הפתעה נעימה

[arieltr]

הפתעה נעימה

אז נכנסתי שוב פעם לפינה הקבועה שלי פה ביבשת ובעת היותי מסתובב בין שורות האלבומים פה, ניתקלתי בשני אלבומים שהפתיעוני לחלוטין.

הראשון הינו JERICHO, הלהקה והאלבום המצויין מ-72 שאיך שזכור לי הם גילגול של הצ'רצ'ילים. איזה כיף פתאום לראות את זה כאן מונח לו באזור הPSCH/PROG/RARITIES. אשכרה דמיינו את זה, מליון עטיפות -ATOMIC ROOSTER, SOUP, PEARLS BEFORE SWINE, CHOCOLATE WATCH BAND, 14FLOOR ELEVATORS, JERICHO, GREENSLADE....איזה קטע. אין אין על רומנו. כבוד אין מה לומר!

ואז אני בדרכי החוצה מרפרף זריז בפינת אוונגארד, ומדף לפני וורן זיבון (טרם הכרתי זיבון הבחור, אבל לא חשבתי הוא אוונגארד וכאלה), קופץ לו אלבום עם שם ישראלי לחלוטין - YAIR YONA, שם האלבום REMEMBER.
מישהו שמע? מכיר?
בכל זאת כבוד לבחור גם מגיע.

 

[galgi12]

ג'ריקו יצא על דיסק...

...בהוצאת Repertoire הגרמנית והופץ בכל העולם, כך שהגיוני למצוא אותו בכל חנות בעולם שמתעסקת עם פרוג/פסיכאדליה, לאו דווקא בגלל שהם מישראל (האלבום הוקלט אגב בלונדון).

יאיר יונה הוא מוסיקאי ישראלי שכותב מדי פעם בפורום אנדרגראונד ופסיכדליה השכן.
אני לא מכיר אותו באופן אישי אבל נראה שהנ"ל דמות מאוד מוכרת ומכובדת בסצנת האינדי הישראלית.
ברמלאי לדעתי מכיר אותו טוב יותר...

 

[galgi12]

האלבום שהוא הוציא נקרא...

Remember

לא שמעתי אותו אבל אני זוכר שהוא התקבל בהתלהבות רבה בפורום השכן ונכתבו עליו ביקורות טובות.

האלבום אינסטרומנטלי אם אני לא טועה ויאיר מנגן בעיקר על גיטרה אקוסטית...

 

[arieltr]

מה הגיוני? ב-DOWNUNDER אין הגיון

כלומר ההגיון פה הפוך לחלוטין מההגיון שאתה מכיר, ויש שלל דוגמאות, כמה מהן להלן:

- נוהגים בנתיבים בצד הלא נכון של הכביש. אם אתה רוצה לנהוג ברכב, כדאי לנהג להתרגל להיכנס לרכב מצד ימין ולא שמאל, אחרת לא תמצא את ההגה. חולמים אנגליה, חיים במדבר. אבל זה מוכר לכולם.
- אתה על הכביש, רוצה מחליף נתיב או פונה שמאלה/ימינה? כדאי שתתרגל מהר כי ידית האיתות נמצאת בצד ההפוך של ההגה וכעת אתה רוצה לפנות ימינה אבל הפעלת ווישרים, ובכלל לא יורד גשם.
- שמחה רבה שמחה רבה, אביב הגיע, פסח בא. לא לא חביבי, לא. שמחה רבה שמחה רבה, סתיו הגיע פסח בא - זו הגירסא הרלוונטית.
- כריסמס בשיא הקיץ. חוף הים, חום איימים, כולן בבקיני, השלג בוטל. דפקו את הנוצרים.
- אתה רעב. בא לך סנדוויץ'. נכנסת לסופר לקנות גבינה קוטג', לבנה או סימפוניה 3% כמו שאתה רגיל. לא תמצא. כן תמצא גבינה 97%. מה? אהה! כן כאן הם כותבים כמה שומן אין בגבינה, לא כמה יש. שתדע כמה אתה לא אוכל, שאתה אוכל.
- עוד דוגמא קלאסית. רצוי לזכור שהשמש פה נעה בצפון ולא בדרום, כלומר זה מזרח-צפון-מערב ולא מזרח-דרום-מערב. כך שאם משכירים דירה עם סלון דרומי זה יעלה בחשמל.

הקיצור כאן במדינת גוטה האמיתית ההגיון הפוך, ולכן שמחתי לראות את יריחו כאן. מה גם שעד עכשיו שנים שמה שרואים אם בכלל זה עפרה חזה ואחינועם ניני....

