בובי בובי בובי
New member
הפשלת עורלה על ידי הרופאה
שלום חברים,
עד כה הייתי קוראת שקטה ושמחתי להחכים מניסיונכם. לא נעזרתי בפורום (באופן אקטיבי) כי אי-המילה היתה יחסית פשוטה וברגע שעברנו את המחסום המשפחתי הראשוני החיים פשוט זרמו להם והמילה היתה נון-אישיו ולגמרי משנית לתינוק מקסים ואהוב.
היום היינו בבדיקת התפתחות לגיל שנה אצל הרופאה ואשמח לשמוע את דעתכם...
הרופאה הורידה את החיתול ובדקה את האשכים, ואז הפשילה את העורלה ואמרה לי שהיא כבר מופרדת... הילד מעולם לא עשה זאת בעצמו והיה מאוד לא נינוח כשהיא עשתה זאת.. אפילו טיפה התבכיין לכמה שניות. הרופאה אמרה שצריך להפשיל באמבטיה ולשטוף.
ייתכן שהרופאה זירזה את ההיפרדות בעצם ההפשלה? או שהיא לא היתה מצליחה אם העורלה לא היתה מופרדת מעצמה? תתכן היפרדות בגיל שנה (וחודש), זה לא מוקדם מידי?
ומה עכשיו- לשטוף, לא לגעת? עד עכשיו שטפנו רק חיצונית ולא היו דלקות או בעיות מיוחדות...
אגב, אני גרה בחו"ל כך שמדובר ברופאה שיש לה ניסיון בעיקר עם לא-נימולים.
(לטובת קוראים המתלבטים- עברנו לכאן לפני כחודשיים, כך שכל מה שכתבתי על פשטות ה"תהליך" (החלטה-לספר למשפחה-חודשים ראשונים וכו') תקף לארץ, בעיר לא חילונית בעליל, עם רופא משפחה דתי, אחיות טיפת חלב דתיות, חלק מהחברות דתיות ומשפחה עם זיקה למסורת אבל גם עם הרבה אהבה וכבוד אחד לשני- כמו אצל רוב המשפחות. האמת.. ברגע ששני בני הזוג שלמים עם ההחלטה זה בכלל לא קשה, מספרים למי שרוצים, ולמי שלא - לא. ככל שהזמן עובר האלטרנטיבה נראית לי הזוייה... )
תודה לעונים!
שלום חברים,
עד כה הייתי קוראת שקטה ושמחתי להחכים מניסיונכם. לא נעזרתי בפורום (באופן אקטיבי) כי אי-המילה היתה יחסית פשוטה וברגע שעברנו את המחסום המשפחתי הראשוני החיים פשוט זרמו להם והמילה היתה נון-אישיו ולגמרי משנית לתינוק מקסים ואהוב.
היום היינו בבדיקת התפתחות לגיל שנה אצל הרופאה ואשמח לשמוע את דעתכם...
הרופאה הורידה את החיתול ובדקה את האשכים, ואז הפשילה את העורלה ואמרה לי שהיא כבר מופרדת... הילד מעולם לא עשה זאת בעצמו והיה מאוד לא נינוח כשהיא עשתה זאת.. אפילו טיפה התבכיין לכמה שניות. הרופאה אמרה שצריך להפשיל באמבטיה ולשטוף.
ייתכן שהרופאה זירזה את ההיפרדות בעצם ההפשלה? או שהיא לא היתה מצליחה אם העורלה לא היתה מופרדת מעצמה? תתכן היפרדות בגיל שנה (וחודש), זה לא מוקדם מידי?
ומה עכשיו- לשטוף, לא לגעת? עד עכשיו שטפנו רק חיצונית ולא היו דלקות או בעיות מיוחדות...
אגב, אני גרה בחו"ל כך שמדובר ברופאה שיש לה ניסיון בעיקר עם לא-נימולים.
(לטובת קוראים המתלבטים- עברנו לכאן לפני כחודשיים, כך שכל מה שכתבתי על פשטות ה"תהליך" (החלטה-לספר למשפחה-חודשים ראשונים וכו') תקף לארץ, בעיר לא חילונית בעליל, עם רופא משפחה דתי, אחיות טיפת חלב דתיות, חלק מהחברות דתיות ומשפחה עם זיקה למסורת אבל גם עם הרבה אהבה וכבוד אחד לשני- כמו אצל רוב המשפחות. האמת.. ברגע ששני בני הזוג שלמים עם ההחלטה זה בכלל לא קשה, מספרים למי שרוצים, ולמי שלא - לא. ככל שהזמן עובר האלטרנטיבה נראית לי הזוייה... )
תודה לעונים!