הפרעות קשב

מיכל1532

New member
הכתובת של משרד החינוך היא .....

www.education.gov.il ושם יש המון דברים על חינוך מיוחד, בתוך הוראות ונוהלים חוזרי מנכ"ל (אפשר לחפש לפי נושא ועדת השמה וכו´) , שאלות ותשובות בנושא זה, חינוך ופדגוגיה בנושא זה, משפחת או"ח בנוזא זה ופשוט תכנסי ותקראי. יש הרבה פרטים מעניינים בנושא. אני חושבת שגם בשערי צדק יתנו לך פרטים לאיזור המרכז ,כי ראיתי כל מיני אנשים מכל הארץ. איתך מיכל153
 

מיכל1532

New member
ליאור בן 13 ולא 31 כמובן.וההמשך...

באנגלית דורשים מהם בכיתה מקדמת רמה יותר נמוכה ודוקא באנגלית ליאור מנסה ומצליח לדבר הרבה פעמים יפה מאוד גם אם חסרות קצת מילות חיבור. יש להם פטור מערבית. גם אצלי הוא הרבה פעמים לא רצה ללכת למורה מתקנת ,או פסיכולוגית או לפעמים גם קלינאית "כי זה לוקח יותר מדי זמן והורס לי את אחה"צ ". מי שצריך להלחם איתו על כך זה בעיקר אני , או אפילו להגיד להם שהיום לא זה בעיקר אני. לפעמים אני אומרת להם לא ואז הוא אומר אני לא אמרתי, אני לא עשיתי, בקיצור לא מוכן לקחת אחריות. אם כי אחרי עליה לתורה יש שינויים קטנים. קצת יותר בגרות. אני איתך מצטערת אם אני לא מוסיפה סמיילים, אבל אני בעבודה וגם כך מוגבלת בזמן !!! אבל אני לא יכולה לחכות לערב ורוצה לשתף אותך/כם ברגשותיי. להשתמע מיכל153
 

rivi1

New member
מדהים!!!

פשוט מדהים איך שמה ששאת מתארת זה בדיוק מה שקורה אצלי.יופי לך שבעבודה יש לך את האפשרות להתחבר לאינטרנט.כולי קנאה.אני ביום ראשון חוזרת לעבודה אחרי שהייתי בבית חודש ימים בדיוק בגלל מחלה ואני לא יודעת איך אחזיק מעמד בלי הפורום המדהים הזה שהצלחתי להתמכר אליו תוך פחות משבוע.גם אני מחכה בקוצר רוח שתוכלי לשתף אותי/נו בעוד דברים כי אני בכל פעם נדהמת מחדש.אחה"צ אנחנו הולכים איתו לשיאצו אז בטח מאוחר יותר אכנס שוב. בכל אופן להשתמע בקרוב, ריבי.
 

rivi1

New member
מיכל,אני מצדיעה לך!!!!!!!

מיכל,קראתי את ההודעות שלך בפורומים השונים ואכן אני פשוט מצדיעה לך.איך את מצליחה לחלק את הזמן בין כל הטיפולים.לי יש שניים שצריכים טיפולים,על הקטנה עוד לא דיברתי,ואני מרגישה שאני מתמוטטת.האמת היא שאחרי הבן לקח לי המון זמן להתאושש ולקבל אומץ להביא עוד ילד.מאוד רציתי שתהיה בת (כי כולם אמרו "ככה זה בנים...")והנה באה הבת,היום בת 4 וחצי והיא צועדת כמעט באותו המסלול כמו אחיה.גם אתה אנחנו רצים לקלינאית תקשורת ואצלה נוספו עכשיו גם בעיות שמיעה,ואני מרגישה שכוחותי אוזלים מהריצות.כמובן שאם זה היה תלוי בבעלי אז הילדה לא היתה מקבלת שום טיפול כי "זה יעבור לבד,ואת סתם לחוצה".לפעמים אני חושבת לעצמי "מה הוא עיוור?,או שהוא עד כדי כך אדיש?",הרי אם הגדול לא היה מקבל טיפול היינו היום במצב הרבה יותר גרוע.אבל זו דעתי ולדעתו גם בלי טיפול הוא היה לומד לדבר במשך הזמן.לדעתו גם אין צורך במורה מתקנת,"אבל אם את רוצה ויש לך כסף מיותר אז טוב...".אני לא מאמינה שאני כותבת כאן את הדברים האלה.בחיים לא הוצאתי אותם מהפה ולא שיתפתי אף אחד אחר בזה.אני לא מאמינה על עצמי,אבל אולי עכשיו כשאני מוציאה קצת החוצה ושופכת את הלב יהיה לי קצת יותר קל.הלוואי.
 

