הפרשה שהיתה - בלק.

הפרשה שהיתה - בלק.

שתי שאלות. אני אתן תשובה לשאלה אחת, ואתם תענו תשובה לשאלה האחרת, הולך? קדימה! ~ כתוב בפסוק: ``ויאמר אלוקים אל בלעם אל תלך עמהם, אל תאור את העם כי ברוך הוא``. אומר רש``י: `אל תלך עמהם` - ``אמר לו בלעם אם כן אשב במקומי ואקלל, אמר לו אל תאור את העם. (מציע בלעם:) אם כן אברכם, (עונה לו הקב``ה:) כי ברוך הוא. משל אומרים לצירעה לא מדובשך ולא מעוקצך``. ע``כ דברי רש``י. וקשה לכאורה: א. מה פתאום מתחשק לבלעם לברך? מה זה הקיצוניות הזו, אם לא קללה אז ברכה? ועוד קשה, איך בסוף כן הוא כן ברך? שנאמר: מה טובו אהליך יעקב וכו`. ב. זה לא נכון! וכי אנו אומרים לצירעה לא מדובשך ולא מעוקצך? לא ולא! אנחנו אומרים כן מדובשך ולא מעוקצך. שהרי אנו כן אוכלים דבש דבורים? ~ אז אענה על השאלה השניה. יש גמרא בבכורות דף ז ע``ב, שאומרת, שדוקא את הדבש של הדבורים מותר לאכול, אבל את דבש הצירעה אסור לאכול. ובזה דייק רש``י כשאמר, משל שאומרים לצירעה לא מדובשך ולא מעוקצך.
 
בפינה שלי על פרשת שבוע עניתי ע``ז

זה לא שבלעם פתאום רוצה לברך .אלא שיש 2 דרכים להכות אויב או במלחמה (קללות) או בהתקרבות ואחרי שאתה קרוב אילו קל לך להפיל אותו. אז ככה בלעם רצה מלחמה ה` לא נתן לו לקלקל. אז הוא אמר אוקיי יש לי סוג מלחמה אחר ברכה להתקרב ואז להפיל. (מקוה שהובנתי אם לא? תקפוץ דף 2 קדימה ותראה את ההודעה שלי על פרשת בלק.
 
אולי...

זה מתקשר לזה שבעצם בברכה שלו כן הייתה קללה. בפועל המילים שלו היו ברכה אך באותו זמן הוא התכוון לקלל, ולכן אח"כ עמ"י חטאו ונענשו. אולי הוא התכוון מראש שאם הקב"ה כן ייאשר לו לברך זה מה שהוא יעשה, זה לא וודאי זה על סמך השערה.
 
שימי לב

יש שני חלקים לשאלה הראשונה. וזה סותר את דברייך מיניה וביה. (ולא איכפת לי שאת לא מבינה ארמית!:)
 
היי, לא פייר! אפילו אנגלית באה בחשבון...

טוב, לדבר בלימוד זה לא הצד החזק שלי ולגבי ההמשך אני לא מסתמכת על הבנתי הדלה בנושא.
 
למעלה