לגבי ההוצאות השונות והלייבלים, קיל מי, לא יודע איך אתה מסוגל להשתלט על כל ההוצאות וההפצות, מי מתי ואיפה.
אבל ניחא, הברמלאי הרי שולט בעיניים עצומות בכל הג'אנרים הקיימים וגם באלה שבטח טרם היתגלו להומוסאפיאנס, והצלולייד שולט בכרטיס האשראי שלו או שמה מנהל הבנק כבר שולט בצלולייד....

לגבי יונה, לא שמעתי את האלבום, אין לי מושג מה הולך שם, אבל הוא היה מונח בסביבה של קרועי מוח כנראה, אז הוא בסביבה בהחלט מכובדת.

 

[galgi12]

איפה אתה גר באוסטרליה?

אתה לומד שם או עובד?

דווקא כיף לברוח מהארץ לכמה שנים, ואוסטרליה נחשבת למדינה נהדרת, למרות כל החסרונות הבאמת זוועתיים שציינת...אצלנו בישראל הצרות הרבה יותר קטנות מאי ידיעת אחוזי השומן בגבינה והכורח לצפות בבחורות בביקיני בחורף

בקיצור, אני מקנא!

מעולם לא הייתי שם לצערי אבל הזמנתי כמה פעמים מחנות בשם Red Eye שנמצאת בסידני ויש כמה לייבלים אוסטרליים מעניינים ששווה לך לבדוק...אמליץ לך עליהם מאוחר יותר.

ההתעסקות בלייבלים נובעת בעיקר מהעובדה שאני מתעב בוטלגים. חשוב לי לדעת שהדיסק שאני קונה יצא בהוצאה רשמית ומושקעת ככל הניתן. אם אנחנו עדיין קונים דיסקים - לפחות שיהיו איכותיים. בוטלג מרגיש לי כמו דיסק צרוב, אז עוד לשלם עליו???
בפעמים הבודדות שכן החזקתי בוטלגים, פשוט לא הקשבתי להם.
לכל אספן יש את השריטה שלו, תאמין לי...

 

[arieltr]

Red Eye Records זה הבית השני שלי כאן

עד לפני שנתיים היו להם 2(!) חנויות פה בעיר, אבל כמו מרבית החנויות מן הסוג הזה גם הם הצטמצמו ונשארו עם חנות אחת נחמדה מאוד מאוד.

בתור אחד שלא בדיוק משתגע על כל אחד מה-S החשובים כאן בסידני (Sun, Sea, Sand, Surf, Sdiving), החנות הזו זה באמת כנראה הסיבה העיקרית שהצלחתי לשרוד כאן בשמונה השנים האחרונות.
בהתחלה שגיליתי אותם זה היה מערכת יחסים של כבדהו וחשדהו ושלא ירים לנו דיסקים, כיום הם כבר מכירים אותי טוף מאוד ודי בטוחים שאם אני אראה מישהו מרים להם אלבומים מהפינה האהובה עלי בחנות, הוא יעבור טיפול מיוחד, בייחוד אם אני אמצא אצלו בתיק אלבום שאני רודף אחריו הרבה זמן

בקיצור, יופי של חנות ומאוד מומלצת אם מישהו מגיע עד לכאן, ואני די בטוח שהזכרתי אותה כאן בעבר.

לסידני הגעתי ללימודים ועם סיום האוניברסיטה החיים התגלגלו להם בלי לשאול אותי יותר מדי.
לגבי אוסטרליה בכללי, כמו כל מקום אחר שיש בו בני אדם, גם כאן יש חארות וכל מיני תחלואות שמובנות במין האנושי. אבל בגלל הריחוק הפיזי, וזה עובד גם במישור המנטאלי, מי שמחפש חיים שקטים ימצא אותם כאן.
בלתי אפשרי להשוות בין אוסטרליה לישראל כי לא משווים תפוחים לתפוזים וגם הקונטקסט מאוד שונה. מה שאני כן יכול להגיד זה שלהיות אוסטרלי באוסטרליה זו עיסקה הרבה יותר טובה מאשר להיות ישראלי בישראל, כנראה. אבל אל תשאל אותי איך זה להיות ישראלי באוסטרליה, זו כבר חידה מעניינת.
לגבי טיול באוסטרליה אני הייתי ממליץ דווקא על ניו זילנד, אבל כל אחד והשריטה שלו (אני חולה שלג, פיורדים, אלפים, אגמים, נהרות, יערות פרא, ועוד מקומות שכף רגלו של האדם המודרני לא הייתה בהם).

