הצבת גבולות

[iris and ben]

הצבת גבולות

הבן שלי בן 20 חודש קיבלתי הערה מחברה שאני לא מספיק מציבה לו גבולות ולכן הילד בעתיד "יטפס" עליי ואני אסביר את עצמי ב- 2 דוגמאות: לפעמים שאני מביאה לבן לאכול פרוסת לחם/עוגה/קרקר הוא נהנה לפורר את את זה ולשחק עם זה לי זה לא איכפת-אני רואה כמה הוא נהנה ובשניות אני גם מנקה את זה דוגמא נוספת- כשבן מצייר יותר נוח לו לצייר על השולחן ולא על הדף שזז לו...(ניסינו להדביק עם נייר דבק את הדף לשולחן ואז בן נהנה לקלף את הנייר ולא מצייר) ולי זה לא עקרוני מאחר והצבע יורד עם ניגוב של מטלית רטובה חברתי טוענת כי גם אם הדברים לא מפריעים לי אז עליי כן להעיר לו לא לעשות זאת בכדי שילמד גבולות בעתיד הייתי מעוניינת לשמוע את חות דעתכם/ן תודה

 

[יונת ש.]

יש סיבה אחרת "להעיר" לו

אם משהו מפריע לך, לדעתי כדאי להגיד לו את זה כדאי שידע להכיר אותך ולהתחשב בך. זה לא קשור לגבולות, אלא לחיים משותפים ולכנות. לגבי הדברים שהזכרת, כתבת שהם לא מפריעים לך. אם זה כך, אז לא נראה לי שיש סיבה להעמיד פנים שהם כן מפריעים לך. אני בטוחה שיהיו מספיק דברים שהוא יעשה שבאמת יפריעו לך, ככה שיהיו לך מספיק הזדמנויות בשבילך להגיד לו את זה ובשבילו ללמוד להתחשב.

 

[חנה בית הלחמי]

../images/Emo45.gif

מסבירים לי כבר שש שנים שאני לא יודעת להציב גבולות ובגלל זה עומר בא אלי בלילה. אלא מה - זה לא מפריע לי. בכל עניין אחר שכן מפריע לי הילד יודע יפה מאוד מהם גבולותי

 

[כרמית מ.]

אני בטוחה שיש מספיק דברים שכן

מפריעים לך (או לסביבה), ועליהם תשמרי (וגם אז, לא חייבים להגיד "לא", אפשר למצוא דרכים אחרות כדי שהנזק ימנע והילד יהיה מרוצה...). אין שום טעם, בעיני, לשמור על גבולות מלאכותיים. את גם לא תהיי מסוגלת לעשות זאת ביעילות, והילד יקלוט זאת. כשזה באמת יפריע לך, התגובה שלך תהיה ברורה.

 

[עירית ל]

אני לא מצליחה

היו לי כמה התלבטויות בנושא והגעתי למסקנה שאין לי כוח להעיר על דברים שאינם חשובים לי. למשל: יונתן אוהב ללעוס ספרים. הוא גומר לקרוא ספר, סוגר אותו ומכניס לפה. כריכות הספרים עלולות להפגע ולכן אני תמיד מעירה לו שספר קוראים ולא לועסים. שקלתי לעשות זאת גם עם חוברות כי היה לי איזה חשש שהוא לא יבין את העקרון אם אני אתייחס אחרת לספר ולחוברת. אבל לא היה לי כוח כי באמת לא אכפת לי שילעס חוברות. בדיעבד התברר שזה גם לא מבלבל אותו. חבל על העכרת אוירה חסרת טעם.

 

[vered4]

הגבולות שלך בבית, ומחוצה לו

לכל אחד יש גבולות שלו. כשהוא יעשה משהו שירגיש לך לא מתאים, תחליטי מה לעשות. מצד שני, יש התנהגות שמתאימה לבית שלכם, ולא מתאימה לבית אחר. גם אם מקובל עליך שהוא יפורר ביסקוויטים על השטיח אצלך בבית, זה יכול לא להתאים אצל חברתך. ואז בעצם את מלמדת אותו התחשבות בצרכים של אנשים שונים, שבבית מותר ובמקום אחר לא.

 

[נעה גל]

אני מסכימה פה עם כולן

אין טעם לשמור על גבולות שלא טבעיים לך. הבעיה עם הערות על דברים שלא מפריעים היא חוסר עקביות (לא תמיד זוכרים על מה הערנו בעבר) ונראה לי,שזה מבלבל. כשדבר מסוים מפריע לך (ואין לי ספק שיש דברים כאלה, לכולנו יש), אז "הצבת הגבול" נעשית ב"אופן טבעי" (מותר להשתמש בביטויים "הצבת גבול" וב-"אופן טבעי" באותו משפט

?)

 

[ציפי ג]

הצבת גבולות

תהיתי. האם ההערה של חברתך באה במסגרת דיון תאורטי בנושא חינוך, או בדרך של בקורת על ההתנהגות שלך? יש גבול למה שאני מוכנה לשמוע מחברות שלי.

