כפי שאני רואה זאת, יש שני סוגים של שחקנים: כאלו שמביאים את עצמם לדמות וכאלו שמגלמים את הדמות במנותק מהאישיות שלהם. דיויד הוא דוגמה לסוג הראשון וג'יליאן היא דוקא דוגמה לסוג השני.
ואני לא נדברת דווקא על שחקנים בסדרות אלא יותר על שחקני קולנוע - קחי למשל את ג'ין הקמן או ג'ק ניקולסון או מהנשים - ג'וליה רוברטס. בכל סרט הם משהו או מישהו אחר, מגלמים טווח רחב ביותר של דמויות ובהצלחה רבה. גם לא התכוונתי ל-"משהו משלו", התכוונתי ל-"אותו (או אותה) בכבודו ובעצמו". מה יש לדוכובני ללמוד ממאלדר? בואי נתחיל ב: "כסף זה לא הכל בחיים", נמשיך ב: "כסף זה לא הדבר הכי חשוב בחיים" ונסיים ב-"יש עוד כמה דברים בחיים חוץ מכסף"...
כמה מרוויחים ב-FBI? זה פרט "קטן" שכריס אף פעם לא חשף בפנינו. מה שאני יודעת לגבי דיוויד הוא שכמעט בכל כתבה או סיפור יורדים עליו בגלל הקטע הזה. מסתבר שהוא הצליח ליצור לעצמו מוניטין לא מבוטל...
הוא עשה בעיות לכריס עד שזה העלה את משכורתו. הוא עזב את הסדרה כדי לפתוח קריירה קולנועית שתחליתה הייתה להרוויח יותר כסף. טוענים שבסרט של תיקים הוא הרוויח פי שתיים יותר מג'יליאן ( 6 מיליון לעומת 3 שלה) וכמובן התביעה המפורסמת נגד "פוקס" על מכירת מוצרים של תיקים אם אני זוכרת נכון הוא תבע אותם על 20 מיליון. לכל אחד מהסיפורים האלה יש סיבה ותירוץ או הגיון הבעיה היא שכשכולם מתחברים הוא בהחלט נשמע רודף בצע קל.
אני לא מתעבת אותו כמו רוב הקהילה, למרות שאני מודעת למגרעותיו התסריטאיות וכל השאר. בשבילי הוא תמיד יהיה אחד הפרקים שיותר הפחידו אותי, בתקופה של אז, עם כל הסטריית החייזרים שהיתה (מי זוכר, לפני כעשר שנים?). חייזרופוביה היתה חלק מהחיים שלי בימים ההם, עם כל מיני חלומות זוועה על חטיפות וכו'... או שמא, אלה לא היו רק חלומות....???