הפרש גדול בין ילדים

[נייטי]

הוא בא במקום הקריירה

אין ספק שהפורום אשם באין קריירה שלי. עכשיו הכל ברור.

 

[שלומית76]

ילה התקבלת

היום אין מבחני קבלה..

 

[בונגרו]

נכון, אמרתן, רק בשני

 

[קיטי08]

רק לי ולפאקא יש

את כבר בפנים

 

[טאניוש]

ביני לבין אחותי הפרש של 10 שנים

למען הסר ספק, אנחנו שתיים. היא, מן סתם, גדלה 10 שנים כבת יחידה

, אני - ממש לא. נכון, היחסים בינינו אחרים מאלה של אחיות "צמודות", אבל "אחר" זה לאו דוקא רע, נכון? והיום בכלל כבר לא מורגש שום פער (אלי כי אחותי אינפנטילית

). בקיצור, לא הייתי מוטרדת מהעיניין.

 

[בונגרו]

נראה לי שעוד אטריד אותך בברור הענין

אבל לא יותר מדי ביום הראשון כדי שלא תגידו שהחדשות נדחפות

 

[ה ו ר י ת]

go בונגרו go ../images/Emo140.gif

בתור אמא לבן 14, 12.5 ושנתיים וחצי אין לי ספק שעשינו את הדבר הנכון (בהתחשב בכיעורו ובחוסר מוצלחותו של הגמד הקטן- ויעידו חברות הפורום שחזו בו- אולי לא כ"כ

) האמת - לא תכננתי פער כזה. אני במירוץ לילד השלישי (והרביעי...)מאז שהאמצעי שלי היה בן 3. בגליציה אגב יש פתגם שמתחרז בשפת הילידים "האדם מתכנן ואלוהים צוחק" אז אחרי כמעט 10 שנים של צחוק (והרבה דמע ,זריקות ואובדן) הוא נולד. הילד הזה החייה לנו את הבית. הגדולים - מוטרפים עליו. הוא- מחכה לרגע שנצא מהבית כדי להישאר איתם. נראה לי שהם לומדים ממנו המון- (ובמיוחד כמה קשה לליטאית לגדל תינוק וכמה הם צריכים להעריך אותה על קרבניותה

) הוא מצידו למד גם כן דברים חשובים:להגיד בגיל שנה וחצי מאנייק, מי זה בובליל ולאחרונה "אמא תביאי כ-ס-ף ! אני דווקא חושבת שהוא הדביק את המשפחה שלנו וצופף אותה. הרגעם של ההתמוגגות ממנו מאחדים אותנו, החוכמות שלו משגעות את כולנו. גם לוגיסטית פער כזה מלא ביתרונות- אני לא מצפה מהם לטפל בו, אבל העזרה שלהם חיונית ומקלה עליי מאוד. אני מודעת לעובדה שבעוד כמה שנים הם יפרחו מן הקן- גם אם יהיו פיזית בבית. מקווה שהיסודות המשפחתיים החזקים ישמרו את הקשר החזק. ואין דבר שרציתי יותר (חוץ מבריאות - אני גם ורשאית) מילד רביעי. זה לא יקרה לצערי.... אני "מתנחמת" בידיים המלאות שלי. יאלה תתחילי לישם את האנוכיות שלך. שיהיה בהצלחה רבה וברוכה הבאה

 

[נייטי]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif אכן קורבן גדול

 

[happy]

את לא יודעת כמה חיממת את ליבי

הורית כלכך מאושרת לקרוא אותך ככה

 

[בונגרו]

אני חייבת להגיד

שכשקראתי את כותרת ההודעה, חשבתי בדיוק על ההקשר של סוף ההודעה שבו את שולחת אותי "לעבוד" בליווי צליפת שוט קלה. אני יכולה להגיד לך שאנחנו בעבודה כבר שלוש שנים. נו, לפחות את העבודה הזו אני מבצעת כמו שצריך. הרגת אותי עם "אמא תביאי כסף"

שמחה מאוד לקרוא על התחושה של ידיים מלאות.

 

[תמי ס]

הי בונגרו

מאד שמחה שקיבלת את הצעתי והצטרפת לכאן

. אספר לך על עצמי:

בכורי בן 17,

האמצעית בת כמעט 13,

יהלי כמעט בת 4 - מה שאומר שכשהיא נולדה הבכור היה בן 13 והאמצעית בת 9. חששתי רבות מהפער העצום הזה, אבל הדחף להצליח היה גדול יותר. והאמת? זה טוב יותר מכפי שאפשר בכלל לדמיין, הם אוהבים אותה אהבת נפש

, עדיין מתחרים על תשומת ליבה, משחקים איתה, מלמדים אותה, משמרטפים עליה. הבן הגדול מאוהב בה לחלוטין, לפחות פעם ביומיים הוא אומר לי "תודה שהבאת אותה לעולם, היא הדבר הכי טוב שקרה למשפחה שלנו