 

[חנה בית הלחמי]

אכן, יש גבול

ותמיד יהיו מי שיראו בעין שונה את סוגיית החינוך ויחשבו שאת לא בסדר.... דוגמאות נוספות ? אצלינו מותר לאכול בחדר ילדים. את חושבת שלא שמעתי אי אילו פעמים שאני "הורסת את הילד" כי אני מקנה לו "הרגלים לא טובים" ? במילים בוטות, שיק... לך

 

[אינדיגו]

להסכים עם גב´ בית הלחמי עושה

לי לא טוב בעיקרון , אך בכל זאת... תגידי לחברתך שתקפוץ לך ותפסיק לבלבל לך את המוח. אני לילד שלך הייתי מציע לפורר את פרוסת הלחם על ראשה של חברתך , ולצייר לה עם טושים (לא מחיקים) על הפרצוף. מקוה שהובנתי כראוי.

 

[limori]

אינדיגו אנ מסכימה איתך! איריס יקירת

אני אלרגית להערות של חברות.... אני פיתחתי לי שמיעה סלקטיבית לכל ההערות של באי ביתי. אני אמא שלא יודעת להציב גבולות ובאמת שאני לא יודעת מה זה גבולות. ככה גדלתי בבית שמותר לעשות בו הההככככלללל כולל לקשקש על הקירות. לעומת זאת דיויד יקירי גדל בבית שיותר קל להגיד מה מותר בבית מאשר אסור כי בעקרון אסור לעשות שום דבר....ודיויד כך גם מגדל את הילד שלו הוא עסוק בלהציב גבולות ולחנך וקשה לו נורא להגיע לצד הכיפי בגידול ילדים. אז ככה נוח לך עם מה שבן עושה תזרמי למה בגלל החברה שלך שלה זה מפריע את צריכה להפסיק את ההנאה של בן. רואי אהב נורא לקשקש על הקירות וחברה שלי כל הזמן העירה לי אל תתני לו לצייר את חייבת להציב לו גבולות עוד מעט הוא יגדל והוא "יסובב אוץך על האצבע הקטנה"....אצלינו בבית רואי צייר על הקירות ובשלב מסוים זה עבר לו. אצלינו בבית רואי יכול לחגוג עם אמבטיה מלאה בכל יום ומותר גם לשפוך מים על הריצפה ואחר כך גם קצת סבון ולהחליק (חברה שלי מזועזעת מזה). מותר לרואי להביא חול מבחוץ ולעשות עבודות יצירתיות ולמרות שהחול מגיע לסלון וגם למטבח וגם לפינת יצירה...הכל מסתיים בטאטוא של 5 דקות ויש לי ילד מאושר ומרוצה ואני לא צריכה להציב לו גבול ולעצור את היצירתיות שלו. הילד שלי אוהב להדיח כלים ובכל פעם שהוא מדיח כלים אני מוצאת את המטבח כמו בריכה....הוא נהנה הוא מעסיק את עצמו כשעה והבלאגן נגמר בעשר דקות של יבוש המים מהריצפה....חברה שלי טוענת שאני מפנקת אותו יתר על המידה... אני לא מתייחסת אני עושה מה שאני רואה לנכון... דרך אגב אנחנו לא עושים כלום ממה שכתבתי ליד דיויד...כי הוא יותר גרוע מהחברות שלי בענין הזה.... אז אם ההערות שלה מפריעות לך או שתעירי לה (מה שאני בחרתי לא לעשות אני פשוט לא מתיחסת) או שפשוט אל תעשו דברים כאלה לידה. אני גאה בך... תני לבן להנות מהחיים בגן בבית ספר ובייחוד בצבא יציבו לו המון המון המן גבולות. בהצלחה לימור

 

[נעה גל]

אני לא בטוחה שזו הדרך הנכונה לשמור

על החברים שלך...

אני גיליתי שזה ממש קל למצוא מה לא בסדר בחינוך של הילדים של החברים שלך, הרבה יותר קשה לי לגלות מה לא בסדר אצלי. אצל החברים שלי הכל כלכך ברור

. והאמת היא, שאני באופן אישי משתדלת להמנע מהערות, וגם נמנעת מלהגיב להערות. הרי כל אחד מאיתנו משתדל לעשות את הדבר הנכון ביותר מנקודת מבטו, ואין דרך אחת שהיא נכונה ביותר עבור כולם והחברים שלי חשובים לי גם אם הם עושים לדעתי, טעויות בגידול הילדים שלהם.

 

[אינדיגו]

אכן , נכון מאוד ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif

 

[iris and ben]

הצלחתם לסכסך ביני ובין החברה....

סתם זה בצחוק

אבל אני חייבת להודות שאלו שאמרו על הערות הביקורתיות-צדקו אז בנוגע לשיטת החינוך שלי-חיזקתם אותי! מה שלא עקרוני לי יכול להיות עקרוני לאחר וליהפך והכל בסדר בנוגע להערות הביקורתיות-בעקבות הארות שלכם הבנתי שאני נכנסת לאפקט ומגננה לדברים שאני לא מסכימה איתם אפילו ומרגע זה זה יופסק! (וזה היה בתת מודע שלי) תודה לכם על התגובות וההארות