הפרעת התנהגות

Shazi

New member
הפרעת התנהגות

מכרה ביקשה עזרה עבור בנה בן ה-11, שסובל מהפרעת התנהגות קשה (ODD וייתכן שגם Conduct Disorder). הילד מציג התנהגות חסרת גבולות לחלוטין, מעשן, שותה, משוטט עם בני נוער שמבוגרים ממנו בהרבה, ועוסק בספורט מסוכן של קפיצה מגג לגג. אמא שלו טוענת שאין לה שום שליטה עליו, והיא פוחדת שיהיה אלים כלפיה אם תנסה להציב לו גבולות. הוא כמובן מתנגד לטיפול פסיכולוגי, והשאלה היא האם כדאי לשלוח אותו לפנימייה (גם לזה הוא מתנגד), או לנסות להפנות את האם להדרכת הורים קודם. ואולי יש פתרון אחר שיכול לעזור להם? לאם יש הרבה רגשות אשם סביב שליחתו לפנימייה, עקב העובדה שהוא מאומץ, ומצד שני יהיה קשה מאוד להשתלט עליו בבית, גם עם הדרכה של מטפל CBT.
 

Shazi

New member
כן, זו אכן אם חד הורית

שכחתי לציין. האב נפטר לפני שנה, אך הבעיות הופיעו כבר בילדות המוקדמת. יש עוד אחות, גם היא מאומצת, בת 21. האמא טוענת שהיא "חיה בעולם שלה" ולא ממש קרובה לילד.
 

גרא.

New member
Shazi,יש קושי להתייחס לילד הזה באופן ספציפי,

מה שמחייב הכרות קודמת ומהותית שלו.יתכן שלאם ידוע הרקע הקודם שלו,וסבות האימוץ.אם כי לרוב,המידע הזה לא נמסר בשלמותו להורים המאמצים.לחוויות הילדות שלו,ומה שעבר שהביא לאימוץ,משקל רב בהחלטה להעבירו לפנימייה בכלל,ולטיפול לא הוא זקוק בפרט.מה שבדרך כלל קורה שילדים כאלה,חווים פעם או יותר חוויות של נטישה, מה שגורר אותם לבדוק שוב ושוב אם הם רצויים,הם ההורים המאמצים באמת אוהבים אותם.ויש במכלול ההתנהגות חסרת הרסן המתוארת,גם ביטוי לבדיקה הזו.מהבחינה הזו,הוצאתו מהבית והעברתו לפנימייה עשוייה להוות בשבילו טראומה חוזרת של נטישה.והוכחה לכאורה שאיש לא אוהב אותו,שהוא אינו רצוי ,שהוא אינו שייך באמת למשפחה המאמצת שלו.ומחשבות כאלה,עלולות להעצים את ההתנהגויות החריגות,כך שהמעבר לפנימייה,לא יהווה נקודת מפנה בחייו,ובהתנהגותו.יחד עם זה,אי אפשר להתעלם ממצבו הנוכחי במשפחה,החד הורית,שאינה מעניקה לו את האיזון הדרוש בעיצומו של גיל ההתבגרות.נראה שהאם מסיבותיה עימה,לא מצליחה לתקשר איתו,ובאין אב,הסמכותיות ההורית שלה,הולכת ונעלמת,גבולות ההתנהגות המוסרית,היומיומית של הנער הולכים ונפרצים ,והוא נמשך בהדרגה לכיוון העברייני.במצב הזה,דווקא פנימייה טיפולית טובה,תוכל לאחוז בנער,לספק לו את התמיכה,החום ההבנה והאמפטיה להם הוא מאד זקוק.מכאן המסקנה היא שאי אפשר שרירותית להחליט על העברה לפנימייה,במיוחד שהנער עצמו מתנגד לכך,אלא יש לעשות עבודת הכנה עימו לקראת האפשרות הזאת.הכנה,שתתמקד גם בהערכת היכולות שלו להתמודד פעם נוספת עם חרדת נטישה חוזרת.גם בהסבר ממצה לקראת מה הוא הולך.וזה כולל גם ביקור מתוכנן בפנימייה כלשהיא,לאו דווקא זו שימצא בה מקום מתאים.האלטרנטיבה של הדרכת האם,לגבי התנהגויות הילד והלמידה כיצד להגיע אליו,לקבוע ולשמור על גבולות,היא ברת בצוע במדה והאם והנער עצמו יהיו מוכנים לסוג טפול כזה.מה שעשוי יהיה למנוע את הכורח במעבר לפנימייה,ויעזור לשניהם לחיות ביחד בבית.זה עשוי להיות מאד קשה והסבירות שזה יעלה יפה,אינה רבה.
 

Shazi

New member
תודה רבה, אני אעלה את האפשרויות

בפניה עם היתרונות והחסרונות שלהם, ונראה מה היא תחליט לעשות. חשבתי על אופציה אפשרית- אולי לומר לה שתיתן להדרכת הורים ניסיון של מספר חודשים, ובמידה שלא יהיה אפילו שינוי קטן, לשקול מעבר לפנימייה בשנת הלימודים הקרובה. הילד יעלה לכיתה ז', ובין כה וכה הוא לא יוכל להמשיך בביה"ס הנוכחי שלו שכולל רק יסודי.
 

yonadavg

New member
האם יש גורם המלווה את האימוץ?

אם כן ניתן להעזר בו. גורם זה אמור להכיר הן את הילד והן את האם ויוכל לחוות את דעתו לגבי אפקטיביות של הדרכת הורים/פנימיה ואם יש שאלה, גם להעזר באבחון.
 
למעלה