשובה...)

אנחנו חיים בפתיחות מאד, נקווה שנלמד להסתדר עם זה.
 

mister xy

New member
אז מה את מציעה?

הרי אף אחד פה (כולל בעלך) לא נכנס למצב הזה מבחירה חופשית ורובם אובדי עצות בעניין הזה. ואת באה לזרות מלח על הפצעים ולומר ש"אתם חיים את הרגע בלי להסתכל על העתיד"?
 

ציפי200

New member
אני לא באה לזרות מלח...

אני רק מנסה להבין את העניין הזה.

מנסה להבין לאן העתיד שלנו הולך.
 
תשובות

גם את בתור אשת אנוס תצטרכי לעשות ויתורים כדי שהמשפחה תמשיך להיות ביחד.
לגבי הסתכלות על העתיד וחיתון ילדים,את צריכה להבין שהילדים יגדלו הם מין הסתם יחשפו לעולם של בעלך,
ואולי יבחרו לחיות אחרת...
אני אישית לא מתכוונת לחיות את כל חיי בהצגה, ומאד מקווה שהילדים שלי יצאו איתי..
 

ציפי200

New member
אז את לא שייכת לקטגוריה ששאלתי.

אני שאלתי על מי שמתכוון כן להשאר בחיים החרדים.
 

שראליס

New member
נגעת בנקודה רגישה

כבעל אנוס לאשה חסידה אני מתלבט הרבה על זה ושואל את עצמי כל הזמן מה יהיה ???? ואין לי לזה תשובה
אלא מה ? למדתי ליקח כל יום בחיים לעצמו ואני מנסה להנות מההוה ככל היותר ולא ליכנס לדיכאון מכל מיני מחשבות על לעתיד

לגבי הדוקא שכתבת אני לא מסכים בכלל אולי בהתחלה היה איזה שהיא דוקא אבל זה התפוגג מהר מאוד
 
למעלה