הצבעה מיוחדת

[perhay]

הצבעה מיוחדת

הפינה הבאה של "והנושא הוא.." תפתח ב-1 לינואר 2015
בהזדמנות חגיגית זאת אני מציעה לכם 3 נושאים והנושא הבא יהיה זה שיזכה ביותר קולות.
בהמשך אכתוב את הנושאים ואתם תצטרכו לסמן באייקון

אלה שאתם אוהבים.
הפעם אני גם מאפשרת שאתם תציעו נושאים מעבר לאלה שאני אכתוב בהמשך.
יש לכם זמן להצביע עד יום רביעי בערב.

 

[perhay]

נושא ראשון: כובעים

 

[perhay]

נושא שני: הכרויות

 

[perhay]

והכוונה

סיפורים מיוחדים על הכרויות בינאישיות, גם מבחינה של בני זוג וגם בכלל.

 

[perhay]

 

[perhay]

נושא שלישי: התחלות

 

[perhay]

ותזכורת על הנושאים שהיו עד עכשיו (החל מפברואר 2014ׂ)

בכי, לילות, בגד, ירח,אבן, ירושלים, ארוחות, שוקולד, מזוודות, בקבוקים וצנצנות, אופניים, טבעות, תצלומים, פסנתר, טלפונים, כוסות, סולמות ומדרגות, חלונות, ריחות, רדיו, מטוסים, רכבות, מראות, מטבעות, בתי כנסת, דלתות ושערים, חופים, פנסים, אבידות ומציאות, אוטובוסים, מרק, קפה, סוסים, הפעם האחרונה ש..., בתים, בתי ספר, בובות, מפתחות, שעונים, הפתעות, אור וחושך, שמות

 

[שחרזדה האחת]

אני בעד כובעים

 

[dagmluach2]

נושאי הסיפורים.

בעיני, אין חשיבות למה שיהיה הנושא הראשון או השני. עד עכשיו העלית נושאים מצוינים. המשיכי כך בדרכך זאת.

 

[שרה ברנרד]

גם בעיני הסדר לא חשוב ,

 

[שחרזדה האחת]

נכון ולמה לבחור כשאפשר מהכל

תודה פנינה על פועלך בפורום יישר כח

 

[הגבירה מן האגם]

בהחלט שאפו

 

[perhay]

תודה דג מלוח, שרה, שחרזדה והגבירה

העונג כולו שלי

 

[שהרזד]

העונג שלך פנינה וההנאה שלנו-תודה לך

 

[מבדידות לבהירות]

התחלה חדשה

כובע ירוק היה לה. תלוי על מסעד הכיסא ברישול. למרגלות הכיסא זרוקות נעלי ההתעמלות האדומות, פנים אל פנים.
בטן-גב באן-גב, היא שרה בקול חיוור ואז
עלה לה הרעיון שכל מה שהיא צריכה הוא התחלה חדשה.
פניה האדימו.
לא סומק של בת ה14. אביב. שיר השירים. רטיבות נעימה ומביכה עם המון סימני שאלה ואימה בצורה.
סומק בת החמישים פלוס הנאבקת על נשימתה
כחול-חיוור אז השאירה פסים של רטיבות במיטה מהזיעה הנוטפת
בטן-גב=בטן-גב
מי ירצה אותה עכשיו.
אל תביט בי כך, אמרה בחומרה. היא ניגשה אל הכובע הירוק ולקחה אותו בידיה.
רגע עמדה בלי לזוז.
לא, אני לא אריח אותך, אמרה לבסוף אחרי התלבטות.
עוד רגע עמדה כך בלי נוע שותקת.
תשכח מזה אמרה.
הלכה למטבח, פתחה את ארון האוויר הישן.
הניפה רגע מבט בכובע הירוק-קורדרוי שבידה.
סליחה, אמרה ואז השליכה אותו בין הפטיש וקופסת המסמרים והמפתח השוודי והמברגים והסלילים המתכתיים.
היא סגרה את דלת הארון בתנופה.
הדלת מיהרה להיסגר ובאותה מהירות נפתחה שוב, כמעט שחובטת בגופה.
שוב בהחלטיות, אבל הפעם בצורה מדודה ופחות מהירה, סגרה את הדלת, לוחצת-מהדקת אותה בכוח.
עמדה רגע שותקת.
לא בא בחשבון, השיבה.
יצאה מהמטבח, חזרה לחדר, התיישבה בכיסא והעירה את נעלי ההתעמלות האדומות המנומנמות.
יללה, אמרה.
היא נעלה את הנעל הימנית ושרכה היטב את השרוך, מהדקת אותו בקצהו.
כן, אמרה כשהיא לוקחת בידה את הנעל השנייה, כובע אדום שיתאים לכן יהיה התחלה חדשה. התחלה טובה.
כשסיימה לשרוך גם את הנעל השנייה, לקחה את התיק, פנתה אל דלת היציאה, סובבה את המפתח שבחור המנעול ימינה ואז שלפה אותו החוצה.
נשארה לעמוד כך כשהדלת פתוחה, מאזינה רוב קשב למה שאיש מלבדה, כך חשבה, לא שמע.

 

[perhay]

אהבתי מאד את הסיפור שלך

שנוגע בנושא הכובעים ובנושא התחלות.
תודה רבה לך!

 

[מבדידות לבהירות]

תודה רבה

וגם על ההשראה