" ואומר שברור לו שהוא רוצה הרבה ילדים כי זה הדבר הכי מדהים בעולם. לשמוע אמירות כאלה מנער הורמונלי בן 17 זה לא טריויאלי, וברור לי שיש כאן משהו חזק באופן בלתי רגיל. אין ספק שאם הייתה לי זכות בחירה הייתי מעדיפה שהיא תיוולד בתקופה שתכננתי מראש - כלומר 3 שנים לפני שהיא נולדה, אך בנתונים הקיימים ובהתחשב בעובדה שהחיים זה מה שקורה לנו בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות

, בסופו של דבר המצב שנוצר אצלנו הוא נפלא ואין אפילו שניה בחיי בה אני מתחרטת על כך שהתעקשתי וילדתי אותה. הקטנה הזו הפכה אותי לאדם אחר, אדם שלם יותר, מבין יותר, רגוע יותר, אני מאוהבת בה בכל נימי נפשי, אהבה שאין דומה לה.

 

[שלומית76]

וואי תמי

את עושה לי חשק להמתין עד ששי יהיה בן 13.. סתאאם צוחקת. חס וחלילה.. מקווה שזה יקרה בעוד שנה בערך.

 

[ברבי28]

../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif

 

[בונגרו]

אם תמשיכי לרגש אותי ככה

אאלץ לעזוב את הפורום, כי מה יהיה על תדמית הציניקנית עם תעודות שלי? את מתארת בדיוק את התסריט האידיאלי שאני מדמיינת בימים אופטימיים.

 

[ברבי28]

תמי

ריגשת אותי !!!

 

[happy]

תמי ככה לרגש על הבוקר

אהובה שלי מסכימה עם כל מילה שרשמת.

 

[ברבי28]

רק על עצמי (ואחי) ידעתי לספר

ההפרש ביני לבין אחי הוא 10 שנים, ואני ואחותי הקטנה ממני בארבע שנים - די היינו רחוקות ממנו בגיל, הוא נולד כמה ימים לפני שעליתי לכיתה ה', אני זוכרת את ההתרגשות שלי כל יום רצה אחרי בית ספר לראות אותו ואני חושבת שלמעשה די "גידלתי" אותו, הוא העריץ את האדמה שאני דורכת עליה, אני אהבתי אותו כמו לא יודעת מה, למעשה לא האמנתי שאפשר לאהוב יותר מזה עד שנולדה הגברת שלי ...

 

[בונגרו]

הי ברבי

מאוד מענין. ההפרש ביני לבין אחי 4.5 שנים ועד שמלאו לו 20 הקשר ביננו לא היה קרוב. מאז אנחנו קשורים מאוד וקרובים מאוד. בעצם זה מקור החששות שלי. בנים מתבגרים לאט ואם תוסיפי לזה את הפרש השנים - היה ביננו פער גדול שנסגר רק בבגרותו. אולי ההבדל הוא שאת היית מבוגרת בהרבה מאחיך והוא כבר קיבל אותך כחצי אמא ולכן לא היה ענין של מאבק על תשומת לב או חוסר נכונות לקבל מרותה של אחות גדולה. טוב לשמוע, נקודה למחשבה.

 

[תמי ס]

אני חושבת

שזה מאד תלוי באישיות של כל ילד ובבית שהוא גדל בו. בין הגדולים שלי יש קצת יותר מ 4 שנים (4 וחודשיים) והם תמיד היו חברים הכי טובים בעולם. זה נכון שיש ריבים פה ושם (או משפטים כמו: "אמאאאאא, אני שונאת את הבן המטומטם שלך"), אבל בגדול יש שיתוף ויש אהבה. מאידך, חברה טובה שלי, יש לה שתי אחיות שצעירות ממנה, אחת בשנתיים ואחת ב 4 שנים, ועד אחרי שנישאה לא היה לה קשר עם אף אחת מהן.

 

[בונגרו]

מסכימה

שמדובר בשילוב של תכונות וחינוך מבית וגם שאין כללים. אבל אולי יש מגמות כלליות: באופן כללי לבני אותו מין קל יותר להסתדר גם כשיש הפרשים גדולים. זה לא אומר שאין אחיות שלא מדברות אחת עם השניה ואין אחים שמבלים את ילדותם במכות. באופן כללי קל יותר לגשר על פערים כשהבן גדול מהבת אם ההפרש אינו גדול מאוד כמו אצל ברבי. שלא תביני לא נכון, גם הקשר עם אחי היה חם ואוהב בילדותנו (וגם מידי פעם כלל צעקות ומריבות) אבל קשר עמוק כמו שקיים בין הבנות שלי לא היה לי איתו עד אחרי שעזבתי את הבית וזה חבל לי.