הפתעות

alexandron

New member
הפתעות

אני חצי רדומה, אחרי חצי בקבוק, בחצי חיוך פותחת את הדלת. "היי הפתעה מהלכת שכמותך, למה באת אם לא עניתי לטלפון?". החיבוק המגועגע הזה, מדגדג בגירוי מחודש מה שרדם בינינו לאחרונה. געגוע למיניות שלי בוקע ממני, היזכרות במניות שלך נובעת ממך. וכמה שזה טוב, ונעים, ונכון... עם אף אחד אחר אני לא מרגישה כל כך בבית. כמו חוזרת למקום הכי טבעי והכי שלי בעולם כשאנחנו משתלהבים בילדותיות משוחררת במיניות חדשה שלנו. התגעגעתי כל כך. דמעות וצחוק עומדים בקצוות עצביי. ואני שמחה, ונעימה, ונכונה כל כך... ופתאום אתה הופך עורך, דוחף את הפנים שלי לכרית, קושר את ידיי מאחוריי הגב, את קרסוליי, ואני תחילה צוחקת על פרץ המשחק שלך, אבל פתאום מוצאת את עצמי חסרת יכולת התנגדות, נשנקת, נחנקת, מגורה, נדחפת ונמשכת בידיך, מלוקקת וננשכת... פתאום היית בשבילי משהוא אחר. ותאווה בוערת הציפה אותי בסקס אחר, והייתי איתך קצת אחרת, עד שכאב מדי, עד שהתחננתי. כל כך אהבתי אותך כשהכאבת לי, כל כך אהבתי אותך כשידעת מתי לשחרר, כל כך רציתי לזיין לך את הצורה מייד אחרי כן. לא חשבתי שזה אפשרי שירצה אי פעם לאהוב אותי כל כך עד שיכאיב לי למרות הסלידה החזקה מהעניין בשיחותינו. מופתעת ומאושרת מגילויי החיבה העמוקים כל כך.
 
הפתעות זה דבר נהדר

במיוחד אייך שאת נותנת לזה ככה מקום בכתיבה. (מקווה שהייתי ברורה.כי הסתבכתי טיפה
)
 

alexandron

New member
שרשור עצמי ../images/Emo13.gif עליסה.

נרדמת איתו הכי קרוב שרק אפשר. שוכב מאחור ומחבק אותי, ידינו משתלבות, רגליי נכרכות בשלו, ואני כל כך שייכת, נרגעת עד שלווה כמעט ומחוייכת. ואז אני חושבת על האיש הרע. על איך היה יכול להיות ככה לידו. על כמה שהייתי רוצה להיות שלו ככה. תחושת שייכות אחרת עולה בי, שלמה ומוחלטת. האושר המדומיין מנפח אותי ואני הולכת וגדלה מזה שלידי. מתנפחת ומתרחקת. צפה ממנו והלאה, מעלה, מעלה, אל שלמות שבדמיון. שבתחושת הנרדמת עם אחד אצל אחר. ואז אני מרצינה ועוצרת את החיוך הילדותי הזה של חיית מחמד שפשט בי הגדולה והאוורירית. חושבת על איך באמת זה היה יכול להיות איתו, על איך המגודל הזה היה עוטף אותי אם הייתי ככה לידו. על איך הייתי מרגישה אותו בכל תא ותא בגופי, על איך שהוא היה רך... ואני מצטמקת והולכת ונהיית קטנה לזה שלא לידי. מתכרבלת בתוך דמיון של שייכות אחרת, מלאה, מקצה המחשבה עד מח העצמות ולהיפך. שוקעת בדמיון החושי הזה של הגוף, שוקעת ברכות, כמו זונה קטנה משוייכת. תחתיו עד עצם הווייתה.
 
למעלה