עוד שבועיים אני אגב עומד לצערי להיפרד מהחנות הזו בסידני היות ואנו עוברים, בתוך אוסטרליה, 1000ק"מ לסטייט אחר, אז נקווה שאני אמצע חנויות מוסיקה רלוונטיות במלבורן.
כבר עשיתי איתם בירור ב-Red Eye ואין סניף במלבורן לצערי

נקווה לטוב...

 

[galgi12]

במלבורן

ממוקמים אחד מהלייבלים החשובים ביותר של מוסיקה אוסטרלית, פרוג ופסיכאדליה בין היתר. קוראים להם aztec music והם פשטו רגל לפני כמה חודשים אולם לשמחת כולם נקנו מחדש ע"י משקיע חיצוני שנקווה שיישמר את המסורת והלייבל ימשיך להוציא אלבומים אוסטרליים איזוטריים ומעניינים מהעבר

אני לא בטוח שזו חנות פיזית אבל שווה לנסות ליצור עימם קשר

 

[Barmelai]

ג'ריקו ויאיר יונה (במשפט אחד!..)

ראשית, לגבי ג'ריקו. הם אכן גלגול של הצ'רצ'ילים וגלגול מוצלח מאוד. בצ'רצ'ילים מתקיים המשפט אין נביא בעירו. כאן בארץ הלהקה לא זכתה למלוא הכבוד המגיע, אבל בקרב אספני פסיכדליה בכל העולם, עותק אורגינל מאלבום הבכורה נחשב לגביע קדוש. בקהילה הפסיכדלית, הראשון של הצ'רצ'ילים תמיד מוקם בין האלבומים שהמתעמק בז'אנר חייב לשמוע. לכן לא מפתיע למצוא אלבום שלהם, גם בגלגולים של ג'ריקו וג'ריקו ג'ונס, בחנויות נישה ברחבי העולם. הצ'רצ'ילים נצרכים בחו"ל יותר מאשר פה בארץ. רק תקשיב לזה.

יאיר יונה הוא מוזיקאי נהדר, גיטריסט, בעיקר על אקוסטית וסלייד. יונה הולך בדרכם של מאורות גיטרה כברט יאנש, גלן ג'ונס, ליאו קוטקה וג'ון פאהי, לו הוא מקדיש את אחד הקטעים הגדולים ב Remember. האוריינטציה של יונה היא פולק אמריקאי בעיקר אבל הוא לא בוחל בהשפעות של פולק רוסי (Russian dance) או אפילו פוסט רוק (Skinny fists). האלבום כולו אינסטרומטלי כי יונה מתבייש לשיר. זהו שיר הנושא.

Remember יצא ב 2009 ומאז יאיר יונה הספיק להוציא אלבום שני, World Behind Curtains, משנה זו, 2012.
World Behind Curtains ממשיך מהמקום שאלבום הבכורה הפסיק. יונה מרחיב את היריעה המוזיקלית שלו, מוסיף השפעות מוזיקליות, כלים ועיבודים גדולים יותר, אם כי לא בומבסטים או דחוסים מדי. אני אוהב את האלבום הזה קצת יותר וממליץ בחום על שניהם - לאוהבי גיטרות ואמריקנה אינסטרומנטלית.
בעבר הוא נהג לכתוב גם בפורום הזה, למי שזוכר.

 

[arieltr]

את ג'ריקו אני מכיר

ובאמת מוזר שבארץ הם לא רצו חזק כי האלבום הזה מצויין בקנה מידה חוץ ישראלי. ואני לא מדבר אז בלייב טיים, אלא כיום או בשנות ה-90 שהייתי בתקופת התיכון לא זוכר ששמעתי את השם ג'ריקו (לא צ'רצ'ילים) על בסיס יומי כמו ענקיים מקומיים אחרים.

לגבי יונה, הלינק הראשון שהבאת מאוד מאוד יפה. משהו בצליל מזכיר טיפונת את גילמור על אקוסטי דווקא. הקליפ אגב, על הגגות התל אביביים, פשוט יפהיפה. מאוד מתאים למוסיקה.
בחיי שלא שמעתי עליו עד עכשיו, כנראה שכתב פה לפני שאני הגעתי לחרטט קצת פה גם, אבל כבוד למצוא אותו כל כך רחוק מגגות תל אביב ועוד בפינת האוונגארד. יפה לו.
מהח'ברה שהזכרת שם אני מכיר את ברט יאנש בתור בתור האקוסטיקן מאלבומי פנטאנגל שיש בידי. שאני במוד הנכון אני מאוד אוהב את האלבומים שלהם.

 

[Theoretical Fool]

הנה היונה מדבר על תקליטים

כאן