מיכל153

New member
מאוד קשה לחלק זמן , צריך יומן מיוחד

רק בשביל זה. למזלי יש לי קצת עזרה מההורים, למשל, בנוסף לכך- יש לליאור וליאת טיפול אורתודנטי (ישור שיניים) ואמא שלי לוקחת ומחזירה אותם ומוסרת לי מה צריך לעשות (הברגות ולבישות למיניהם). יש בנוסף- לליאור טיפול לפזילה דרך רופאת עיניים (הוא מרכיב משקפיים ועבר 2 ניתוחי פזילה). אמא שלי לוקחת אותו לרופאה ומוסרת לי מה צריך לעשות. לכל זה כמובן מצטרפות בעיות כלליות של כולם ושלי בפרט, למשל, יש לי אולי בעיה בבולטת התריס מהלידה האחרונה ואני חייבת להיות במעקב אצל רופאה אונקולוגית (איך איך שקוראים לזה). יש לי בעיה של שומנים בדם ואנמיה ואני צריכה דיאטיקנית (מומחית לדיאטה). גם בהתחלה בעלי אמר זה יעבור לבד, עכשיו הוא מבין שיש דברים שלא יעברו, (אין תיקון לדברים של ליאור) יש עזרה להתמודדות (קלינאית, פסיכולוגית, אולי חונך אם נמצא). ידוע שאם יש ילד אחד לקוי למידה, יש סיכוי גבוה יותר לשאר שיהיו גם כן (אומרים שזה תורשתי). לדעתי רוב הבעיה (ריכוז,ארגון,זכרון) מבעלי, הבעיה החברתית ממני. גם אם לא תעזור מספיק העזרה, אי אפשר בלי ואין משהו אחר.(אין ניתוח לתקן) זה לא מכונה.זה בן אדם. כשגילינו שליאור לקוי למידה, היתה גם ליאת. תמיד מילדות רציתי או 2 ילדים או 4, כי אני הייתי רחוקה בגיל מ-2 אחיותיי ותמיד רציתי אחות בגילי או קטנה ממני. לאט לאט רציתי 4 כשהתחתנתי. בעלי הסכים ל-2 . לליאת היתה ברונכיט ספסטית שזה קרוב לאסטמה וטיפול בה דרש הרבה זמן וכוח. אחריה רציתי הפסקה גדולה ולקחתי הפסקה ארוכה של 9 שנים. אז הבנתי שאי אפשר לחכות שליאור יתוקן, אלא שתמיד זה ילווה אותנו. לכן החלטתי להביא עוד ילד לעולם וידעתי שזה יוציא קצת את הבעיות של ליאור ממרכז החיים ויביא קצת שמחה חוץ ממריבות. צדקתי בגדול !!! הילדים משוגעים עליה. תכף אמשיך בהודעה הבאה.
 

מיכל153

New member
כמובן בעלי בסוף הסכים לפני ההריון

ה-3 (שלי) ל- 3 ילדים. היום הוא לא מבין איך יכול היה לוותר עליה. היא מקסימה. שובה את ליבנו. כולם גם מסביב אומרים, אפילו זרים ברחוב. כשנולדה שלי ידעתי שארצה עוד אחד, אבל לא היה לי ראש לזה. ליאור הגיע לכיתה ו´ והיינו עסוקים בו למעבר לחטיבה וגם בכיתה ז´. לשלי היה צריך לעשות המון פיזיוטרפיה, כך שהיה אפילו צריך עוד כוחות. בעלי עוד לא הסכים ל-4. הוא אמר אין לי עוד כוח.(הוא גדול ממני ב- 12 שנה. היום הוא בן כ-50.אני בת כ-38. שכחנו קצת מנסיונות שלי להרות והתעסקתי בשאר גם מעייפות לא ניסינו יותר מדי !!! בסוף גילינו להפתעתנו די מאוחר(בלי לפרט פה) !!! ולא היתה שום דרך כמובן חזרה. היום הוא וכולם משוגעים על אייל !! בקיצור, עם כל הצרות והמשברים, לא הייתי מוותרת !!! גם ליאור אמר פעם : "אמא אני אוהב אותך,אבל את מציקה לי לפעמים" "אני מציק לך, כי משעמם לי". זה הסיפור. איתך מיכל153
 

