המשך? או סטיה?
הלכתי להתקלח, כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת כי הייתי חמה ורטובה הידיעה שמספר הטלפון של הבחורה נמצא בתיק שלי, לא הניחה לי ולא ידעתי מה להחליט תוך כדי המקלחת הגעתי להחלטה אני עדין לא מוכנה ללכת איתה עד הסוף ולהגיע אליה אבל אני אפתיע אותה מחר בחדר כושר החלטתי לגלח את שער הערווה ולהשאר חלקה שם למטה וזה אכן נראה כל כך יפה ומגרה שהצטערתי שאני לא יכולה להצטלם כך אבל אז נזכרתי בידידי ירון ירון ואני ידידים טובים כבר כמה שנים, ולאחרונה כשהייתי חולה הוא היה בא יום יום לראות מה שלומי, פותח את דלת דירתי במפתח הרזרבי שאצלו, ודואג לי לשתיה ולתרופות שיהיו ליד מיטתי. ביום השני כשהגיע לראות מה שלומי, הרגשתי כל כך רע, והבחילות שהיו לי מנעו ממני לקחת את התרופות. הוא הלך לבית המרקחת וחזר עם נרות לא נרות שבת, אלא נרות תרופה , ואני שמאז שהייתי ילדה לא השתמשתי בנרות הסתכלתי עליו מופתעת ירון אמר לי, תסתובבי,אני אכניס לך את הנר, וכשראה שאני לא מגיבה, הוא הוסיף מה את חושבת שאנצל את זה שאת חולה? אני בסך הכל רוצה לעזור לך התסובבתי ונשכבתי על בטני כשירון הרים קצת את חולצתי, ומשך את מכנסי הטרנינג שלבשתי למטה, והכניס את הנר לפי הטבעת שלי. בזה הסתיים הסיפור, והיות והרגשת כל כך רע באותו היום, החלטתי שלא ליחס לו משמעות נוספת מלבד עזרה למישהו שחולה. עכשיו אני חושבת שאבקש מירון לצלם אותי, ראשית כי אני סומכת עליו כידיד, כי כפי שכבר סיפרתי לכם אני לא אוהבת להחשף לפני אנשים, ושנית, אם מישהו צריך לעשות זאת, אז לפחות שזה יהיה ירון שיהנה, אחרי שעזר וטיפל בי. ועל התגובה של הבחורה למראה החדש שלי אכתוב בהמשך.
הלכתי להתקלח, כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת כי הייתי חמה ורטובה הידיעה שמספר הטלפון של הבחורה נמצא בתיק שלי, לא הניחה לי ולא ידעתי מה להחליט תוך כדי המקלחת הגעתי להחלטה אני עדין לא מוכנה ללכת איתה עד הסוף ולהגיע אליה אבל אני אפתיע אותה מחר בחדר כושר החלטתי לגלח את שער הערווה ולהשאר חלקה שם למטה וזה אכן נראה כל כך יפה ומגרה שהצטערתי שאני לא יכולה להצטלם כך אבל אז נזכרתי בידידי ירון ירון ואני ידידים טובים כבר כמה שנים, ולאחרונה כשהייתי חולה הוא היה בא יום יום לראות מה שלומי, פותח את דלת דירתי במפתח הרזרבי שאצלו, ודואג לי לשתיה ולתרופות שיהיו ליד מיטתי. ביום השני כשהגיע לראות מה שלומי, הרגשתי כל כך רע, והבחילות שהיו לי מנעו ממני לקחת את התרופות. הוא הלך לבית המרקחת וחזר עם נרות לא נרות שבת, אלא נרות תרופה , ואני שמאז שהייתי ילדה לא השתמשתי בנרות הסתכלתי עליו מופתעת ירון אמר לי, תסתובבי,אני אכניס לך את הנר, וכשראה שאני לא מגיבה, הוא הוסיף מה את חושבת שאנצל את זה שאת חולה? אני בסך הכל רוצה לעזור לך התסובבתי ונשכבתי על בטני כשירון הרים קצת את חולצתי, ומשך את מכנסי הטרנינג שלבשתי למטה, והכניס את הנר לפי הטבעת שלי. בזה הסתיים הסיפור, והיות והרגשת כל כך רע באותו היום, החלטתי שלא ליחס לו משמעות נוספת מלבד עזרה למישהו שחולה. עכשיו אני חושבת שאבקש מירון לצלם אותי, ראשית כי אני סומכת עליו כידיד, כי כפי שכבר סיפרתי לכם אני לא אוהבת להחשף לפני אנשים, ושנית, אם מישהו צריך לעשות זאת, אז לפחות שזה יהיה ירון שיהנה, אחרי שעזר וטיפל בי. ועל התגובה של הבחורה למראה החדש שלי אכתוב בהמשך.
