הפרת תנאי בזדון
יש לי שאלה - קיים מצב שבו נכרת חוזה על תנאי בין שני אנשים, כשהתנאי תלוי בהאם צד אחד יוכל לתת הנחה לצד ב', לאחר שהוא ישקול זאת. לזמן ה"שקילה" ניתן 30 יום. החוזה שנכרת הוא מפורט ותקף ומחייב את שני הצדדים מרגע חתימתו. אחרי 28 מבטל צד א' את העסקה בטענה שהוא לא מסוגל לעמוד בהנחה. צד ב' מגלה בדיעבד, שצד א' שיקר לו ושהיו לו סיבות אינטרסנטיות אחרות לבטל את העסקה (סיבות שלא היו מביאות לביטול החוזה ושבבסיסן הן מפרות אותו עוד לפני שהתבטל) ולכן הוא החליט לגרום לתנאי לא להתקיים בזדון. האם יש עילה לטענה שהחוזה חייב להתקיים בגלל שהתנאי בוטל אך ורק עקב חוסר תום לב? האם יש תקדימים משפטיים לכך? תודה!
יש לי שאלה - קיים מצב שבו נכרת חוזה על תנאי בין שני אנשים, כשהתנאי תלוי בהאם צד אחד יוכל לתת הנחה לצד ב', לאחר שהוא ישקול זאת. לזמן ה"שקילה" ניתן 30 יום. החוזה שנכרת הוא מפורט ותקף ומחייב את שני הצדדים מרגע חתימתו. אחרי 28 מבטל צד א' את העסקה בטענה שהוא לא מסוגל לעמוד בהנחה. צד ב' מגלה בדיעבד, שצד א' שיקר לו ושהיו לו סיבות אינטרסנטיות אחרות לבטל את העסקה (סיבות שלא היו מביאות לביטול החוזה ושבבסיסן הן מפרות אותו עוד לפני שהתבטל) ולכן הוא החליט לגרום לתנאי לא להתקיים בזדון. האם יש עילה לטענה שהחוזה חייב להתקיים בגלל שהתנאי בוטל אך ורק עקב חוסר תום לב? האם יש תקדימים משפטיים לכך? תודה!