rivi1

New member
שוב אני,

מיכל,באיזה שעה בערב את נכנסת לפורום?אני מאוד מקווה שאני אצליח גם כן להכנס.בכל זאת יום חמישי היום ויש נקיונות,בישולים וקניות.אני אנסה בסביבות 9 בערב,עד אז אני מקווה שהמלחמה בבית תסתיים וכל חייל ינוח במיטתו.אם לא נשתמע בערב אז בפעם אחרת.אני אחכה בכליון עיניים להמשך השיחה.ביי.ריבי.
 

מיכל153

New member
אני בערך בשבע נכנסת. תקראי מה

שאספיק בינתיים בעבודה. הילדים משחקים במחשב בבית ובערך בשבע נותנים לי קצת ובערך שוב ב- 22:00. אני יושנת מאוחר 01:00 בלילה. אין בעיה. תכתבי ואקרא ואגיב(מקוה שגם את), אם זה לא באותו רגע. (זה היתרון בפורום על צ´אט שבצ´אט אם לא ראית באותו רגע, זה אבוד. איתך מיכל153
 

rivi1

New member
צ´אט היום

אשמח מאוד להצטרף לצ´אט.אני כבר מכוונת שעון מעורר ל9:30 אחרת בטוח אשכח.אמשיך לעקוב אחרי מה שתספיקי בנתיים לכתוב. אני יוצאת לאתנחתא קלה.צריך לעזור לליעד בשיעורים ולנסות לשכנע אותו ששיעורים בהנדסה עושים עם סרגל ועיפרון ושמשולשים משרטטים בסרגל ולא ביד חופשית ובעט.החזיקי לי אצבעות שזה ילך בלי התפרצויות.אח"כ אני אנסה לשכנע אותו להרים את החדר ולהכין אותו לשטיפה אבל זה כבר נראה לי שילך יותר חלק היום כי הוא רוצה שמחר אני ארשה לו לצאת בערב לסרט,אז הוא מתחיל להתחנף מהיום.זהו לבנתיים ובארבע וחצי יש לי תור לרופא שיבדוק את תוצאות הניתוח אבל לפני כן צריך להוציא את הקטנה מהגן ואני בטח כבר אסחב איתה לרופא שלי כדי שהגדולים יצליחו לארגן את הבית,כדי שבעלי יגיע ויספיק לשטוף(אני אחרי הניתוח עדיין לא יכולה לשטוף)ואח"כ לקחת את ליעד לשיאצו.לפעמים זה נראה לי כמו ניהול חמ"ל.להשתמע בערב.
 

מיכל153

New member
כיון שאנחנו מתמוטטות לעיתים קרובות

יש כמה עצות שאני קיבלתי רק לאחרונה (בכלל אני פחות מחודש בפורומים אלו), שנראה שיעזרו גם לך. חוץ מזה אני בטיפול פסיכולוגי כעזרה בשבילי (אני מצאתי מישהי שיש בינינו כימיה מאוד טובה, וגם זה כסף רב וכמו שאמרתי קודם, אי אפשר בלי). עזרה מההורים - אני לא אוהבת שאמא שלי מתערבת בבית (נקיון וסדר) כך שבזה היא לא עוזרת. בעלי ואני ואפילו ליאור וליאת מסתדרים. קניות, כביסה וכלים על בעלי. בבוקר הוא מארגן אותם. בצהרים ליאור וליאת באים לבד. ליאור וליאת מביאים בתורנות את שלי מהמשפחתון. את אייל מוציאות תאומות בנות 14 מאוד אחראיות.(שאחותם הגדולה ואח שלהם דאגו לליאור ולליאת כשהיו קטנים). איתך מיכל153
 
למעלה